מוקדש לכולן

אני מקדישה לכן את הגירסה הראשונה, שכתבתי לשיר "בטיפוס החיים", את הגירסה השניה פירסמתי, את זו לא היה לי אומץ לפרסם, לא רציתי שישאלו אותי שאלות, שאין לי אומץ לתת עליהן תשובות. את הגירסה השניה, תוכלו למצוא בקישור הזה: http://stage.co.il/Stories/248117 בטיפוס-החיים (גירסת מקור) בטיפוס החיים אל פיסגת האולימפוס, בדרך אל משכן האלים, תלאות רבות מספור עברתי, בקרח אבדה לי דרכי. בכל מפות הדרכים תשובות לא מצאתי, נתיבים ברורים לא היו, ולא נתגלו שבילים. חיפשתי מדריך, שאת הדרך מכיר, אך לא ידעתי, לא הבנתי, שאת הדרך מכיר ליבי. פעמים כה רבות החלקתי אל מרגלות ההר חזרתי, אבל לוותר לא הסכמתי, קפאו ידיי ורגליי, אך קדימה המשכתי. מה יהיה גרוע מהקפור? לא רוצה ליפול, לא לחזור לשם... לא לבכות... ובפעם הבאה אצליח! שלכן ואיתכן אורלי

יש לך את אורלי את תצליחי - כתיבה יפה ומרגשת. מחבקת, ליז

אורלי יקירה לפי מילות השיר שלך גם את לוחמת , מטפסת הלאה ולא מוותרת מרגיש לי ממש מצוין מה שכתבת , מרגיש לי ממש כמוני נאחזת בציפורניים ולא מוותרת , ממשיכה הלאה מה זה בא לי בזמן , תודה מתוקה על השיר המחזק ריגשת אותי במיוחד עכשיו אחרי כל מה שכתבתי חיבוק ענקקקקקק וכולו רק בשבילך חתולה