תודה על התגובות החמות ליז אן ושדה,

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

24/01/2007 | 23:47 | מאת: גל של יאוש

אני מרגישה שאני על הסף,אני עובדת יותר מרויחה יותר מקודם אבל המינוס בולע את המשכורת ושוב גלגל ושוב אין שכר דירה לחודש הזה והמירוץ הזה כבר נמאס לי מהמלחמה הכל הסתבך ירדתי לחצי משכורת כי לא עבדנו כמעט ואחר כך החגים של אוקטובר ושוב סיבוך אני כבר לא יודעת אייך לצאת מהברוך הזה מסתבר שעוד אנשים אצלנו הסתבכו הגעתי למצב שכבר לא אכפת לי כלום לא יהיה שכר דירה אז לא יהיה לאן שאני אתגלגל אני אתגלגל מאסתי בחיים האלה כבר מזמן וגם הרכבת פיתרון דפוק כי היום הרכבת איחרה ברבע שעה והאוטובוס שנכנס לתוך הישוב שלי לא חיכה ונתקעתי שם חושך באמצע שום מקום מרחק עצום ללכת ברגל ובתוך צומת ממש אידיאלי קראתי לשכן שלי שיבוא לקחת אותי מחוסר ברירה אני כבר לא יודעת מה לעשות לא נעים לי כל פעם לקרוא לו אבל אין לי מי שיחכה לי אמא ואבא חבר בעל אין כולם שם מחכים להם ואני כמו זרוקה שם תלויה באחר סליחה על ההשתפכות אבל מרגישה שהגיעו מים עד נפש עם כל ההתמודדיות שלי עם כל הדברים בא לי יום אחד לשים אוהל בחצר של ההורים שלי ולהתנחל שם שייתבישו מהשכנים על האדישות שלהם

25/01/2007 | 02:56 | מאת: אן

אם יש דרך, בה אוכל לעזור יותר מאשר כאן, צרי איתי קשר. אם אני יכולה, איכשהו לעזור לך עם זה, בבקשה, אל תתביישי לבקש, כי אני יודעת כמה קשה זה להתמודד עם כל זה. אני מבקשת ממך, שתרשי לי לעזור לך, לכל הפחות, לעשות משהו, מעבר למילים, כי... אני זוכרת את הימים ההם, בהם שיוועתי לנקודה של אור, של תקווה... לפני שהכרתי את בן-הזוג שלי, עמדתי שם, באותה נקודה... ניתקתי קשר עם המשפחה שלי והלכתי לחיות בעיר, שאין לי בו אפילו קרוב אחד, הייתי מבודדת לגמרי ו... היו ימים, שלא היה לי מה לאכול..! שלך בידידות כנה אן

25/01/2007 | 03:31 | מאת: גל של יאוש

אבל אני שונאת לבקש מרגישה לא נעים בסיטואציה הזאת,וגם אני כבר ידעתי ימים של בלי אוכל במקרר וכמעט הלכתי לרחוב אחרי שהיה לי צו פינוי על הבית שהיה אחרי גירושים ואיבוד כל מה שהכרתי אם רק יכולתי את הזמן הזה לנסות לעמוד על הרגלים כמו לגור אצל ההורים עד שהייתי מתאוששת וחוסכת כסף אני רואה את הדודה של האקס היא עזרה לבת שלה לעמוד על הרגלים אחרי הגירושים שאמרתי לאמא שלי שאני הולכת לרחוב התגובה שלה היתה את תסתדרי אני מכירה אותך ואת לא יכולה להיות אצלנו כי אנחנו לא רוצים שיהיו מריבות וכעס אבא שלך צריך לשמור על הבריאות שלו ואני מה אני אפס? הורים שכאלה, אם היו חושבים על מקום כזה של נשים במצב שלי שאיבדו הכל בבום שהיה עוזר להתאקלם ולהתחיל לא מנקודת האפס ישר הלכתי לשכירות והכסף שקיבלתי המעט שנשאר הכל הלך לזה ואני לא מצליחה לישון אני ערה כאילו ישנתי כל היום הראש שלי מפוצץ כבר

26/01/2007 | 16:52 | מאת:

גל יקרה זה כל כך קשה כל התמודדיות, הלבד.... והמצב הכלכלי המתסכל... אני מקווה שהדברים יסתדרו...סוף חודש.... מקווה שהמשכורת אולי תפתיע אותך עבדת קשה החודש.... שבת שלום הרבה כוחות אידה

26/01/2007 | 20:42 | מאת: .חתולה

מצטערת מאוד שלא נכנסתי עד עכשיו כדי לתמוך בך , חוץ מבעיות של המחשב שאני מאוד מקווה שניפתרו היום , היו לי עוד המון דברים לא נעימים שעברתי , כואב לשמוע כמה קשה לך ,כמה רע לך , וכמה אני לא יכולה לעשות כלום כדי לעזור לך , תגידי , נסית אולי לבדוק בבנק אם הם יכולים לעזור לך ? יש להם כיום כל מיני תכניות כדי להקל על מקבלי משכורות ,אני יודעת שאת עוברת תקופה קשה , את בטוחה שהורייך יתביישו אם תקימי אוהל בחצר ? נראה לי שאת תתבישי הרבה יותר מהם , מחבקת המון יקירתי , חתולה