הפורום מסרב לעלות על המסך שלי

אני מנסה ומנסה, מיום ראשון, ועד עכשיו לא הצלחתי להכנס לפורום. אן

עכשיו, אחרי כל הודעה, שאני שולחת, הפורום נסגר לי וחוזר לדף הראשי... אן

משהו השתנה בי, אני לא יודעת להגדיר מה, אבל אנשים מגיבים כלפיי בצורה נעימה יותר, אפילו עם על בני-המשפחה שלי נעים לי יותר לשוחח, והשיחות אורכות יותר מ-2 דקות, והיו שיחות, שהגיעו גם לחצי שעה. יותר מ-10 שנים לא דיברתי ככה עם אנשים, חוץ מבן-הזוג שלי, שהשיחות שלנו היו בד"כ מתחילות בשאלה שלי: "מה לעזאזל אתה מוצא לאהוב בי?" - או בשאלה - "תגיד לי את האמת, נמאס לך ממני?" אני עדיין ביקורתית נורא כלפי עצמי, אני עדיין מחפשת אצלי חסרונות - שמנה, מכוערת, עצלנית, עצבנית... לא חסר! - אבל גיליתי, שיש לי גם סיבה לאהוב את עצמי, אחרת לא הייתי מקבלת כל-כך הרבה מחמאות על היחס האוהב של הכלב כלפיי ועל היכולת שלו לחשוב ולהביע את עצמו ואת הרצונות שלו. זו באמת מחמאה, שהיה לי תענוג לקבל, מהמאלף של הכלב וגם מהוטרינר, כי זה דבר, שאני עוברת עם הכלב כל יום, כשהוא כל הזמן הולך אחריי בבית ומנסה לעזור לי לנקות, לשים כל דבר במקום, וגם סתם לשחק צמוד לרגליים שלי. ההתמודדות עדיין קשה, אבל דברים נעימים קורים פתאום, וזה עושה לי טוב, באמת טוב יותר ממה שהיה קודם. תודה לכם, שאתם פה, תומכים ומהווים דוגמא. אף פעם לא הייתה לי את התמיכה, כמו זו שיש לי עכשיו ממכם. אתם נותנים הרגשה, שמזמן, כל-כך מזמן, לא הרגשתי כמוה. מחבקת בחום כל אחת ואחד מביניכם תודה, המון תודה אן

את עוברת עם עצמך תהליך נפלא.. ואת בהחלט במגמת עליה שמחה שאת משתפת אותנו בתהליך הנפשי הרגשי והסביבתי שאת חווה בשל הטרנספורמציה שביצעת בגישה ובפתיחות שלך לנושא וביכולת שלך לקבל עזרה ותמיכה!!! מחבקת המונים. שדה ניר