כבר אין בשורות טובות....

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

17/01/2007 | 23:10 | מאת: ילדונת

אז היום הוחלט שאני עוזבת את ההוסטל כי אי אפשר להחזיק אותי כאן במשקל כזה אחרי שיחות וישיבות ארוכות הוחלט לתת לי להישקל שבוע הבא שוב אבל אני על תנאי במשך כל השהות שלי כאן כל ירידה נוספת שתיהיה נשאר יהיה לי לארוז את הדברים וללכת.... בנוסף להכל החילטו לסגור שוב את התיק במשטרה והתפרקתי מזה לחלוטין אחרי שהמשפחה ניגשה לתחנה ואני בטלפונים עם החוקרת שקשורה למחוז אחר החלטתי להילחם חזק החלטתי לצאת עם התיק הזה לתקשורת אני לא מוכנה שבגלל קשרים שיש לו התיק הזה יסגר הגעתי היום לקצין בכיר והוא אמר לי לכתוב לו מכתב והוא יעביר את התיק למרכז ויגרום להם לא לסגור אותו אבל הרבה דמעות זלגו והרבה כאב נשפך היום.... כאילו לא מספיק זה שכל ההוסטל נפל עלי עם המשקל שלי והמשפה שכועסת בטירוף הכל יחד..... מתחילים להיגמר הכוחות שהצלחתי לצבור........

18/01/2007 | 06:03 | מאת: שחף

כל כך מקווה בשבילך שבכל זאת איכשהו הכל יסתדר!!!!! מבינה שקשה אבל אל תתיאשי!!! אני מאמינה בך מאמינה שיש לך את הכוחות להתגבר גם אם עכשיו נראה שהכוחות נגמרים קחי נשימה ארוכה ותמשיכי להילחם למען עצמך אני איתך שולחת לך חופן של כוחות להמשך הדרך שחף

18/01/2007 | 07:44 | מאת: .חתולה

ילדונת יקרה צריך המון כוחות הגוף והנפש כדי להילחם !!!!!! אם הגוף חלש , הוא מחליש גם את הנפש !!!! קחי את עצמך בידיים יקרה , החיים שלך עומדים על הפרק !!!! שולחת לך המון כוח נפשי כדי להתמודד עם מה שיבוא , חתולה

18/01/2007 | 07:53 | מאת: דמעה

אומנם החלטתי להתרחק מהמקום הזה אבל לא יכולתי שלא להגיב למה שכתבת. בעיני את ממש גיבורה..אני יודעת עד כמה ההתמודדות מול המחלה הזאת קשה כי הרי יש לי בבית בת שמתמודדת עם מחלה דומה ממש...אני רואה כמה המחלה יכולה לשגע...כמה היא מתעתעת..ואת מתמודדת לא רק איתה אלא עם כל מיני מכות אחרות מסביב...כמה כוחות יש לך ילדונת...אני פשוט מעריצה אותך על המלחמה הבלתי פוסקת שאת מנהלת על החיים שלך.... אל תשברי....תחזיקי מעמד.... שולחת חיבוק...ופרח...ומשב רוח נקי מהים.. דמעה

18/01/2007 | 11:15 | מאת: ליז

הי ילדונת ((((((((((((((((((ילדונת יקרה)))))))))))))))))) כתבתי לך מגילה אתמול וכנראה שהיתה בעיה בנט ולא נשלחה ורק עכשיו ראיתי אז לא אחזור על הכל, רק אשלח לך המון כח ברגעים קשים אלו - כאילו לא מספיק המאבק האמיץ שלך באנורקסיה עכשיו גם הרשויות עם חוסר הרגישות שלהם, אני מאחלת לך מכל הלב שתתחזקי ויהי לך האומץ והכוח לעשות את כל הפעולות הנדרשות בחייך שכרגע נראים חסרי עתיד.. אני מאמינה בך, את חזקה, לוחמת, ויש בך את הרצון אז גם יצליח לך ,אני בטוחה. שולחת לך המון המון אהבה שתחזק אותך ותתן לך אנרגיות להמשיך. ליז

18/01/2007 | 22:30 | מאת: עלמה1

מצער לקרוא את זה כלכך קיוויתי בשבילך שסוף סוף הצלחת לעלות על דרך המלך. מקווה שאכן הדברים יסתדרו בסוף על הצד הטוב ביותר

19/01/2007 | 10:33 | מאת: אן

אני מצטערת מאוד לקרוא את הדברים. הניסיון לימד אותי, שבמצבים כאלה, כדאי לעצום עיניים ולראות מולי את המקום הכי יפה בעולם, בשבילי. זה נותן לי את הכוחות החדשים, זה דוחף אותי קדימה. אל תוותרי. אני איתך, שולחת לך חיבוק חם, ומאחלת לך הצלחה גדולה בהגשמת כל המשאלות שלך. אן

20/01/2007 | 16:50 | מאת:

אני חושבת שההוסטל זה הדבר הטוב ביותר שקרה לך לאחרונה.... חבל אם תאלצי לעזוב... המאמץ צריך להיות משותף שלך ושלהם... בכדי שתשארי... שמרי על עצמך בהצלחה ואיתך אידה

21/01/2007 | 01:18 | מאת: כנפיים...

זאת ההזדמנות שלך? אם אני זוכרת נכון, כתבת לפני כמה ימים על כך שאת רוצה הזדמנות או משהו כזה.. זה היה משפט אחד מתוך כל מה שכתבת אבל הוא נתפס לי... ואלי זו ההזדמנות שאת מחפשת? אולי את צריכה את הדרך הזו כדי להילחם במחלה הזו? אומרים שרק כשמגיעים הכי נמוך אפשר לעלות למקום טוב באמת... אני יודעת שזה רק החלטה שלך.. ואם את תחליטי לקחת את ההזדמנות הזאת ולקחת את עצמך בידיים, תגיעי רחוק... אני סומכת עליך... זה הכל בידיים שלך... איתך...