אני רוצה למחוק את היום הזה שהתחיל ברגל שמאל,
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
ונגמר ברגל שמאל ובא לי עכשיו לנתק את עצמי מהעולם להכנס לתוך הבועה ולא לצאת משם אין לי אפילו כוח להסביר מה היה נשברררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר לייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי מהחייםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם בחוץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץ
היי חומד ישנם ימים כאלה , והם סתם רק גורמים למצב רוח עכור , אבל את יקירתי לא יכולה לחזור עכשיו לקונכיה שלך זוכרת מה אמרת רק לפני יומיים לגבי החלטות חדשות לעשות דברים חיוביים בבקשה ממך אל תתני ליום מנחוס אחד להרוס לך הכל ואולי היום תוכלי לשתף במה שקרה לך ויקל עליך אני איתך מתוקה מחבקת אותך ומחזקת אותך שלא תיעלמי לי חתולה
במצבים כאלה אני שואלת את עצמי: "כמה באמת טוב לי, בתוך הבועה שלי, מסוגרת?" כן, אני נלחמת עם עצמי, כל פעם מחדש. כשלמדתי בוטניקה, והמדריך בשטח started being to interested...
הייתי נאבקת עם עצמי, משך ימים. לפעמים לקח לי גם שבוע לחזור ללימודים. את הלימודים סיימתי, אבל בגלל ההעדרויות שלי, תעודה לא קיבלתי. את חזקה ממני בלצאת מהבית, יש לך עבודה ואת יכולה לשמור עליה. כן, בך אני רואה דמות לחיקוי, כשאני חושבת על יציאה מהבית. לי, אישית, מאוד לא טוב להיות סגורה בתוך הבועה שלי, ואני מחפשת את הדרך החוצה על בסיס יומי. אם הייתי מגיעה להחלטות כמוך (הלוואי ויגיע הרגע), הייתי אומרת לעצמי: "אל תתני לחוויות קשות בהתחלה לשבור אותך, תשמרי על עצמך, תחזיקי מעמד." ואת הדברים האלה, אני מבקשת להגיד גם לך. אל תתני לעצמך להשבר, כמו שאני נתתי, והיום זו כבר השנה השביעית, שאני סגורה בתוך הבועה שלי. אני מודה לך, על הדברים, שאני לומדת ממך. שולחת לך חיבוק חם ועוטף. אני איתך אן
חשבתי כשקראתי אותך שאם תעצרי לרגע תנשמי עמוק , תנשפי ותעלי בדמיונך את הרגעים הנהדרים של השמחה והתקווה שאחזו בך ברגעים שדווחת לנו על התוכניות לעתיד ותתני לעצמך לחוות אותם שוב ככה סתם בדמיון, בלב, בנשמה. את אותה החוויה הרגשית שהיתה לפני יום, יומיים....תנשמי בנחת תחייכי לעצמך אז תוכלי שוב לראות את העתיד ותזכירי לעצמך מה גורם לך אושר אמיתי כזה שכדאי להשקיע על מנת להיות שם ולא בתוך הבועה שאין בה שום חום שום אהבה שום תיקוה.. מחבקת - ליז
כמו הגל שחולף בסערה כך היום הכעוס והמאוס יתפוגג לך במהרה!!!!! ואני אתך נשמה יקרה להזכיר לך את הבטחתך מלפני יומיים האבקותך ודבקותך בשיגרה!!! מחבקת ומחזקת. שדה ניר
וחסרת מילים וחסרת קול אני לא יודעת אם יש לי את הכוח לעמוד במשימה הזאת, היום של הבועה מתחנן אלי שאני אבוא ואשקע בתוכו
את מגלה אומץ וכוחות רבים... יש תמיד את הקול שקורה לוותר ליפול... אל תשמעי לו... אל תקשיבי את הרבה יותר חזקה אני יודעת!! אידה
