הנפש שלי מתלוננת

אין לה כח, עייפה מאוד. והמוח אומר לה - כלם מרגישים ככה , אין שום קשר לתקיפה. אז יש ימים טובים יותר וטובים פחות - צאי מזה , תתחילי להיות נורמלית לשמוח עם מה שיש , תתקדמי הלאה. ומייעצים לי לעבור על כל מה שהיה בשנה האחרונה, שאראה את ההתקדמות הנהדרת שעשיתי ... אין לי כח - באמת , התקדמות, התקדמות אבל למה לא נהיה קל? למה כל כך מעייף, למה כל הדברים שבכלל לא קשורים צפים ועולים וצריכה פתאום להתעסק עם מערכות היחסים שלי מימי הינקות, עם האבדנים מימי הילדות , והתקיפה בכלל קרתה בגיל 13 הרבה אחרי כל הארועים שצפים עכשיו על פני השטח .. וכבר באמת היה הרבה יותר טוב ועכשיו כשעולים, הסיוט הזה שוב חוזר להציק לי כאילו לא מאפשר לי להתמודד איתם לבד כאילו אומר לי הי ... את אמורה לטפל בי - עדיין לא נפטרת ממני, אני כאן, לא עוזב, כמה שתנסי להתחמק ולחשוב שיש צרות גדולות יותר אני כאן להזכיר לך - עלי עדיין לא התגברת וכן, אני מתכוון שוב להציק , להופיע ברגעים האינטימיים להפריע לך לקיים את מערכת היחסים הנפלאה שלך ..אההה חשבת שהעניין הזה השתפר מאוד - אז לא , אני כאן לא מוותר כל כך מהר............... אין לי כח.

אכן התהליך הוא מתיש ומעייף, ולוקח המון כוחות ואנרגיות ת'אמת, גם לי אין כוח :( אבל יש הרי ימים אחרים, עם הרבה כוחות וחיוך על הפנים ומה שחשוב זה לזכור שיש את הימים הטובים האלה ופשוט לחכות בסבלנות עד שהם יבואו ויהיה אפשר לצבור עוד קצת כוח להמשך קבלי חיבוק לדרך שחף

שחפונת יקרה , כואב לי כל כך הלב ותודה , עוזרת לי להוציא אותו (האב) ע"י דמעות עם תגובתך. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף פתאום זה השתלט עלי הרעד הזה חוסר האונים התחושה שאין- שבחיים לא אצא מזה ... ואומרת לעצמי - ליז, את יודעת שיש ימים טובים ואפילו נפלאים אבל זה לא ממש עוזר ברגעים אלו. תודה שחפית יקרה וגם לך רק טוב...

ליזוששששש יקירתי מה שהמוח מסוגל ,,,,,,,, הרגש לא !!!!! המוח מתוכנת כך שיזכור לך את כל הרגעים הקשים ואת כל הרגעים הטובים , את כל הרגעים של החסדים הקטנים שעושים טוב בנשמה , שאלה לי אליך יקרה לי מאוד , האם היית הולכת לטיפול פרטני אם הכל היה רק טוב? האם היית מתלוננת על החיים הטובים שהיו לך ? ברור שהתשובה היא לא !!!! אנחנו מטפלים רק בדברים שהנפש פגועה מהם , שהרגש זוכר בלי לשכוח חלילה שום פרט ,וכן , עולים דברים שנפגעת מהם עוד מהינקות רק מהסיבה שהנפש והרגש נפגעו שם , וזה לא מחייב שיהיה פגיעה מינית , ממש לא , כל סוג של פגיעה כבודו במקומו מונח ,הנפש עושה לך נקיון יסודי , הרגש משתף פעולה על הדרך ואומר , אם כבר אז כבר , למה לא לגמור כבר עם כל מה שישב שם כל החיים פעם אחת ולתמיד , הרי לא היית הולכת לטיפול אם לא היתה שם הפגיעה המינית , קרוב לוודאי שלעולם לא היית מטפלת גם בשאר הדברים שישבו להם אי שם בשקט בנבכי נפשך כואבים להם בשתיקתך הרועמת או לא ? חשוב באמת שתראי את הדרך הארוכה שעשית מאז תחילת הטיפול , ברור שאין לזלזל בתהליך המפרך שעשית , זה לא מובן מאליו , אך זה לוקח מחיר יקירתי , והמחיר הוא התשה נפשית , כך שאת נורמלית לגמרי !!!!! ואם הסיוט שלך עדיין לא נגמר והוא צץ ועולה , יתכן שלא דיברת אותו עד הסוף , יתכן שנשארו עוד כמה ספיחים , או כמה קצוות לא סגורים , הכל ייגמר רק כשלא יהיה לך עוד על מה לדבר !!!! רק כשהכלללללל אבל ממש הכלללללל יצא ממך החוצה , עכשיו את מקיאה את עצמך לגמרי עד הסוף , כשהסוף יגיע ,,,,,,,תוכלי להרגיש טוב , הרבה יותר טוב מעכשיו , ואל תשכחי שזה תהליך , שום פצע לא מגליד מהיום להיום או מהיום למחר , גם תהליך ההפנמה של כל מה שעברת לוקח זמן , ולך יפתי יש זמן בשפע ,ואני כאן איתך אז ,,,,,,,, חייכי , תני לזמן את הזמן והכל יהיה בסדר חתולה

חתולית יקרה, מאוד רוצה לחייך אבל רק דמעות יוצאות..... תודה חמודה , מזל, מזל שיש אותך,אותכן כאן - עכשיו ליז

עם השנים למדתי דבר, שאני ממליצה עליו לך, יקירה, וגם לכולם פה. למדתי, שלא כל אחד מבין מה קורה בתוכי, ויש כאלה, שמעדיפים לא לדעת מה מציק לאחר, אבל הם בכל זאת מלאים ברצון טוב, ו"יודעים" הכי טוב, מה הנכון ביותר והטוב ביותר בשבילי, ואז הם מתחילים, תמיד במילים: "את צריכה"! אבל יש את אלה, הרגישים והנעימים, שהעצות שלהם הן בגדר עצות, והם יגידו: "אני חושב, שיהיה טוב בשבילך..." אז למדתי, לשמוע מה שאני רוצה, כך שבמקום לשמוע את המילים: "את צריכה"! אני שומעת: "אני מציע..." ואז אני בוחרת לעצמי מה טוב ומה נכון בשבילי. נכון, הרבה פעמים הפחדים והחששות גרמו לעיכובים בביצוע מעשי, אבל את מה שאני מרגישה, שהוא נכון בשבילי לעשות, בסופו של דבר אני מבצעת. אני מציעה לך, לקחת הכל בגדר עצות ולעשות כמוני: לסנן ולבצע רק את מה שאת מרגישה, שהוא באמת יהיה נכון בשבילך ויעשה לך טוב. שולחת לך חיבוק חם, יקירה מניסיון, אני מציעה לך: אל תתני למילים לבלבל אותך. אן

תודה אן, אקח את העצה הזו ....הן מאוד מבלבלות המילים ועוד יותר כשהן טבועות בך חקוקות היטב. אז אשתדל לסנן ולהזכיר לעצמי כמה שרק אוכל. אם את מכירה את הקואצ'ינג ,שם מדברים על השדונים שלנו , אלו שקופצים בכל פעם שאנו מנסים להתקדם ויש כל מני תרגילים לאילוף שדונים ו.... ללמד אחרים לאלף את השדונים שלהם הרבה יותר קל מאשר לאלף ת'שדונים של עצמך. תודה אן שאת כאן בשבילי.

סטיתי קצת מהנושא. חשבתי, בטעות, שאת מתכוונת לאנשים סביבך, שאומרים לך מה את צריכה לעשות. סליחה אן

ליז יקרה קודם כל....מה שלומך???? הכי חשוב לי לשמוע.... נדמה כך מהתגובות שלך שיש מעט התאוששות?? מקווה שכן... מי לא מכיר את המאבק בין הראש לרגש? בין הקול שקורא: "תתגבר תתגבר" לבין הקול שקורה לוותר- להרים ידיים.. כמו במאזניים פעם הקול הזה ופעם השני יותר משקל יותר חזק... תופס נפח גדול יותר... אני מלאת כוחות מול חסרת כוחות לחלוטין... רגע...דקה ...שעה? ואולי יותר מיממה המסך השחוך ירד... מותר להיות עייפים...לאגור כוחות.. המסע הוא ארוך אך יש על הדרך חוקרת אמיצה מלאת כוחות... היא תנצח ללא ספק אידה