כבר קשה לי לעקוב וזה חשוב לי

אז מעלה למעלה פעם הייתי עונה לכולן לדלל קנאה .היום לא היום בהחלט עונה כשיש לי מה לפעמים זה יהיה אימפולסיבי מהבטן ולפעמים אקרא שוב ושוב .. עד שאענה ואפילו אלך עם זה כמה ימים אחרי שעניתי ככה או ככה זה חשוב הנושא ואשמח לעוד מחשבות ....

אהלן אביב, אשתף במחשבות אם ולכשתתעבדנה ותעלינה. בקיצור, ראיתי אותך. טוב שהקפצת. סוריקטה (כמעט חתמתי בשם האמיתי)

חשבתי על וואלה, אילו, למשל, אני, או מישהי מאיתנו הייתה כותבת את המשפט רב הפרשנויות: 'גם אני כאן. ובשקט', היה אפשר לפרש אותו כ - לא רואים אותי. ואפשר להשליך על אודי כאילו אמר - הי, גם אני נוכח פה, אל תשכחו. תראו גם אותי! תהיתי אם לשאול, הגם אם צפוי שאענה בשאלה חוזרת :-P איזה משפט, איזה. לגבי עצמי, אני חושבת שמאד משתדלת לענות רק אחרי חשיבה, וקוראת את עצמי ומתקנת ומגיהה. משתדלת לא לכתוב כשהמוח לא עובד. בזמנים בהם היו פגישות צפופות, תמיד הגבתי לאחרות אחרי שיחה טיפולית ולא לפני. כלומר, אחרי בקרה ויותר תחושת ביטחון. וגם כאשר הפגישות פחות צפופות, יש לי כלים, ואם נראה לי שטעיתי - יש סיכוי לתיקון. זהו בינתיים, סוריקטה

לי המשפט הזה נתן הרגשה טובה של זה בסדר.. תבדקי עם עצמך את המרחב גם מהשקט .... ושהשקט לא תלוי בכמות....ואת זה אני מנסה להבין .... וכמו תמיד משפט מלא משמעויות כדי לעשות תהליך ועבודה....זה נפלא בעיני....

הי אביב, גם אני חושבת שהכוונה של אודי הייתה של 'זה בסדר, אני כאן ושומר'. אבל רציתי לתת דוגמא של איך אותו משפט אם ייצא מדמות אחת יכול להתפרש באופן מסוים, ומדמות אחרת, באופן הפוך. ואפילו היו נאמרים על ידי אותה דמות - ברגע אחד באופן מרכך, ברגע אחר באופן שמוציא קוצים. בחיים אני אדם מאד שקט. מאד מאד שקט. גם מה שאני מרגישה שמרעיש, הוא חרישי. גם אומרים לי את זה. וגם לא תמיד אני מצליחה להכניס מילים כאשר משוחחים. בדרך כלל אני בתפקיד האוזן. איני מתפרצת על אנשים אף פעם, לא מרימה את הקול, גם אם פגעו בי (ראי השכן ואיחוליו לי, והוא לעולם לא ייבקש סליחה, למשל). אני שומרת מרחק לתקופה מסוימת. יודעת שחברה שלו לא אהיה וגם לא אבקש להסתייע בו. זה מזכיר לי שידיד הנפש שלי (המטפל) המליץ לי לדבר על משהו, שבחיים (הקודמים שלי) לא הייתי מעזה וממתינה לראות מה ייתרחש. עשיתי זאת. אולי בלי להבין עד הסוף. וזה שימח אותו. הבנתי מדוע לא היה טוב לנהוג בדרכי (הלא לפעול), אבל לא הרגשתי בעצמי איזו תחושת אושר עילאית או משהו, על שהצלחתי לומר את דברי. והכתיבה כאן - תראי, היא באה אחרי שנים, הרבה מאד שנים, שבכלל לא דיברתי. בכלל. בשום צורה ולשום עניין. לא תיקשרתי החוצה, גם לא בכתיבה. אז זה הקצת מקום שיש לי. אולי יוצא שאני כותבת הרבה מילים והרבה תגובות, אבל רוב הפעמים ואני מאד משתדלת לא במצבי תוכן מוצף. זה אולי לא שייך, כי אנשים מבקשים לכתוב דווקא כן ברגעים האלה, ולכן, גם אני מרגישה שלא סובלים אותי בפורומים. סוריקטה

את יודעת ... גם בכתיבה שלך רואים את השקט את הקושי לתפוש מקום למרות שבשנה האחרונה את מתקדמת בצורה מדהימה בעיני ועדין .... לא יודעת מסתכלת רק על עצמי...אני עושה הרבה רעש מסביבי ....וכל מה שאת לא אני כן ....לכן חשבתי על הלהיות בשקט .... אני לא יודעת להיות נוכחת ובשקט ....זה משהו שהייתי רוצה ללמוד.

הי אביב, אני בעד להיות עם האמת שלך, ואולי לאו דווקא ללכת על פי הוראות הפעלה. אם כי, למשל, ככל שאני מבינה, בטיפול CBT יש מרכיבים כאלה. ואולי גם בתהליכי גמילה. ולעתים הם עובדים יפה על אנשים שזה מתאים להם. חתיכת פרויקט - שקט... כמעט שבוע טוב לנו, סוריקטה

כמטפלת בתינוקות. אני נתקלת בקטנטנים עם מזג שונה מאד זה מזה. זוכרת את הצווחן עליו סיפרתי? מכלום לכאורה יכול היה להגיע לצרחות כאילו לפחות מי יודע מה עשו לו. ומי שראה אותי איתו אמר איזה תינוק נוח ושקט ושמח וכד'. ואז הסברתי שאני עובדת מאד קשה בשביל להשיג את זה. אממה, עם הזמן, הוא קצת גדל, ואפשר היה לנתב את האנרגיות האלה למקומות יפים, כמו ציור ונגינה, למשל. זה היה יפה ומרגש בעיניי. ומאמינה שכשהדיבור יגיע גם זה ייטיב. אז אנ'לא יודעת אם אפשר לשנות ממש מזג שטבוע בנו, אבל אולי אפשר לנתב ככה שייצא משהו מרוכך ונעים, או כמו שאודי אמר יפה סובלימציה. עוד רעיונות. סוריקטה

כמו שכתבתי ניסוי ותהייה לא יודעת מחפשת בוחנת מקווה למצוא שילוב שנכון לי תודה לך

"ניסיון וטעייה" אמור להיות המונח. ושיהיה שבוע טוב ולילה טוב סוריקטה