שבוע טוב...סוריקטה ואביב רק עכשיו קראתי.....

אז בנושא התזונה..את צודקת אביב ללכת למומחה. כמו אצל סוריקטה לא הלכתי למישהו אחר אף פעם רק איתה אני מרגישה בטוחה יותר. וכמו אצלך סוריקטה זה לא היה נושא אלא פשוט קרה...השלתי מעליי את הבעיות יחד עם המשקל העודף..פחות שנאה עצמית, פחות האבסה...ואז הרגשתי מוכנה לאתגר של אוכל בריא ופעילות גופנית שעוזרת מאוד לצאת מדיכאון...... עדיין האוכל זה אישו אצלי. אך אני כבר לא משתמשת בו להענשה עצמית כמו שהיה פעם... ולימודים ומאמרים זה לא בשבילי..קושי רציני במסגרות לימודים..אישו אחר לדיון. כל הכבוד לך אביבי!!! לקרוא מאמרים! בהצלחה❤ ויכולה לומר בהחלט שהתאוששתי מהרגשות הנוראיים שפקדו אותי. גל יודעת..אבל חתיכת גל.. אוףףףף לשבוע טוב יותר. מיכל

ואהבתי שחזרת, מיכל. לכמה שחזרת. באמת כרצונך. לילה טוב לכולם. שבוע טוב, סוריקטה כן מתחברת עם ה'נפגעת תקיפה' בלי הסיומת, למרות שהיה הרבה גם מזה.

וואו..סוריק' אני לא יודעת עד כמה אשהה עוד.. ואני לא מתחברת לכותרת..אבל יודעת שקשורה איכשהו....לילדה..מסובך. הא?

בהקשר לטיפול בהפרעת האכילה ..הרעיון לא לרדת במשקל או לשמור על זה הרעיון לשנות דפוסים ...או יותר נכון להתחבר לגוף הזה מבלי לרצות שיהיה גופה ...ימים יגידו אם זה יעזור , חייבת לעצמי את הניסיון.... כי אין ספק שהמצב כמו שהוא היום לא יכול להישאר ולימודים , עוד אחד ממתנות הטיפול למרות הקושי המטורף שאני חווה בגלל התכנים .. שיהיה שבוע טוב מלא בכוחות

ברור שזה שינוי דפוסים...וכמובן אישו רציני עם הגוף שלנו..ספרי לי על זה...תסביך ישן.

הי מיכל, עם המילה שינוי אני מתחברת, אבל יש מושגים שנשמעים לי יותר מידי פסיכולוגיים ופחות דיבור יומיומי, ואני פחות משתמשת בהם מול אנשים בדיבור בעברית הרגילה. אפילו בטיפול, אנחנו מדברים עברית, לא מושגים בפסיכולוגיה גרידא. למרות שאני אפילו קצת מבינה בהם. זוכרת את ההתנהגות שלי מפעם, והתגובות נוכח מצבים. אילו פעם הייתי חווה התקפה סטייל עברניינית מאותו שכן הייתי מתבחשת בזה שנים ארוכות. לא יוצאת מהמחבוא, לא זורקת זבל, פוגעת בעצמי בדרכים שונות. הפעם - כן, פחדתי יומיים, שקשקתי. אבל הפעם - גם מייד סיפרתי לסובביי (ונראה לי שזה לא ממש עניין אותם, כולה עוד מטורף). גם בפנים, אני לא ממשיכה את הגל עד כדי כך. והאיש הזה היה ויישאר לגור פה. לא נראה שהוא הולך למות או להתמתן. יש כאן בכלל חבורת קן קוקיה. התמקדתי בניסיון לאתר את הדברים היפים פה. תינוקות חדשים, אנשים שרואים בהם את הטוב והרוך בדרך כלל. ובאשר לאוכל - צפוי היה שקצת אוסיף במשקל נוכח אכילת הסופ"ש הזה (בכל זאת ניסיון להשיג סוג של חוויית יומולדת) . וזה לא נורא, כי אני בגדר הנמוך ובא שבוע חדש ונחזור לרגיל. אבל אני יכולה להבין מאד כמה בלתי נסבל, בלתי נסבל בלתי נסבל, לשקול כפליים או יותר מהמומלץ. מי אני שהייתי 'רק' 50% יותר. אבל גם אנורקטיות יכולות להרגיש בדיוק אותו דבר, כשהן בפועל שוקלות פחות משלושים קילו. בוקר אור, שבוע טוב, סוריקטה

אולי אתחרט שאני כותבת את זה .. אבל מנסה להבין , יש לי תחושה ואולי אני טועה מנסה להסתכל על התמונה כולה . ולא רק מהיום או מההתכתבות הזו מכוון שאני זו שהשתמשתי במילים שינוי דפוס שמבינתי הוא לא מונח פסיכולוגי כי אם מעטפת ענקית של דברים שאני לא רוצה להיכנס אליהם כאן , לכן גם לא הגבתי למיכל כדי לא להכנס לשיח. ותאמיני לי שירדתי בחיי יותר מפעם אחת ומשקלים של 30 ו50 קילו מכוון שמיכל אמרה שהיא פתרה את בעיית האכילה שלה ואני זו שציינתי שאני במשקל רב .... קראתי אותך כמה פעמים , והתחושה כמו היא אומרת שחור אני אגיד לבן לא יודעת , סוריקטה זוכרת שכתבתי לך שאני מרגישה אותך מרוחקת ....אז לא רק מרוחקת גם כמו מנסה להתנגח בי . דבר אחד שכולנו חייבים לזכור גם אם זה נראה אותו הדבר זה לא אותו הדבר, אנחנו לא אותם אנשים . לא יודעת, מנסה להבין מה קורה ואולי זה שלי ואני רגישה מידי ...אבל התחושה שלי כאילו את כועסת עלי או פגעתי בך .. אז אם כן מעדיפה שתגידי ... כותבת את זה כי את חשובה לי מאוד ... ואם אני טועה אז סליחה ...

אני לגמרי מבינה איפה את מרגישה את ההתנגחות. אותם חלקים מתנגחים בי עצמי. ולו רק בגלל הדימיון שביננו. לא יכול להיות קשור אלייך, כי אנחנו לא מכירות את התמונה השלמה שהופכת הכל לרך ושלם יותר בעיניי (זה הפאק בוירטואל). ואולי גם קצת משעמם יותר במציאות. ומה רע בזה? את אחלה. באמת. ואת מיוחדת במובן החיובי. אני מביאה את ההתנגחויות האלה, כפי שאני חווה אותן גם כאן לטיפול. וכמו שכתבתי - עושה שולם מבפנים. מנסה. אנסה להגיב לחלקים אחרים שפחות יגעו בך במקומות הכואבים ביותר. וגם בי. ובטח ששמתי לב כשלא כתבת, איך אפשר שלא. זה צועק. מאד. סוריקטה מלטפת עכשיו חתולת חצר בדרך.

כל אחת כותבת מהמקום שלה וזה בסדר לחפש דמיון ושוני..בעצם אנחנו דומות ושונות זו מזו. וכמובן שאין רצוננו לנגוח אחת בשניה.. בנות יקרות, הפרעות אכילה הן רבות ומגוונות. אביב יקרה כל חיי סבלתי מעודפי משקל, עליתי וירדתי כמו יויו.. נורא!! לא הבנתי את האכילה הרגשית..היום אני מבינה ויודעת גם כיצד לנהוג. הבנתי שזה נבע מהרס עצמי. יש לי מחלות כרוניות וכדורים בעקבות הבלאגן שעשיתי לעצמי.... ירדתי 25 קילו לפני 5 שנים ומאז אני שומרת על זה, נראית ככה ככה..רזה לעולם לא אהיה. אבל צריך להשלים עם הגוף שלי. נושא בהחלט כאוב...מקווה שתצליחי לשמור על עצמך בשביל הבריאות הפיזית והנפשית. שבוע טוב. וסוריק' האיזור שאת גרה בו כלל לא פשוט. אבל את מצליחה בכל זאת לראות את הטוב!! מדהימה!!! שאפו על ההתקדמות שלך!!!

באמת תודה שהגבת .. אחרת כנראה זה היה מלווה אותי במשך היום והאמת שאני מנסה לצמצם כתיבה כאן ושם מרגישה שבגלל הרגשת הקרבה אני חושפת דברים שאולי הוירטואלי זה לא המקום . האמת ויודעת שתביני אותי רוצה את החופש הזה כמו במבי או מיכל או כל אחת אחרת בפורום של לבוא וללכת .... שיהיה יום קל ונעים ......

אביב הכי חשוב החופש הזה לבוא וללכת. המרחב. העצמי. לכן הפסקתי רוב הזמן לשחק מחבואים ולחפש את מי שבוחרת לכתוב פחות. יש דאגה, אבל מצד שני יש בזה גם איזה 'להכריח'. לעתים זה יכול לדייק. לעתים הפוך לגמרי. כי הם שם. גם וגם. סוריקטה

אהבתי