שבת שלום..

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=867381 משהו שכתבתי בבלוג... לא ממש קשור לפורום, אז אני אתן לכן קצת רקע... אמא שלי נפטרה כשהייתי בת שנה וחצי (בקרוב 20 שנה מאז..) ואבא התחתן בשנית כשהייתי בת תשע. אישתו השניה אימצה אותי ואת אחי הקטן מבין השלושה (יש לי שלושה אחים גדולים). לאחרונה הנושא הזה מטריד אותי המון ואני רוצה לבטל טת האימוץ הזה... אבל לא כל כך פשוט.... טוב, תקראו בעצמכן... יומטוב שיהיה...

קראתי עכשיו בבלוג שלך מה שכתבת על אמא שלך ועל המאמצת , רוצה לומר לך שגם אני גדלתי עם אב מאמץ שלא באמת החשיב אותי כבת אמיתית אלה כתחליף כך הוא קיווה לאמא שלי , ובכל זאת אמא שלי כן היתה שם ולא הגנה עלי , ולא שמרה עלי , היא היתה עיוורת יותר מעיוור שלא מסוגל לראות , עד היום זה לא השתנה לצערי , כואב מאוד כשאמא אמיתית לא נמצאת שם כדי לדאוג לך , צר לי שנפטרה כשהיית קטנטונת כזו , לא מבינה למה את סובלת כל כך , אם את מרגישה שאת רוצה להיות ברשות בלי ששמה יתנוסס על הת.ז שלך , יש לך בטח את תעודת הלידה המקורית שלך ששם כתוב שמה של אימך האמיתית , ותוכלי לשנות את שמה במשרד הפנים או לא ? איזה פרוצדורה את זקוקה לעשות כדי לבטל את שמה של החורגת ולכתוב את שמה של אימך שזה מסובך כל כך ? את צריכה לבקש ממנה אישור ? את קטינה עדיין ?אין מי שיכול להחליט על כך חוץ ממך כך אני מבינה את הדברים , אני חושבת שאת מגינה עליה רק משום שהיא מילאה את תפקיד ה"אמא " גם אם לא עמדה בצפיות שלך ,תתעודדי יקירתי , ההחלטה על כך רק בידיך , אולי באמת יתן לך פתח שתוכלי להתאבל עליה כמו שצריך ,ולבכות אותה , את חסרונה ,,,,,,, את אמא האמיתית שלא היתה שם , היא נפטרה ממחלה ? את לא חייבת לענות אם קשה לך או שאת בוחרת לא לענות , שולחת חיבוק גדול ועוטף מתוקה חתולה

תודה לך חתולה.. זה תהליך משפטי לבטל את האימוץ.. צריך להגיש בקשה לבית המשפט עם סיבה מספיק טובה... וכמובן שיש צורך לדבר איתה לפני כן.. לא יודעת אם צריך את האישור שלה, אני לא קטינה, אבל זה המעט שאני יכולה לעשות בשבילה, ובשביל עצמי.. לפני שאני בכלל יתחיל את התהליך, ואני יתחיל אותו כשיבוא הזמן... חשוב לי לדבר איתה ולומר לה את הדברים כמו שאני מרגישה אותם... זה די מסובך כל הנושא הזה, בעיקר בגלל כל הרגשות המעורבים שיש כלפיה.. אבל אני בטוחה שגם הנושא הזה יסגר על הצד הטוב ביותר לכולם... ובקשר לאמא, אפשר לומר שהיא הייתה חולה... בראש... או שפשוט היה לה קשה מידי... בכל מקרה, היא לא כאן...... שבוע טוב לך..

כנפיים אמיצה.... כל כך הרבה דברים עברת.... כל כך הרבה כאב... וכל כך הרבה....לבד הביאו אמא תחליף במתנה... מתנה שצריך לקבל.... ונסית וציפית ורצית.... רצית אמא... אך היא אכזבה פעם אחרי פעם... ועדיין קיוות... ועדיין ציפית... והינה הכל עולה עכשיו... הכאב והאכזבה.... תחושת הרמיה.... עבדו עליי... וזה היה קל כי רציתי.... היה חסך גדול........ועדיין... ועכשיו את כועסת... כל כך כועסת... כועסת.. כועסת.. ומאחור...הפגיעה...הכאב האכזבה מרגישה שאת צריכה לעשות מעשה?? להוציא את הכעס אולי נקמה... להכאיב אולי? מה את חושבת עומד מאחורי? רשמתי בסימני שאלה... אך מרגישה את הכאב שלך איתך אידה

מה עומד מאחורי? ממש לא נקמה או צורך להכאיב... זה פשוט צורך לתת לאמא את המקום הראוי לה.. ולתת לעצמי הזדמנות להתאבל עליה "כמו שצריך" אחרי 20 שנה... מעבר לזה, זה מה שאני מרגישה שצריך לעשות והרי למדתי לסמוך על התחושות שלי וללכת איתן.. אז... אני בטוחה שאני יעשה זאת במוקדם או במאוחר... אם לא עכשיו (כי יש בזה גם אלמנט כלכלי וכרגע אני מעדיפה לחסוך ללימודים..) אז בשלב מאוחר יותר של החיים... מה שבטוח, את השיחה איתה אני הולכת לעשות... היא צריכה לדעת איך אני מרגישה ומה אני חושבת, ואני צריכה לומר לה את זה גם בשביל עצמי... בעיקר בשביל עצמי... נכון, יש לא מעט כעס שאני כנראה עדיין לא מפנה לגמרי למקומות הנכונים ולא לגמרי יודעת מה לעשות את זה, ואני מניחה שהכל זה חלק מהתהליך.. מה שבטוח, אני לא מתחרטת על שום דבר.. הכל לטובה ואני בטוחה שבסופו של דבר אני אלמד את השיעורים שלי מכל זה.. תודה לך... וסופשבוע רגוע...

ראשית מצרה מאד מאד על מה שעברת עם אמך הביולוגית ואמך המאמצת.ומאמצת אותך בחום אל לבי וקרבי!!!!!!! לגבי הרצון לביטול האימוץ אני ממש לא רואה בכך כל בעייה פורמאלית1 בירוקרטית משמעותית: את בגירה מעל גיל 18 ובעצם כשירה לבטל את האימוץ כרצונך ללא כל הנפקת עילה מספקת!את על פי חוק מאומצת רישמית רק עד גיל 18 ולאחר מכן חופשיה לפעול כרצונך......בכל המישורים כבוגרת אחראית!!!! במישור הרגשי את לבטח צריכה לסגור קצוות ולהיות שלמה עם החלטתך ועם עצמך קודם כל. מאחלת לך בהצלחה בכל החלטה שתמצאי לנכון. מחבקת ומחזקת אותך. שדה ניר