היום . . . .

היום החזקתי את עצמי בשיניים- כדי לא ליפול. הבוקר כמעט ולא הלכתי לבית חולים לא היה לי חשק. ולא כוח. וזה לא בגלל דכאון או משהו כזה- סתם לא היה בא לי. אבל בסופו של דבר, אמרתי לעצמי, שאני חייבת לצאת . לא יכולה לשבת בבית. להיות במיטה. אז קמתי, ובדרך לשם= היו לי מועקות. אבל ידעתי שכשאגיע לבית חולים, המצברוח יעלה. וראיתי את הרכזת שלי. היא העלתה אותי לפנימית א'. (חד פעמי- כי חסרים עובדים) לא שמחתי. כי אבא שלי נפטר שם. והיה לי קשה. לעלות .. לראות את המסדרון .. את המיטה. זה לא עשה טוב. אז הייתי שם קצת זמן, חילקתי אוכל. והאכלתי זקנה. כאב לי עליה. על חוסר האונים שהיא נמצאת . חוסר יכולת תפקוד. כואב הלב. ואז נפגשתי עם חברות שלי מהבית חולים. הלכנו לאכל - וצחקנו המון. וזה עדיין לא שינה את מצב הרוח. ולא, אני לא בנפילה. סתם מרגישה מותשת. ומחר טיפול! היא יכולה לקבל אותי! שמחתי. אני זקוקה לזה. במיוחד בנושא שמטריד אותי עכשיו "חוסר יכולת קיום יחסים עם בן זוג.. שיהיה מתישהו". וחייבת לצאת ואין כוח. אבל.. אני לא יכולה להשאר בבית. מקווה לא ליפול יותר מידי. מחזיקה במושכות. לא בא לי להיות למטה בובה.

ואת עומדת בה יפה , תחשבי על זה כאילו שזה רק אימון - לא קל, מפרך יש לאמר ומאחלת לך שבקרוב תוכלי להנות מפרותיו ולחיות בנחת בלי המלחמה היום יומית אוהבת מחבקת. ליז

בובית מקסימה לפעמים החיים מרגישים כמו בנדנדה למעלה ולמטה , אם את מצליחה לשמור על יציבות זמנית , פשוט זה נפלא כי היית כבר המון זמן בנפילה כל התקופה האחרונה , ולשמוע ממך שאת מצליחה לא ליפול , נפלא מבחינתי ואני שמחה מאוד לשמוע על כך ,את צודקת שאת לא יכולה להשאר בבית כל הזמן , גמני חושבת שההתנדבות שלך בבי"ח רק יעשה לך טוב למרות שאין לך כוח , היציאה עצמה נותנת כוח , לפגוש אנשים נותן כוח ,לשנות אווירה בכלל נותן המון כוח ,וגמני כאן איתך כדי לתת לך כוח , מקווה לשמוע שיהיו עוד ימים טובים , ותחזיקי היטב את המושכות אחרי הכל יקירתי הכל בידים שלך חתולה

מודה לך על ההצעה שלך לצאת למנוחה- לחופשה.... מקווה כי אחזור ממנה מוטענת באנרגיות חיוביות וחינניות כשלך נשמה....... שבת שלום ומבורך יקירה. שדה ניר

בובה יקרה כל הכבוד על הכוחות... להיות שם... בשביל אחרים... לטפל ולתת... הנתינה היא גם קבלה... וטריגר לא פשוט להיות במחלקה.....אך את עכשיו? אידה