נסיעות לחו"ל.
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
כבר תקופה ארוכה אולי ארוכה מידי שאין לי חשק להגיע לטיפול בחודש האחרון זה אפילו התגבר לא ממש מצליחות להבין מה גרם למשבר עכשיו היא נסעה בשבילנו נסיעה לחו"ל זה טריגר לא ממש יודעים למה .....והראש שלי מלאאאאא בבכיות שלהם .... בפגישה הם ממש בכו שתגיד שהיא בארץ ולא נוסעת והם מבטיחים לא להפריע אבל זה לא ממש עובד כי יש יותר אינטגרציה והם יודעים דרכי שהיא בחו"ל ..... עכשיו גם אודי כתב שהוא נוסע הם לא רוצים להוא לאודי וגם לא למטפלת ..... זה ברור שאני יבוא לאודי וגם ברור שאמשיך בטיפול אבל המצוקה הזאת משגעת אותי כל היום הולכת שבראש מץכננים תוכניות ...ויש לי ככה שבועיים לשרוד ....אוף בעיקר וזה
הי אביב, מעניין מה יש בחוצלארץ דווקא שהוא כל כל מאיים ומפרק את המשענת שגם ככה מרגישה לעתים כקנה רצוץ. כאילו משאיר אותך לבד עם ה'רעים' ללא הגנה. ללא חיבור לארץ. ארץ, אמרתי... סוריקטה
חו"ל=רחוק אולי לא תחזור נטישה לבד פחד כעס שולחת חיבוקים לכולכם
מרגישה שמאוד קשה לך/כם ותקופת החגים גם עומדת להסתיים גם הנסיעה לחול...תיגמר... נכון ששבועים זה פרק זמן ארוך אבל מרגיש לי שאת דווקא כן צריכה עכשיו את ה"חופשה " המאולצת הזו כדי לשים אולי דברים מול העינים ולהגיד עכשיו אני זקוקה ל... והפרק זמן הזה יכול אולי לתת פוש להחלטות שנדחו... או להבין יותר טוב מה... אוהבת חטולית
תודה לכן אין קשר לנטישה ולא לזה שהיא בחופש אנחנו לא יודעות מה הטריגר אבל זה מוכר פשוט הרעש עצום כל כך ....רוצה שקטטטטטט....... וסוריקטה אין לנו מושג מה הקשר דווקא. מי שפגע נסע הרבה לחו"ל יש השערות כל מיני .......
שמתאימות לעולם שלי. אני חייתי עם אמא ואת אבא ראיתי שעתיים בשבוע. הוא היה זה שנוסע לחו"ל ואז כל ההפרעות תפסו תאוצה מטורפת. סוריקטה
בגלל זה אנחנו ממש לא מבינות כי זה לא הגיוני אבל היו פעמים שגם היא נסעה ובלי הכנה או הודעה פשוט היו שמים בייבי סיטר ונוסעים אז אולי זה .... ויש עוד כמה כיווני חשיבה כרגע אולי כי כתבתי שקט קצת יותר תודה לך .....
חח מזכיר לי ימים בהם האמא הייתה מתחמקת מהבית בחשאי הלילה וחוזרת לפנות בוקר. משאירה אותנו הילדים לבד, ומן הסתם מסתירה. יצאה לפגוש את המטורף שנגע בי וכילה בי את זעמו. הייתה גם העלמה של חפצים או בעלי חיים. הם היו מדברים בשפה, שמעולם לא לימדה אותנו. בכוונה שלא נבין. ולפעמים היא סתם הייתה מתחבאת בבית שלא אמצא אותה. הייתי מתפרקת והיא המשיכה להתחבא עד שהתפוצצה מצחוק. הייתי בת שבע אז. מי אמר שצריך חו"ל. כיף.
לרוע לרשעות לטמטום לראיה רק של עצמם אין מילים יש לי כמה סיפורים דומים חיבוק עוטף שירכך את הכאב
