לא הספקתי ממש לישון גם המוצש

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

23/09/2018 | 10:22 | מאת: חטוליתוש

כמו כל מוצש מקולל שבו אני מתענה וכבר עוד מעט מתחילים להגיע אלי ראשוני האורחים נכדתי המיוחדת....וכלתי הכאוס עומד להתחיל עוד מעט כי הן ישינות אצלי בבית בסלון ומהרגע הזה הלך לי השקט והשלווה שעליהן עבדתי כל השבת אין טלויזיה..... אין סלון אין פינה לנוח ולשבת חוץ מהמטבח הקטן שלי והפיברו כבר נותן את האותות שלו מרגישה שכבר מעכשיו מתחילה להכווץ...להצ'טקמק..... וזה בגלל שכלתי פוחדש לישון בלילה לבד.....עוד אחד מהסרטים שהיא מאכילה את הבן המסכן שלי כבר חשבתי שהיא התחילה להשתנות אבל לא....!! מקווה שהאכזבה והכאב שלי לא יחרבשו לי את החג טוב...נקווה לשמוע בשורות טובות ממך סוריקטה יפה שלי גם מאביבי שיש לה גם אורחים החג וגם ממשך ינשופית מתוקה וכואבת שלי אוהבת אתכן ואת כל מי שתצטרף בהמשך היום.... חטולית

23/09/2018 | 11:13 | מאת: סוריקטה

את יודעת, חטולית, תחושת האין-מקום הזאת, שלוקחים לך את המקום שלך, ואת צריכה להצטמצם בלהקריב את עצמך, ואם לא אז לכאורה את אשמה, היא עצובה מאד. אני כועסת עליהם שהם לוקחים לך את המקום. למה החרדות שלהם חשובות יותר? אוף, באמת איתך, סוריקטה

23/09/2018 | 13:45 | מאת: אביב

חלק מהנורמליות המשפחתית זה לשחק אותה נורמלית לנו אין חרדות למרות שילדי מכירים את השגעונות שלי .... וזה עכשיו התיישבתי קצת ....הרבה אורחים מחר והיום בית הארחה ..... אנשים שומרי מסורת ודת ..... אבל זה טוב והוציא אותי ממשבצת הנוחות שלא לעשות כלום אוהבת אתכן מאוד יקרות שלי ......

23/09/2018 | 14:19 | מאת: סוריקטה

ואביב, בהזדמנות תוכלי לספר מה הילדים מכירים אצלך? למה את מתכוונת? אם תרצי לשתף. בעצם חג היום, וואי פתאום נזכרתי... סוריקטה

23/09/2018 | 15:40 | מאת: אביב

הגוף כואב לי בטרוף הילדים שלי חדים וקולטחם סיטואציות ככה שברור הרבה התנהגויות כדי לא לפתח את זה אמרתי שאני פוסט טראומה מהחיים .....אני לא יכולה להרחיב כאן ... הם לאמכירים את הסיפור לא יודעים על הפיצול אבל קולטים שלא הכל מוברג....הם היועדים להרבה סיטואציות לא פשוטות כאן .... עשיתי הכל שיגדלו נורמלי ודי הצלחתי אבל אין ספק שזה לא פשוט וכן זה חג היום לרגע חשבתי ששישי.... עבדתי קשה מידי ומראו את זה בערב ניראה לי....באסה לי

23/09/2018 | 16:55 | מאת: סוריקטה

הי אביב, קשה מידי, נשמע פחות טוב, אני יכולה להניח שמאד מאד השתדלת ורצית שיראו את יכולותיך. ובכל אופן, אני מקווה שהחווייה של היום תמלא אותך ואת הבית באנרגיות ותטען אותך בטוב. גם זה. לא חושבת שהייתי מצליחה לשלב כמוך כמה דברים ביחד. ואני זוכרת שאת מדברת על המחיר. חג, סוריקטה

23/09/2018 | 17:46 | מאת: אביב

אכן לא פשוט ואת האמת לא יודעת מה יותר קשה מחיר הבדידות או המחיר הזה ועכשיו רגע כזה .... של מתח באויר וכל מילה שאני מוציאה מהפה ניתקלת בתגובה שבעיני תוקפנית וגם בעיני הצד השני אני זאת שבאה בטענות .....מן הסתם שנינו ...יציאה משגרה לחץ חרדה ובור שלא מתמלא ....אז פעם זה היה נגמר בריב והתקף זעם של שנינו או לפחות אחד מאיתנו ....היום אני פשוט לוקחת הצידה לוקחת משהו להרגעה ומתפללת שהחג יעבור ... ואת הכאוס שבפנים לא יצא החוצה ....עבודה תהליך של טיפול ... ובלילה בלילה בשקט אני מרשה לחלקים הקטנים להיות ...😊 וכמובן שיש לזה גם צדדים טובים תיראי זוגיות ומשפחה זה הרבה עבודה לכולם לנו קצת יותר .. .

23/09/2018 | 18:09 | מאת: סוריקטה

בלילה בלילה זה הזמן של החלקים הכי קטנים. הם לא נכחו בפורומים. 'נשבעתי' שגם לא יגיעו לטיפול, אבל לשם הם כן הגיעו. אז כרגע אני אומרת שאין סיכוי שמישהו בחוץ יראה אותי בלילה. אבל כמו שאמרתי שלעולם לא כך וכך בטיפול, והכך וכך כן קרה, אז לא אומר. אני בודדה מאד המון המון שנים סוריקטה

24/09/2018 | 02:10 | מאת: אביב

חתיכת לילה .. עוד לילה שהכדור לא עוזר נמאס לי מהלילות האלה

24/09/2018 | 05:12 | מאת: סוריקטה

הי אביב, גם לי התרופות פחות עוזרות לאחרונה. לא הגדלתיי מינונים, שגורמים לי להיות אפופה ורעבה. איך היה סך הכל אתמול? אולי כשנחזור לשגרה תהיה קצת התייצבות במובנים מסויימים. אני בלי משקפיים. כותבת על עיוור. בוקר עוד אין אור, סוריקטה

24/09/2018 | 07:12 | מאת: אביב

לא ישנתי בכללהאולי בן שלוש לשש החרדות מהשכנים הורגות אותי והכי זה האין שינוי תנוחה בגלל היד לא יכולה להפעיל לחץ על הכתף כי אז ההולכה העיצבית מתחרפנת .... תאמת נמאס לי אבל חג אז אני יחשוב חיובי יכין קפה יעשה מקלחת וקצת התעמלות ויתחיל לארגן ....יש לי מלא אורחים היום ....ומי שכאן כבר ישן אז הכל טוב שיעברו כבר החגים שגרה ..... יאללה חייבים לעשות שיהיה נעים היום זה עניין של בחירה

24/09/2018 | 07:45 | מאת: סוריקטה

הכנתי עכשיו 'עוגות' קטנות מיוחדות לתינוקות. בתיאום עם ההורים, כמובן. ואני עובדת בחול המועד. ממש בקטנה. נכון, לא הכנתי רק בשבילי, אבל פתאום נזכרתי שלבשל היה מרים אותי קצת למעלה. אז אורחים וההכנות, יש בזה משהו לפעמים. השכנים שלך ***** לא כותבים מילים כאלה פה, אבל תביני את כוונתי. השכנים שלנו, משהו אחר לגמרי, אבל השמידו צמחייה שלמה בשביל הסוכות. והעוד גורה שהצלתי מרגליהם הרומסות, מוגנת ומתחברת לדחף החיים שלה. מטריף ת'דעת שאי אפשר לשנות תנוחה. שיהיה נעים ככל שאפשר, סוריקטה

24/09/2018 | 08:03 | מאת: אביב

עוגיות לקטנטנים וכן בישול זה דבר שמרים בכלל עשייה שיהיה יום נפלא היום קצת הברזתי מהעבודה אבל בחול המועד ברור .....