בוקר טוב

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

22/09/2018 | 06:19 | מאת: אביב

מקווה שישנת טוב שתהייה שבת נעימה

22/09/2018 | 07:26 | מאת: סוריקטה

בוקר אור, אביב. מניחה שאליי כתבת. מי פה עוד יכתוב היום. מנסה להשלים שעות. ואז אני מתעצבנת שלא כך כל יום. ואז אני עצובה, כי לו היה לי חופש ככה, הייתי מתה מבדידות. בסוכות אני ממש בתפקיד שומר היערות. החבר'ה פה הורסים חלקות צמחיה ופוגעים בבעלי חיים. מצפה לי שבוע של מנגלים ושירה בקולי קולות כל היום וכל הלילה. סוריקטה

22/09/2018 | 08:21 | מאת: אביב

חטוליתוש דתייה וככה גם אחרות ואנחנו .....זן נדיר. 😊 איזה באסה זה .....מנגלים ומוזיקה אויי ואבויי ........מוכר ביותר חלארות ... והבדידות אולי בכל זאת להתחיל לפעול לכיוון של יחד .....מכירה הרבה זוגות שיחד אבל כל אחד בבית שלו ככה שזה פחות מאיים .. ... חיבוק

22/09/2018 | 09:09 | מאת: סוריקטה

בעניין זוגיות. כל אחד בבית שלו ונפגשים באמצע. סוריקטה

22/09/2018 | 10:32 | מאת: אביב

יש לי כמה חברות שזה עובד להן נהדר אחת מעל 10 שנים ככה ......נחזיק לך אצבעות ❤

22/09/2018 | 11:36 | מאת: סוריקטה

באים אליי אורחים! עכשיו! התלוננתי שאני בודדה... סוריקטה

22/09/2018 | 14:11 | מאת: אביב

כל כך שומע לך היקום יאללה לבקש דברים טובים עבורך מאוד מאמינה בלקבל ולתת לא רק לתת לדעת לקבל לא פחות חשוב מלתת חיבוק ענק

22/09/2018 | 14:33 | מאת: סוריקטה

הי אביב, הייתי צריכה המון כוחות כדי לאפשר את זה ולא לרוץ על ההרגשה של מעט-מידי-מאוחר-מידי. המון המון כוחות. וגם לשתף בדיבור על הבדידות שלי. הראיתי לכולם שיש לי. ושמסודר ולא מוזנח. ועזר לי שראיתי שהמטפל לצדי וממש השתדל. הצלתי עכשיו עוד גורת חתולים שצצה בסביבה וראיתי את הילדים שכבר מתכוננים בסוכות בועטים בה ומכים במקלות. סוריקטה

22/09/2018 | 16:03 | מאת: אביב

שנדשים מאיתנו להיות כמו כולם לארח להתנהג כמצופה ומצד שני בלי זה מרגיש בודד ולבד כל הכבוד לך גאה בך על הצעדים אולי עכשיו שראו שראוי ואפשר יבואו יותר 😊 והחתולה ילדים רעים לא מבינה למה ???איפה החמלה שיש בילד מאיפה הרוע ......אוףףףף

22/09/2018 | 18:02 | מאת: סוריקטה

תודה למי שהיה איתי. אודי באמת מקסים 'באש ובמים'. :-) תודה, לך, אביב. מסתמנת התאוששות יחסית. ומחר בדיקות כואבות פיכס. וחוצמזה יש לי עוד שלוש לפחות, ונקווה שנאמר עליהן, כמו על החגים - מאחורינו. ואיך את, יקירתי? סוריקטה

22/09/2018 | 21:31 | מאת: אביב

כן אודי מדהים כשצריך לאחוז ואני שורדת .... הרבה דברים אבל בגדול החיים יפים

23/09/2018 | 06:34 | מאת: סוריקטה

ואנחנו צריכים לאפשר, ולהיאחז. וגם להיעזר בגורמים נוספים במציאות. כשמישהו יודע בחוץ שיש מעגלי תמיכה, קל יותר להצטרף. אולי כך לא מרגיש שהכל נופל על אובייקט אחד. סוריקטה

23/09/2018 | 07:05 | מאת: אביב

אין ספק שזה תהליך ואנחנו חייבות לדעת לסמוך ולהתלות בשני וכן חייבים להיות כמה מקורות תמיכה אחרת זה כבד מידי ... והכי חשוב לבנות לאט לאט את הפנים שלך כמקור תמיכה ....יש בנו המון המון כוחות