ואם בכל זאת תציצי ......

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

14/09/2018 | 19:50 | מאת: אביב

אז לילה טוב לך סוריקטה אהובה מקווה שקצת השתפר ....💜💛💚

14/09/2018 | 20:26 | מאת: סוריקטה

הי אביב, כן, הצצתי. לא מבינה איך בוכים. ומרגישה ננזפת כל הזמן. באסה. אחרי שראיתי שאני עולה ויורדת מדרגות בטירוף פשוט לקחתי תרופה. מה לעשות. יצאתי ולבשתי שמלה, ועבר זמן וחזרתי. מבאס הספטמבר הזה שהוא רק התחלה ויש בו מעט מאד ימי עבודה ונספרות שעות בודדות וזהו. ומבאס סוג העבודה הזה שכל כמה חודשים מחליפים ואין פיצויים (למרות שממש לאחרונה אמרו לי שמשלמים פיצויים בכל מקרה על פי החלק היחסי ולא רק משניים עשר חודשים ומעלה). סוריקטה

14/09/2018 | 22:05 | מאת: אביב

קשה להחזיק בכאב ....והבכי כשתוכלי הוא יגיע ....... והעבודה כן זה באמת את מוכרחה לחפש משהו אחר ... ויש לך כישורים ....את כבר יכולה .....להעיז ... מקווה שהם לפחות משלמים ביטוח לאומי ופנסיה כחוק. ואני בסופש עבודה וחושבת כמוך למה אין לי עבודה נורמלית ..... עצוב,יכולנו בהחלט להיות נשים אחרות .....אבל זה מה יש . והיום חברה במקום לפרגן על הלימודים נתנה לי על הראש שזה בזבוז כסף ....כי בגילי בשביל מה .. וזאת חברת ילדות שמכירה אותי .. מה קשה להבין שגם אני רוצה משהו אחר מה אכפת לי הגיל ...

15/09/2018 | 06:38 | מאת: סוריקטה

הי אביב, לא יודעת מה קורה, מרגישה שאסור לי לקבל החלטות לבד כי אני מידי טועה ומידי עושה שטויות. ואני מאד מאד לבד. לימודים - זה לא בזבוז כסף, בעיניי, אפילו החוויה בלבד שווה את זה. כולל ציוד, אם צריך, ובכל קנה מידה שתצא או לא לפועל. לו היה ניתן - זו אחלה מתנה של מרחב שבעולם. העזתי לקחת לפני כמה שנים איזה קורס. אבל כן, היות שלא הפכתי למקצוענית בתחום, אם ארצה ללמוד עוד, אצטרך לבקש עזרה כלכלית וזה אומר גם ללימוד וגם לטיפול ולשילוב הזה אזכה לתשובה שלילית נחרצת. גם הטיפול בעיני סובביי הוא הוצאה מיותרת, מאז ומעולם, וגם לימודים שלא אצא מהם איזו סופר מקצוענית לעתיד הרחוק. מעין חבל להשקיע כזה.ומן הסתם, היות שאני משקיעה בעלם בעלי החיים, מאד לא ישמחו שהכסף הולך לשם. הכי מעליב. יהיר. עצוב ביותר. שימותו. הם הם או הקולות האלה. אבל הם לא... סוריקטה

15/09/2018 | 07:15 | מאת: אביב

קשה לא הוגן .... . להיות תלוי בשני ומניחה שמבינה את המקום הזה שפוחד לקחת החלטות לבד את כועסת ....מה דעתך לתת לכעס הזה לצאת ....להכות על כרית בשקט או לחפש מקום שאפשר כן לשחרר בו את הצעקות הקלועות .. . ויש סיכוי לבקש עזרה במשהו שכן יהיה מקובל ולהשתמש בו למשהו אחר אני חושבת להוציא נכות אפילו על הסעיף הנפשי 40 אחוז נפשי מזכים בהרבה עזרות .....ונראה לי שלא תהייה בעיה להוציא 40 אחוז.. מה גם שקצבת הזקנה יותר גדולה ....

15/09/2018 | 07:19 | מאת: סוריקטה

הי אביב, המחשבה היא שכן, זו השנה האחרונה עם סוג עבודה כזה, כי יש לי כישורים ובלה בלה, אבל אין לי שום כיוון. כלום. והחרדות מנצחות. הכל כחוק. האנשים האלה עובדים במקצועות שאם לא ימלאו את החוק עד הסוף הם יאבדו את הרישיון. אז מבחינה זאת הכל מסודר פיקס. עם זאת, למדתי שמטפלות ותיקות ומנוסות שמות עוד יותר גבולות ממני וגם דורשות. הותק והניסיון שלהן מתבטא בנקודות האלה, במיקוח. הן לאו דווקא טובות יותר בביצועים שלשמן הועסקו. אני עדינה. וזה בסדר שאני עדינה. רק היותר מידי, זו הבעייה. סוריקטה

15/09/2018 | 08:35 | מאת: אביב

החרדות תקשיבי לזן נדיר .. . תיקראי את המילים לעומק

15/09/2018 | 09:50 | מאת: סוריקטה

קוראת וקוראת את המילים של "זן נדיר" ואני גם נצמדתי לרגע לשיר שכעת אני רואה ככעס: "קנו לעצמכם מתנה לחג"... סוריקטה

15/09/2018 | 12:15 | מאת: אביב

את יודעת זה מכעיס , כשקראתי אותך על המתנה עלה בי כעס זה לא שאני מקבלת משהו מיוחד מהעבודה שלי סתם משהו שאני דוחפת בארון בסכום מגוחך .....אבל הכוונה ולא חשוב עם רק התחלת אני חושבת שאם אני הייתי לוקחת מטפלת , הייתי קונה לה משהו לתשומת לב להגיד תודה וחג שמח , לא משנה עוד 50 שקל כבר לא יהרגו אותי . וכן תיקני לעצמך מתנה ותיתפנקי כי מגיע לך ...והקולות האלה שנגדך ...תזרקי אותם לפח

15/09/2018 | 14:34 | מאת: סוריקטה

סתם, זה יוצא כמעט תמיד אף אחד אף אחד, לא רק מקום עבודה, אלא בכלל ממישהו, גם בחגים וגם בימי הולדת. למעט יום ההולדת האחרון, שהיה הראשון שאי פעם שחגגתי. אולי זה כך אצל רבים ואני קוטר בלתי נסבל. אני לא יודעת. סוריקטה

15/09/2018 | 15:21 | מאת: אביב

יכולה להבין אותך את לא קוטר את פשוט כואבת משהו מאוד עמוק ...... חיבוק אבל לפחות אצלנו בחגים אין מתנות .....

15/09/2018 | 17:08 | מאת: סוריקטה

הי אביב, זה כאילו שיש בי חלק ששואף לחזור ולגור בבית של אמא (כן, הזוי) המטורף, והמתעלל בכל צורה, רק שתהיה לי אמא ולכאורה תיק אחריות ותדאג לי. לפני שלושים ארבעים שנה זה היה עדיין אפשרי ולכן גם בחרתי לחזור אליה אחרי שברחתי. וגם כש'ברחתי' נפלתי לידי אחד שאיתו השתחזרה מערכת יחסים דומה. ככה זה. זה כנראה הבור. ואני בעשור השישי לחיי, ועם זה גם אמות. למה נפלתי לשם עכשיו? אולי אפטר אפקט של החופשה המאד ארוכה של המטפל בשילוב עם הבדידות של החג ווטאבר. חלקיות חלקיות חלקיות. איך חיינו על שבבי צימוקים מחד ואנחנו רוצים כל כך הרבה. מקווה שהקטע עם האוכל לא ייסחף. יש משהו בעייתי שם. גם שם. מכירה את הבדיחה שרצה עכשיו? - *************** ליושב במרומים כל מה שאנחנו מבקשים לשנה החדשה זה חשבון בנק שמן וגוף רזה. נודה לך אם לא תתבלבל בין שתי הבקשות כמו בשנה שעברה. ********************** סוריקטה

15/09/2018 | 18:20 | מאת: אביב

ובכל זאת כל זמן שיש רצון זה יכול להתממש בחלקיותו ............ לא עם ההורים שלנו עם קשרים אחרים והלו את כולה דקה אחחרי העשור החמישי אל תיקפצי לשישי :)