כותבת מוחקת ,המילים לא מצליחות להביע"טריגר"

אתמול הסוער רגשית ממוקדם בבוקר שהיא התקשרה ואמרה לי שהוא נפטר באותו הרגע רציתי להיום שם לא חשבתי על כלום על אייך יהיה אם אני אפגש עם האקס וחמי ואחיו של האקס ואשתו רציתי רק להיות איתה ונסעתי בהתחלה קשה לעכל הוא נפטר בבית מוקף בבני משפחתו היא היתה איתו עד שנשם את נשימתו האחרונה ואז שמו את המודעות אבל ולא קלטתי למה השם שלו שם הייתי שם לפני שלושה שבועות הוא הסתכל עלי ואני עליו מילמל משהו כאילו זיהה אותי ורגע אחרי התנתק היה לי חשוב שיראה אותי שאני שם איתו שהוא היה לי במובן מסוים כמו אבא אדם מדהים אהוב על כולם עם חוש הומור דואג לכולם החשש שלי שאחרי הניתוק של שנים שחזרתי לשם אייך הוא יקבל אותי והוא קיבל אותי כאילו לא היה בכלל ניתוק הוא במובן מסוים הציל לי את החיים שלא אכלתי שבוע ולקחתי רק את הכדור מדלל דם שסיכן אותי בלי אוכל אחרי שראה ודיבר איתי וביקש שאני אבדק והוא צדק הייתי על איזון מסוכן היינו יושבים ביחד צוחקים על הכל,אני מכירה אותו מאז שנכנסתי למשפחה שלהם שהייתי נשואה לבן של אח שלו שהתגרשתי ניתק הקשר וחודש לפני שנתיים וכאילו הכל לא הפסיק אף פעם ואז אתמול אחרי חודש וחצי של התדרדרות הוא מת רגע מבינה רגע לא מבינה רגע מעכלת רגע לא מעכלת עד ההלויה שמרתי על איפוק לא רציתי לבכות לידה או לא ממש עיכלתי ואז בבית קברות שהוציאו אותו עטוף בתכריכים נשברתי ובמסע ההלויה רציתי להיות קרוב אליה שתרגיש שאני איתה וראיתי הכל אייך הוא נקבר מתחת לערימת החול ואני מסתכלת וחושבת שעוד רגע הוא יקום משם והוא לא קם ומכסים אותו בחול וזהו אין אותו והמפגש הטעון עם האקס וחמי ואחיו ואשתו שהסתכלנו אחד על השני ולא אמרנו מילה כאילו זרים מצד אחד הרגשתי במשפחה מצד שני הרגשתי מאוימת זרה אחר כך כולם הלכו אחרי ההלויה לדודה ואני לא יכולתי להשאר שם לשבת בין אנשים שפעם הייתי חלק מהם שהיום שונאים אותי אז אמרתי לה שאני אגיע בבקרים כי אז הסיכוי להפגש איתם הוא קטן ועכשיו אני יושבת מול המסך מנסה לעכל את כל היום הטעון הזה את האובדן שרק שנתיים יצא לי לחזור לקשר איתו ושלמדתי המון בשנתיים האלה שהתקרבנו יותר ועכשיו רק נשארים הזיכרונות והחלל הענק שנפער ותחושת הפיספוס שלא הספקנו יהי זכרך ברוך אהבתי אותך איש יקר

איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא אשר היה כערבות הבוכיות. וכמו מבצר עתיק היה סוף הדרך.

מאד משתתפת בצערך..... רגשת אותי בשלל תיאוריך המכמירים לב.....ואשר נגעו לי בעקב אכילס מדמם שלי- פטירת אבי במפתיע וטקס הלוויה שערכנו לו...עם כל המשתמע.... תתנחמי בעובדה שהוא חדל לסבול ותתרפקי בזכרונות שלך ממנו שהם כה חיוביים, חיוניים ומעניקי חיים ובעיקר שמחת חיים!!! המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון ולא תוסיפו לדאבה עוד. יהא זכרו ברוך. מחזקת ומחבקת בשעתך הקשה. אתך- שדה ניר

אין לי הרבה מילים, רק לאמר לך שאני איתך יקרה.... תהיי חזקה.

מנסה לקלוט שהוא מת שאין אותו יותר את החיוך הציניות החוש הומור החיבוק הדאגה האכפתיות אדם ומלואו הוא באמת היה מזן נדיר כל פעם אני לומדת עליו יותר ויותר והתחושה היא של פיספוס גדול מאוד

עדיין עולות התמונות של ההלויה התמונות של המשפחה התמונות של המשפחה שהיתה לי תחושת הניכור מהם זה כבר לא יהיה אותו דבר

אין דבר קשה יותר מלאבד בן אדם אהוב איתך שחף

של הבן של חברה שלי רק לפני ארבעה חודשים וכבר המוות השני של הדוד של הגרוש ושניהם היו אהובים והחלל הזה כל כך גדול כל כך פעור תודה שאת איתי

גל יקרה מצטערת לשמוע... שלא תדעי צער יותר... יותר מדיי מפגשים עם המוות לאחרונה... וזה קשה ומעמיס...... אולי תנסי לחשוב על כך שלפחות נפרדת ממנו לאחר שחדשתם את הקשר... יכול להתקרב ולהכיר אותו... להתארח... וכן ברור שלדודה קשה...בטח בהלם מוחלט...קשה לה וכולם מסיבבה... תמצאי את הזמן להיות איתה...בשבילה וגם בשבילך... מחזקת ומחבקת אידה

גל יקרה מצטערת לשמוע... שלא תדעי צער יותר... יותר מדיי מפגשים עם המוות לאחרונה... וזה קשה ומעמיס...... אולי תנסי לחשוב על כך שלפחות נפרדת ממנו לאחר שחדשתם את הקשר... יכול להתקרב ולהכיר אותו... להתארח... וכן ברור שלדודה קשה...בטח בהלם מוחלט...קשה לה וכולם מסיבבה... תמצאי את הזמן להיות איתה...בשבילה וגם בשבילך... מחזקת ומחבקת אידה

יקירתי איתך בכאבך ובאבלך אין לי הרבה מה לומר , מכירה את ההרגשה מחבקת המון מתוקה חתולה