סבך עצים

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

19/07/2018 | 18:02 | מאת: סוריקטה

זה כנראה באמת מה שמרגישים כנכנסים בתדירות נמוכה יחסית... וקראתי את ההודעות בעץ מתחתיי. - - - - - - - - - - § חטולית - אני שמחה שיש תחושת שחרור והקלה. אבל את יודעת, לא לקפוץ מהר ל'רגיל'. - - - - - - - - - - § במבי - אני שמחה שאת מדברת ולא שותקת. ואני מבינה מהי ההתאבנות, כמה תעצומות צריך כדי להוציא מילים, במיוחד במצבי כעס (מילה פשוטה) ואכזבה (גם מילה פשוטה מידי מכדי לתאר). - - - - - - - - - - - § ותראו, אביב, במבי, אני נוטה לראות תקווה, יש לי לפעמים יותר מידי נטייה כזאת, אבל זה אולי מה שהציל את החיים שלי ואת הטיפול, גם מבלי שראיתי, כי היה צד כזה. וזה, אולי, גם מה שהציל את הזקן. או אולי הקטע שאני רואה דברים כשהם עוד קטנים, לפני שהסחלא צף, עוד לפני ש'כולם' רואים. - - - - - - - - § ועוד משהו. אני חושבת על הזקנה שלי. אני אדם בודד, אולי יותר מהזקן ההוא. את הזקן ההוא אני מכירה הרבה שנים. אז הוא היה בגילי היום. וגם אז הוא נחווה ביניי כמסכן כזה. אז כבר היו עליו 40 שנות עישון, 15 שנות יתר לחץ דם, ניתוח גב, ועוד בעיות רפואיות. אצלי עוד תקין. אך אין יודע. - - - - - - - - § אני לא כועסת על אודי, גם לא על המטפל שלי (כלומר, לא מרגישה דבר כזה). כן יוצא לי לכעוס על דברים אחרים. כמו אתמול על שיפוט עקום, בעיניי. בבסיס - כעס מוצדק על העוול שנגרם לי בחיים... - - - - - - - - אנחנו מצליחות לתקשר איכשהו גם באופן המוזר הזה. חלקית, אבל יותר טוב מכלום. אולי? - - - - - - -סוריקטה 18:01

19/07/2018 | 18:59 | מאת: חטוליתוש

את לגמרי צודקת....למרות שאני ממש זזה בזהירות רבה...עדין.....כי באמת שנסיתי לעשות דברים .....ממש בקטנה...והגב שלי מאותת לי....שבי במנוחה....!!! ....אז אני עכשיו נחה....ובעלי מטפל בכל השאר שזה ממש לא מעט....כנראה שמגיע לי גם מנוחה...😁😁😁....אז נחה בזהירות...בגלל המתיחה שחוויתי אתמול בקניות.....מי אמר שמנוחה זו מילה גסה....😀😀 תודה לך יפה שלי.....בהמון אהבה....מיאווו

19/07/2018 | 20:44 | מאת: אביב

חטולית וסוריקה ,קניות זה לא עסק קטן לגב ....עם בעיות בגב לומדים לחיות בזהירות בעדינות לאט לאט וכן מוותרים על הרבה דברים ולא עושים ....כבר תקופה שהשלד שלי שוב מבשר על נסיגה והיום כבר גוררת רגל ושלד ......אז כן גם אני עשיתי טעות לפני שבוע ומאז זה רק גדל וגדל .... לגבי אופטימיות ותקווה זה שמי השני בהחלט זה מציל . ..ולגבי אודי והפורומים .....כן מתקשרות אבל זה לא זה.....כשאני לא יכולה להביא את עצמי או כשבמבי כותבת וזה לא היא ....אז זה באמת לא פשוט מצד שני ....שינוי ....נלמד לחיות עם זה ....בהחלט לא מה שישבור אותנו .....והבדידות יקרה אני מאמינה שעדין יש תקווה לזוגיות וליחד ....תמיד אפשר .....מכירה זוגות של רווקים שמצאו קשר דווקא בגילאים מאוחרים יותר ....הכל פתוח אהובה הכל פתוח .....תקווה .

20/07/2018 | 07:50 | מאת: סוריקטה

הנה עוד סעיף בו אני עוזרת לעצמי בחודשיים האחרונים. עברתי לקניות באינטרנט. איכות חיים בשכונתנו, מה פה קורה פה. הקטנת סחיבות (וגם בתכל'ס כנראה יוצא שאני קונה פחות). יש עוד מה לשפר. לבינתיים. סוריקטה 17:49

20/07/2018 | 08:22 | מאת: אביב

כזה שירות ...........

20/07/2018 | 08:46 | מאת: סוריקטה

הי אביב, מצחיק שמישהו מקנא בי. אין לי אוטו וגם לא יכולה להחזיק אחד, אני עבד (כך קראת לזה, נדמה לי) כל היום, לפחות עשרה ק"מ הליכה ביום בממוצע (כולל סופשים שאני פחות זזה יחסית) וחתיכת סחיבות, ונתתי לעצמי משהו קטן בחודשי הקיץ החמים... אולי היתרון שאני מתגוררת באזור בו מתאפשרים משלוחים. לפחות של חלק מנותני השירות האלה. למה בחרתם לגור בסוף העולם? ומבאס לגלות שיש בו גם שכנים מפיונרים? סוריקטה 08:45

20/07/2018 | 11:37 | מאת: אביב

סיפור ארוך ולא לכאן .. אבל יש לזה יתרונות .....רחוק מכולם ... .ותגידי חשבת על אופנים ...לא חשמליים או אולי כן .....העיקר שיהיה להם סל ....ולמה לא באוטובוס לעשות קניות ....או מוניות שירות .....גם את נשמע שגרה בקצה העולם...... בחיי שגרתי בציוויליזציה לא הייתי צריכה רכב בכלל......אבל קניות עם שליח זה בסט....מעולה שאת מאפשרת לך ..

20/07/2018 | 15:47 | מאת: סוריקטה

הי אביב יקרה, אופניים הם רעיון מחשבתי שרץ הרבה שנים, ולא יישמתי. לא בטוחה שיהיה הכי בשבילי, הלכית שכמותי. סוריקטה 15:46