אנא תיעצו לי

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

11/12/2006 | 22:43 | מאת: עמוס

שלום י יש לי בת בת 14 , לפני כשעה חזרה מפעולה של השכבה הבוגרת בשבט הצופים לו היא משתייכת. אשתי עודדה אותה לשוב הביתה רגלית כדי להתמודד עם פחדים או אלוהים יודע מה רצתה ממנה. אשתי הודיע לי טלפונית שארע משהו נורא שכנראה תוקפים את הילדה ברחוב. התקרבתי לזירה המשוערת ולא מצאתי אותה, חשבתי שנחטפה.סופו של דבר הגיעה הביתה בכוחות עצמה בוכיה, מוסרת שחבורה של בנות תקפו אותה פיזית ברחוב חנקו אותה ולא עלה בידה להתגונן, רצה לצעוק אך לא הצליחה, איכשהו הצליחה להחלץ מהמצב והגיעה הביתה. אני מקווה שבתקיפה לא היה אלמנט מיני. לא יודע מה לעשות, היא חוששת שנפנה למשטרה, אין עדות לפגיעה פיזית כך שאין טעם להפנותה למיון. ברור לי שהשעות הראשונת הן קריטיות למניעת נזק רגשי... .היא חזרה ואומרת שהיא לא אשמה ... אנחנו מחבקים אותה ומרגיעים אותה. אשמח אם תוכלו ליעץ איכשהו.אשתי מגיבה בניתוק זו דרכה ואני קצת בהלם .אני מקווה שבתקיפה לא היה אלמנט מיני. תודה רבה.

12/12/2006 | 08:55 | מאת: ליז

קשה קצת ליעץ ... לא חייב להגיש תלונה אם הילדה לא רוצה . נראה שמאוד כדאי להגיע איתה לייעוץ אצל פסיכולוג או עובדת סוציאלית, יועצת בית הספר... , להתחיל תהליך של ברור בקשר לעניין החרדות שכפי הנראה גם יש להם הצדקה. יתכן שהילדה מאויימת . חייבים לברר את הרקע. ובמקביל מה שאתה עושה נפלא - לחבק ,להאמין, לתת לה תחושה שמאמינים לה שהיא במקום הראשון - לא בטוחה לגבי הגישה של האם , לחייב אותה להתגבר על החרדות יכול לגרום לה להרגיש שלא מאמינים לה ודבר כזה רק ידרדר את מצבה ויגרום לה להתרחק ובנוסף עכשיו היא עלולה להאשים את מי שחייב אותה להסתובב לבד במה שקרה. לא להתבייש לבקש עזרה ולהסביר גם לה שזו הדרך לעזור לה. בהצלחה.