המשך לשאלה מטרידה

שלום ותודה שענית לי... לפני 12 שנים עברתי משהו קצת קשה לי לתאר אותו כי נראה לי שרק כמה שנים אחרי הבנתי שאונס לא חייב להיות כמו בסרטים במכות אלא גם בשקט ובלי צעקות וגם ממישהו שאני מכירה ... אז לא הבנתי את זה ונראה לי שעד היום אני כועסת על עצמי שהתלבשתי לא נכון וששידרתי לא נכון וכנראה זו אשמתי כי יכלתי לצעוק ויכלתי לרוץ ויכלתי לעשות מלא דברים ובמקום זה בחרתי לשתוק החרדות האלנ נוראיות ואיני יודעת למי לפנות הייתי אצל פסיכולוגים וזה לא תמיד עוזר זאת הרגשה רגעית שיש למי לפנות וזה עובר ויש לי בנזוג שמנסה להבין אותי אבל לסביבה מאוד קשה... איך פותרים את זה נמאס לי לפחד כל הזמן???? לא פחדתי ככה בגיל 14 והיום אני מפחדת כל כך. אני חושבת שלא אוכל להתמודד עם זה שוב אני מעדיפה למות מאשר שזה יקרה שוב ... לא נראה לי שאני אצליח להתמודד שוב עם הכל גם ככה למרות שהתמיכה של כולם אני לבד בזה וקשה לי להסביר לכולם למה אני כזאת ורוב האנשים חושבים שאני משוגעת. למי לפנות?????

קטי שלום אני שמחה לראות שאת איתנו.... וגם שיש מי שאיתך...תומך ומבין!!! חשוב מאוד! מצטערת שעברת חויה קשה...שמשפיעה עלייך...ללא ספק עברת טאומה ואין צורך שזה יהיה אלים עם סכנים וכ"ד.... אך גם מה שאת עברת היה אלים!!! נעשה משהו בניגוד לרצונך או בניצול מצב בו היית? איני יודעת את הפרטים..... אולם ללא ספק בלי לדעת אותם....אני יכולה לומר לך שאת לא אשמה!!! לא משנה מה לבש! עשית! עד לרגע שאמרת לא!!! והלא לא נשמע!!! גם אם זה היה בהסכמה עד שלב מסויים....והתחרטת.... זו זכותך.... זכותך לומר לא!!! להתחרט או כל שנוי במהלכים שמתאימים לך!!!! לאף אחד אין את הזכות לכפות עלייך! לאף אחד אין את הזכות לפגוע בך!!!! לגבי החרדות!!! הן טבעיות ונורמליות כתגובה למצב לא נורמלי שחווית. על כן הדבר הנכון ביותר הוא לפנות לטיפול אצל מי שמנתמחה בנפגעות תקיפה מינית. אפשר להתקשר 1202... ואת יכולה לכתוב למייל שלי עם אזור המגורים ואנסה לעזור... בכל מקרה... את מוזמנת להשאר עימנו.... לקבל לתת ולהיות חלק מאיתנו... ובעיקר להיות פחות לבד עם הבעיה אידה

אני מצטרפת לדבריה של אידה. לצערי תגובותייך נורמאליות למצב שהוא לא נורמאלי, אני מאוד מבינה את מה שאת מרגישה שכן חרדות מלוות אותי כבר 18 שנה. הפחד שלך הוא הפחד שלי, גם לי עד היום יש פחד מחדר מדרגות, מקלט ובכלל בכל מקום. הכי חשוב שעם כל הקושי תנסי להבין שאת לא אשמה! הם אשמים! אלה שפגעו בנו! הם צריכים להתבייש..... אולי תנסי לשקול לגשת לטיפול יותר מעמיק? תדברי על מה שקרה , תוציאי החוצה , את תרגישי כזאת הקלה....אני מבטיחה לך, זה כ"כ לא נעים לחיות עם החרדות והפחדים , הם לוקחים אותנו למקומות לא טובים ולא בריאים ובטיפול עובדים איתך על זה.... ועד שתחליטי מה לעשות אנחנו כאן לצידך , להקשיב ולתמוך. שולחת לך חיבוק ותזכרי שאת לא לבד. כאב הלב

מצטרפת לקודמותי. ומאחלת לך שקט נפשי בקרוב- הלוואי!!! קבלי חיבוק לחיזוק. שדה ניר