והשבת עברה...

והייתי בבית. לא קרה כלום. הגנתי על עצמי, שמתי מנורת לילה שנדלקת ברגע שהחשמל בבית הולך. לא משנה שאתמול בלילה הוא כנראה חיכה שאלך למיטה והוא אחריי אבל, נשארתי- עד שהוא הלך. והם הולכים עכשיו ואני מרגישה הקלה. מצד אחד הקלה, מצד שני הכאב בלב לא עובר. ויום שני פגישה עם המטפלת והפסיכיאטרית ביחד. לראות איך ממשיכים הלאה. עדיין מרגישה זוועה המצב לא השתנה והימים לא עשו את שלהם. ממוטטת נפשית ללא כל שינוי. ואין לי כוחות לזה כבר. ובנוסף לכל, המחזור הקדים לבוא כנראה מלחץ. והגוף עוד יותר מגעיל אותי עכשיו. לא סובלת אותו לא סובלת את עצמי. וכך מתחיל לו השבוע שלי. בכאב מר וכאב לב עצום .. מתמשך.. ולא נגמר

http://www.tapuz.co.il/blog/Warning.asp?EntryId=858298 לא להלחץ הנושא בטיפול של הפסיכיאטרית והמטפלת. אני לא עושה דבר לעצמי. לא לדאוגגגגגגגגג

קראתי אותך כאן ובבלוג... מאוד עצוב...כמה את סובלת ... כמה את מחפשת פתרון למצוקה... את שומעת אותך... מתגרה במוות....וגם שוחה בתוך החיים...טיפול, עבודה...יוצאת לחופשה...מחפשת מה יעשה לך טוב אני מקווה שתנחי לצד הפוגע... הצד שפוגע בעצמך... ותפני רק לעזרה דואגת אידה