סוריקטה ......

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

22/06/2018 | 16:09 | מאת: אביב

הגבתי לך אמנם למטה בסבך אבל תנסי מוזיקה בבית קצת רועשת ואז מכות לכרית זה אולי ימסך את זעקות השבר מכירה אותם ...לצערי זה בדרך כלל מול בעלי ואז אני פוחדת שהשכנים לא יזמינו משטרה... נראה לי שמכות בכרית ינטרלו את הרימון שעומד להתנפץ

22/06/2018 | 16:16 | מאת: אביב

שזה באמת צורך גופני להתפרק ולפחות אצלי עד שלא משתחררת הנצרה והטרוף יוצא החוצה לא נרגעת לכן מציעה לך לווסת את זה .. ככה או ככה שימרי עלייך תקופה לא פשוטה ויפה שאת נאחזת ולא שומטת ..

22/06/2018 | 16:49 | מאת: סוריקטה

הי אביב, מוזיקה רועשת בבית זה לא אני. גם לא מכות לכרית. אני גם לא חותכת או מקיאה או מאביסה או שותה אלכוהול. ניגנתי קצת. ממש קצת. יצאתי לדבר עם אנשים. כמו שאני מכירה אותי, עם מוכרים וגם עם פחות מוכרים. אני מדברת עם כולם. כבימי שישי - חקלאות. הצעקות ששמעו (ואני מתביישת ברמות) זה על החתולים ששברו לי כלים ושיגעו אותי בעוד כמה דברים. תודה שאת איתי. מצחיקונת אחת. סוריקטה

22/06/2018 | 17:00 | מאת: חטוליתוש

אולי יעזור כוס תה צמחים מרגיע... ספר טוב שקראת ואהבת ומנוחה טובה גם עוזרת ומרגיעה אני הייתי שמה מוזיקה שקטה ונעימה שאני אוהבת....עם אוזניות ומתמסרת לשקט ולשלווה, סתם כל פשוט נהנית מהשקט אוהבת את השקט הכי מכל נותן כוח להרגע מתאים לך.....

22/06/2018 | 17:02 | מאת: חטוליתוש

גם סתם הליכה בלי מטרה.... רק לצאת ולנשום אוויר והמון שקט

22/06/2018 | 17:06 | מאת: סוריקטה

ואני שותה קפה קר (נטול קפאין). בסופש אני לא הולכת. גם ככה הממוצע שלי עובר את העשרה קילומטר ביום. אני משתפרת, ונקווה לטוב. כל היום אני עם השמלה. למה? לא יודעת. אוהבת אתכן, סוריקטה

22/06/2018 | 18:37 | מאת: אביב

זה גם לא אני ....אבל חשבתי שככה לא ישמעו צעקות ... וכן זה יצא על החתולים כי זה היה צריך לצעוק להגות כריות לא ניסיתי אבל ככה ממליצים אז אנעארף אולי עוזר .. אישית .. אני צריכה את השקט שלי עם מוזיקה לבד ולנשום ועוד לנשום ... אבל אם לא מאפשרים לי את הלבד אז אני אצעק על מי שקרוב ... 😊😀😁

22/06/2018 | 18:58 | מאת: סוריקטה

הי אביב, זה נכון למדי. צועקים על מי שקרוב והוא הופך להיות שק החבטות. צעקתי גם על המיקרו 'שתוק' כשהוא צפצף. זה הזוי. מכירה אנשים שהקטע עם הכריות עוזר להם. ומעניין, אירגנתי לי רמקול פיצוץ לפני כחצי שנה, ולא העזתי להשתמש בו עד היום. פגשתי עכשיו מישהי שאמרה לי - לא רואים אותך, לא שומעים אותך, את כזאת חרישית. אז ככה אני נתפסת מבחוץ, אולי (?). ואני עדיין חושבת שאני איזו קרציה או משהו. טוב, לפחות אני מנסה לעצור את הגל ולא לתפוס עליו טרמפ ולהתמכר לבושה. אלא לתקן. סוריקטה

22/06/2018 | 23:18 | מאת: אביב

אויי גם לי יש קטע עם מכשירים חשמליים ... ובכלל דוממים שאני מאנישה אותם... ולצערי אני ממש אבל ממש לא חרישית...והיו לי תקופות שגם לא היה אכפת לי שכל העולם שמע אותי .... ושיעזור לי האל מה הוצאתי מפי ...מרגישה אבל שקצת נרגעתי ...ומאמינה שעוד ועוד בטיפול יהיה הרבה יותר שלם ולא מפורק כועס .... את בפרוש עוברת יפה את המשבר עכשיו ....מאוד מאוד מעריכה אותך על המאמץ והיכולת ....

23/06/2018 | 07:24 | מאת: סוריקטה

בוקר אביב יקרה, אני חרישית מאד, עד כדי מתנהלת כמו גנב (וזה להסתיר את הדברים הטובים, כמו הגמדים האלה שבאים בלילה לעשות סדר). וס"ה מצטיירת כאדם עם הרבה שלווה נפשית. ומווסת. מעניין. שקטה, אבל סוג של להחצין את המופנמות. משאלת נראות, את יודעת. תודה שהיית איתי אתמול. רק אנחנו יכולות להבין את הרגעים הנוראיים האלה. הצעקה הפנימית. הסביבה נוטה לבטל, או כך, לפחות, זה מרגיש, (ואז זה מרגיז שבעתיים). סוריקטה

23/06/2018 | 13:39 | מאת: אביב

מאוד מאוד מבינה כבר לא מנסה להסביר לסביבה וכן מכירה אצלך את ההתחבאות אפילו כאן בין העצים. .. אני מאוד מוחצנת מאוד קולנית על גבול הוולגרי .....אבל . אף אחד לא באמת מכיר אותי .... אותה הסתתרות שמתחבאת מאחורי רעש גדול ....