בנות .....

קחו את מה שאודי כתב לי אליכן... לשמור לרגעים האלה שהמערכת מערערת .... גם לנו יש את האחריות לעבור את קיר הפחד ולהתנהל כרגיל שם.... אוהבת...

ורשמתי מחשבות המשך. את יודעת, אתמול עם הקטנטנים היה לי רגע שבו הם פחדו מתוך התעוררות למקום לא מוכר. חרדה רצינית. ודווקא הפטנט עליו חשבתי היה כאילו 'לא לעשות מזה עניין' לא להתמקד בכל אחד ולשים עליו דגש, אלא לתת להשתלב בזמן החופשי ולא מתוך תחושת כפייה פנימית. בדומה למה שאמרת, נראה לי. בכל זאת כתבנו את זה ולא שתקנו. בוקר אור אביב לעמל יומנו, סוריקטה

סוריקטה כתבתי לך שם ... . ואני רוצה גם כאן וקצת לדחוף אותך ממשבצת הנוחות.... לדעתי תעתיקי ותפתחי הודעה שלך לאודי....זה קשה אני יודעת זה מרגיש אחרת כשמצליחים להגיד את מה שרוצים ישירות לאדם האחראי ..... אחר כך אפשר לתרגל את זה גם במציאות... אבל אודי כל כך מאפשר ומגיע לך שהוא יגיב על זה לא בעץ שלי בעץ שלך .... מה את אומרת.....זה קיר פחד ,אבל אודי זאת לא אמא ...הוא יחבק ויעטוף וירפא ולא יכאיב... נותנת לך יד ....😊 נו....וקצת דוחפת😀😁😂😍🙅🙅🙅

אני בעבודה, רק לומר, אביב, שלא הייתה כוונתי לקחת מקום שלך באותו עץ. ולא בטוחה שאני חפצה בתגובה. אולי. קונפליקט? אולי גם. ומיכל, אני בעבודה, אבל אשמח לשוחח על החרדות האופפות את עולם המטפלות והגננות לאחרונה. שמעתי על סייעת (שנחוותה בעיניי חלק מההורים בטוב, אבל עבור חלק אחר כנראה שפחות ) והיא הועזבה ממקום העבודה. וזה ציער אותי מאד. סוריקטה

השתגעת לאן את לוקחת את זה ברור לי וזה בסדר בעץ ההוא הוא היה מיועד לכולם... אומר לך משהו שהמטפלת הקודמת פעם אמרה לי ואניח לזה .... אני רוצה בשבילך יותר ...אבל אולי זה מוקדם לך אז סליחה יקרה עם דחפתי חזק מידי ...בזמנך ... וזה בסדר גם ככה ... בכל מקרה זה מאוד קשה ומאוד אמיץ לכתוב את מה שכתבת וריגשת אותי מאוד מאוד מאוד חיבוק .. .ולכל מה שקפץ ... תזכרי שאני בעדך תמיד😊😍😘😙😗

אביב, פולניה חחחחחח אהבתי סוריקטה

מקסימה..אכן לקחתי וכתבתי לו. תודה. וסוריקטה, פעלת נכון! לתת לילדים להשתלב. כך אני עושה בכל תחילת שנה. עם קבלה והכלת הבכי. זה בסדר לבכות..חבל שעוד לא בכיתי מאז המקרים. ...כי זה תקוע...אבל פועלת בכל הדרכים המקובלות של המערכת..עוטפת ומגינה על מי שצריך..שנדע ימים ואנשים טובים כי מצאתי גם כאלה.בתוך הכל..יום מקסים.

רוצה להכנס ולא יכולה סורי.. . חטולית