מחשבות.
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
כותבת מוחקת חושבת איך לכתוב מבלי לחשוף יותר מידי.. . איך מתמודדים עם חוויות של אנשים נורמלים ....שהם כל כך נהנים ורוצים כלהזמן. אוףףףףף. כל הנשמה שלי מתהפכת מבפנים עיסה דביקה של כל מיני חלקיקים שעומדים בפתח .. וכל אחד עם התיק שלו ... יש מי שרוצה לברוח יש מי שרוצה לקפוץ ראש ...יש מי שמציץ בפחד ....קבוצה והאמת שגם אני לא ממש מבינה איך יציאה משגרה עושה טוב לאנשים.... חייבת למצוא דרך להתמודד כי מרגישה שהכל נספג בן קירות הגוף שלי .... והוא ....מגיב בהתאם בכל מיני תגובות כאלה ואחרות פיזיות /נפשיות .... אני מבולבלת .....מעצמי 😊
הי אביב, כמעט רק אנחנו שתינו כאן. הלוואי ויצטרפו עוד בהמשך (הנה 'אני רוצה' אחד). אני חושבת שיש כאן גם אלמנט של קנאה. גם אני לא מבינה. אבל אולי 'להם' יש עם היציאה מהשגרה גם משהו מהקבוע והמוכר להיאחז בו. מה קורה *לנו* כשאנחנו רוצים? בשבוע שעבר חפצתי לפתוח שם, במקביל, עץ 'אני רוצה'. ממש ככה. הייתי הולכת על זה. לפחות פעם אחת. אולי בתחילת השבוע. אני מזכירה רבות את הסיפור של הילדונת, שירן, ששרדה את רעידת האדמה ההיא בטורקיה. היא רצתה לשתות קולה כשמצאו אותה. זה היה הורג אותה. אפילו מים. הכי קרוב שאפשר היה טיפת מים על השפתיים. לפעמים זה ממש גדול עלינו. כך גם עם חולות אנורקסיה. הנפש דוחה קבלה גם עם ההחלמה כביכול. הנה לך דחייה ומכאן להמשך - בקשר למה שכתכבת למטה. בסבירות מאד גבוהה, עם כל השינוי, יש עדיין מאד 'אל תיגע בי' בי. בנו. "אני רוצה את הבובה ואת השמלה האדומה ואת השמיכה שאמא נתנה לי ואת הכדור שגלי לקחה לי... ... אז למה, למה הכל נופל לי" שכחתי את המילים. מתוך ספר ילדים, נדמה לי 'אבוקדו' של רינת הופר. חמדנות, גם אמרנו? שיהיה שליו. סוריקטה
אהבתי את העץ אצטרף אלייך בשמחה את לא יודעת כמה קשה לי לרצות אני לא רוצה אף פעם אני לא יודעת מה אני רוצה בכלל לפעמים בן זוגי כל כך כועס ואומר לי מה את רוצה ....ואני לא משנה לי הכל טוב .... טפט....זה הכי בטוח . זה מה שכתבתי כאן לפני שבוע שאני לא יודעת להתנהל כמבוגר והדברים הם כמו ילדה סתומה .. לא סומכת על עצמי כי לא תמיד יודעת מאיפה השיקוליים מגיעים ממקום בוגר ואחראי או ממקום הרסני .... בכל מקרה כן שתיינו כאן האחרות שומרות שבת 😊😀וישנות בשעות כאלה.. ובאסה לנו ....העניין הזה של היציאה משגרה....שנים נמנעתי ..כבר לא יכולה יותר כי בן זוגי לא מסכים ונגמרו התירוצים .. לא קשור כסף או ילדים קטנים ... ועכשיו מרגישה כמו מישהו טובע שמחייבים אותו לשחות ... מאמינה שיהיה בסדר הכי הרבה "נבלע מים" אפילו כאן יש כאלה שאוהבות פעילויות כאלה ..... ותודה שאת.....
נחסכים כל ה'בילויים' האלה. אני עוד לא במקום שזה עושה לי את זה. הנאה, את יודעת. סוריקטה
פעם אלו רגעים שהייתי מלאה בקנאה לאט הבנתי שכל מקרה יש בו מהטוב והרע וההתמודדויות לשני הכיוונים לא פשוטים לנו ותמיד יש בהם בחירות שבאות משם וויתורים שבאים מכאן ..... איך אמרתי למטפלת יום אחד שום דבר לא יכול פשוט ללכת לי חלק פעם אחת בחיים בלי תסבוכות ...אבל אולי אצל כולם זה ככה ....
בטוח יש. רק שנוטים לשכוח אותם. נניח שהצלחת לשלוח הודעה לכאן. זה די חלק (עם כל התוספות של התויים בכותרת...) סוריקטה
אהבתי ......את היחסיות וכן זה שאלה של בחירה איך להביט על החיים ....
ו . . . ישנות ?!?!?!?! וואלה. אם התעוררתי בחמש זה ממש הישג... אני מתעוררת לפני הזריחה. ואני אדם של שמש ואור. :-)
כבר באמצע יום גדוש .... שיעבור סופש נעים ואיכותי ...........עד כמה שנוכל
