בוקר.....
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
שיהיה לכן סופש קל וטוב אוהבת חיבוק
אביבונת, איזה באסה להשאיר כאב מיותם. אלמלא הייתי רואה שפתחת הודעה, הייתי פותחת עבורך. זו הייתה כוונתי מלכתחילה. את לא לבד, ועכשיו אני יכולה להבין את מי שלא מעזה להוריד אפילו אות אחת. איתך, סוריקטה
האמת שאני כבר לא שם זה היה רגע כזה ששוב הסביבה חילחלה פנימה .... ובכל זאת משהו לא טוב קורה לי בגוף ובנפש ...משהו עצור משהו קשה שאני דוחקת ...והופך את הבפנים.... לא יודעת האמת שאני עייפה ויש רצון להתכנס פנימה ולהעלם.. ואודי ,האמת שהפעם אני מאוכזבת אולי אפילו כועסת ומצד שני איזה זכות יש לי לכעוס כשהוא נותן מעצמו (היןם פוחת ועדין) ובכל זאת זה מרגיש יותר ויותר איבוד שליטה שלנו ...אולי משחזר ... תודה יקרה וגם אני אוהבת אותך.. מאוד
https://www.youtube.com/watch?v=3K1w_bplQqA הי אביב, מבינה לגמרי את הכעס, ואיזה גבול נחצה אצלנו בפנים (וייתכן שמשהו קורה ואיננו יודעים, ואנחנו יוצאות חסרות שיפוט. מה אני יודעת). אבל יהיה בסדר, ונשכח איפה היינו, זה יעבור. למרות שכן חשוב לגעת בכאב הזה. בטיפול הייתי אומרת להישאר ולדבר, גם עד גבול מסוים. במקומות אחרים ההחלטות אולי שונות. הייתי רוצה להאמין שתהיה התנצלות ונתרכך. בכל מקרה, אני פה בין גינון לכביסות ואולי מה זה בא לי לקנות עוד שמלה, אבל זה כנראה יישאר בדימיון. כבר ארבעה ימים שאני מצליחה לישון סביר. תרופות אמנם, אבל זה סוג מתנה מהמטפל, כאמא שמכסה אותי בלילה. והתקיעות שם, עבורי - כמו אמא ששכחה לכסות. וויתרה. הייתה אדישה. האידשות המתפרשת זה מהנוראיים. ובהקשר שינת תינוקות - האם אתם מכירים ספר שכתב רופא, שאיני יודעת את שמו, בהקשר לסיוע לתינוקות ללמוד להירדם בעצמם? מעניין אותי גם בגלל ההזדהות שלי, וגם משום שאני עובדת כמטפלת. רוצה להחכים עוד. עם כל תינוק אני לומדת יותר, וכל פעם התגמשות מחדש. וכך גם עם היות הטיפול עבודה. אתמול יצא לי לשוחח עם כמה וכמה מטפלות / אמהות ושמעתי סיפורים על התרחשויות בגנים. אני מבינה אולי קצת יותר איפה מיכל נמצאת. בסיכומו של דבר, אחרי ששמעתי, ניגשתי לילדים שהיו עם המבוגרות שסיפרו את כאבן ונישקתי ברכות אותם שוב ושוב. מחבקת, ויופי לנו שכאן אפשר די לדבר ברצף ובהפרשי זמן סבירים. וגם ליטוף עדין, אם תרשי, סוריקטה
אהובה שאת תישמרי עלייך בגינון בחום הזה .. ויאללה תתפרעי עוד שמלה בסכום סביר ....כזו שתעשה לך טוב .... את יודעת עיקר האכזבה שלי לא כעס .היא מול התחושה שאנחנו עושות נאמץ אילעי להחזיר את הפורום..וכאילו הפעם לאודי פחות אכפת... עכשיו ברור לי שיש לו עומס ודברים אחרים ולא פוסלת שאולי נרדם אתמול או יצא לאירוע או כל דבר טריוויליולא מטורף קרה לו.כבר לא שם בחרדות מטורפות שזה נפלא בעיני. וכן אני חזקה וכבר לא נשברת מהודעה כזו ויודעת שיש עליה ענפים חמים וגם אם לא זה בסדר ויודעת גם מה אודי יכתוב ... קצר וקולך , הכל בסדר , אנחנו אתך .....😊😀😁😃 והכתיבה הייתה פשוט כי הייתי חייבת לאסוף את עצמי מהיר הכי שאפשר .כי המציאות הייתה כזו שהייתי חייבת להיות אסופה ולא זמן לפרוק .. מה שמאכזב אותי בעיקר זה איך זה נראה למי שממש קשה . כמה זה מפחיד אותו /ה לא להכנס ולא לכתוב אפילו אות אחת... ואני חושבת שאולי אגיע הזמן שיפתח שם...ואז שיכנס מתי שהוא רוצה ....להגיב . אבל זה מה יש ותודה שיש והמטרייה גדולה ....חלקיות ,אכזבות , כעס,שמחה יחד ועוד.... ואני כבר באמצע יום העבודה שלי ..... שיהיה סופש נפלא ואני כאן 😊
שאולי נולד לו עוד ילד ויש לו תינוק? מה אנחנו יודעות... אני בספק אם תהיה שמלה. זאת שחמדתי היא איזה 300 ש"ח. אבל זה לא רק הכסף. ולא רק בגלל שדי התאבדתי כלכלית על החתולה. אין לי המון הזדמנויות ללבוש שמלות. מה גם שמעט מאד אני מצליחה להרגיש אישה. המטפל שלי היה אומר שאני בוחרת באפשרויות שהן על גבול המוות ולא בדברים של חיים. באנדרליין - לא התחדשתי בינתיים. משכתי זמן ונהיה חם, ודי ויתרתי על הגינון של הבוקר. אחה"צ אהיה חייבת קצת, אבל רק דברים שקטים. יאללה היו בריאות ושנאפשר לעצמנו גם לדבר שטויות במילים של העם בלי לנתח. סוריקטה
ואני חושבת, שגם לנו ממש קשה. ממש ממש קשה. רק שיש לנו כלים, ואנחנו לפעמים יודעות לתקן את התגובה האוטומטית מספיק מהר, או שרויות במצבים חרדתיים פחות. מה שקרה לנו בעבר נשאר שם לעד. סוריקטה
ברור שאנחנו היום יותר חזקות ויכולות לתקן וברור גם שאני מנסה להגיב באחריות מסויימת של מי שיש לו כוחות ... ו300 שקל זה באמת הרבה ואולי תייצרי לך מקומות ללכת עם שמלות .. לכ צריך ממש מקומות אפילו ללכת לשתות קפה בפינת הרחוב .. . ויצר החיים לאט לאט .. והכי יקרה רציתי לומר לך שאת מקסימה שאת לא מנתחת ... כאן את כותבת אחרת ואני אוהבת .....את מה שאת מביאה ....
מילים עולות מייד. אפשר מייד להוסיף, ואפשר מייד לתקן. ייחוד ספונטני שכזה. סוריקטה
הי בנות מקסימות שאתן רק עכשיו נכנסתי לכאן עם כל הרעעע שאני מרגישה עדיין קמתי מהמיטה לא מסוגלת לשכב הרבה...הגוף שלי מגיב בעצבים קראתי אתכן ואת כל המסקנות שלכן ואודי כתב שלא הספיק להגיב.... הבנאדם עסוק אחרי כל התקופה הארוכה שנעדר גם מהבית אבל לי בכלל לא מפריע ועושה רושם שגם אתן מתחילות .... אז ברוכות הבאות ..... ואני אוהבת את שתיכן המון המון בהמון אהבה חטולית
שמחה מאד שנכנסת. להבהרה - הבנתי מה קרה והזדהיתי. אבל עכשיו אני מתעסקת בדברים אחרים לגמרי. מקווה, חטולית, שתרגישי טוב במהירה. את עושה שמייח, וזה ממש כיף. נשימות יכולות לעזור (מצליחה?) מקלחת / אמבטיה ארוכה - מתאים, אולי? התעלמות קלילה של הנעת איברים ברגוע רגוע? את משתמשת בנוגדי כאבים? אולי מה שרשמתי אינו מתאים כלל. אך הצעות. סוריקטה
