וזה רגע כזה....
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
שממש אבל ממש מתגעגעת למקום הבטוח אצל אודי
הי לכן ... גם אני מתגעגעת מאוד לאודי ולפורום.. לתחושה עוטפת ומרגיעה... אני נכנסת לפורום של אודי מס' פעמים ביום למרות שיודעת שאראה את ההודעה ההיא של אודי... מרגיש כאילו אני מגרדת את הקירות.. מחפשת משהו... מחפשת... מרגיש כמו ילד יתום ,מוזנח,מנוזל, בגדים מרושלים,שרוכי נעליו פרומים, מבט לא מבין.. לא מבין את העולם.. את ההתנהלות פה.. .. אודי מאוד מאוד חסר לי.. סוג של חסר שמגרד בגוף... משונה.. אני מדברת גם על זה עם אמא צביה.... מזל שהיא נמצאת.. ... לגבי הילד שלי.. זה התגלה באופן מקרי לחלוטין כשהוא עשה בדיקה למשהו אחר לגמרי.. זה היה לפני מס' שנים... זה היה עבורי שוק שבכלל אי אפשר לתאר... העולם נפל עלי לגמרי... לגמרי... הוא עבר ניתוח לכריתת חצי האונה של התירואיד ומאז הוא לוקח אלטרוקסין ובמעקב... ... מה עוד ? מברכת אתכן ביום רך,מלטף , שקט, נעים ומבורך... במבי.
היי במבי הפורום חסר נכון נוצר מין חלל מוסבר אבל עדיין...... ושמחה שלבן שלך גילו בזמן כדי שיאפשר טיפול...... משתדלת להעסיק את עצמי וגם נכנסת לכאן כדי למלא את החלל הרי כולן בירכו אותו ואיחלו לו...... קיבל את בירכת הדרך מאמינה שהיה רוצה להכנס וכנראה שלא מסתדר אולי יכנס לפני סוף השבוע....... צריך רק סבלנות ולנכדים שלי אני אומרת "שסבלנות לא קונים בחנות " אין מה לעשות וטוב שיש כאן מקום פנוי להכנס ולדבר בהמון אהבה חטולית
אביב יקרה מוזר.. אני לא מרגישה כלום לגבי הפורום של אודי... לא מתגעגעת .. טוב שיש את הפורום ברור אבל נעים לנו כאן כרגע... אולי אני מנותקת
הי ינשוף, גם אני, כרגע, לא מרגישה כלום לגבי הפורום המקביל. אני חושבת שמותר גם לשכוח ממנו קצת. לפעמים אני שוכחת גם שאני מטופלת. ואני רואה את זה בקטע טוב. אבל היום בבוקר תהיתי איך מתוכננים הזמנים שם, כי לא הבנתי. מאמינה שהבום של ההרגשה יבוא עם איזו התרחשות. אולי סוריקטה
ועוד משהו - היה רגע כזה פה, שנראה לי שאנחנו יותר מידי בנות, וצריך אותו, את אודי, שהוא גם בן וגם איש מקצוע. סוריקטה
מוזר אני יודעת שעניתי לכן ... זה די מפחיד אותי כרגע נכון שכאן יש יחד אבל שם בלי קשר למין של אודי ....הוא אחראי הבוגר וכרגע אני זקוקה לאותו אחראי . כרגע זה יום כזה שמאוד זקוקה להאחזות ...לעוגן ...לרצפה בכל מקרה ..הלוז הוא שאודי נוחת בראשון וביום שני הוא כבר בכנס של הפסיכולוגים .ומעביר סדנא שם . הוא כתב שינסה להכנס בראשון לדעתי זה רק ייצור כאוס בטח עם רק יעלה הודעות ויענה עליהן רק בחמישי במקרה הטוב או בראשון אחרי ... ארוך למדי ...
אביב יקרה אין לי מילים חכמות בשבילך.. מבינה את הרגשתך.. אני איתך בלב תמיד💗
אביב, אני מסכימה ביתרונותיו של מקום מוגדר ואחראי. סוריקטה
אני פשוט מרשה לעצמי להיות בקושי ....אני יודעת שיש מי שישמורנשזה לא יחלחל ,יש מי שיאזן ... כאן מרגישה מחוייבת לא להציף זאת אני ... סתם יום כזה .... בתקווה למחר אחר
וזה יפה. זאת את, ואת בסדר. והאני שלי, עכשיו, אחרי שנים של שיחות, הוא מי שימתין עד לטיפול ושם ישמור ויאזן. אבל אני זוכרת היטב, שקודם, גם באנליזה, זה היה לא מספיק. וחיפשתי עוד ועוד מקומות. הצפה פנימית עוצמתית מאד. מופלא שעכשיו התמתן. הייתי רוצה לעודד את כולן שיש עתיד. לא מובטח במאה אחוז. אבל עם עבודה קשה וארוכה - יש סיכוי להקלה חלקית. סוריקטה
סוריקטה יקרה שאת לא קשור לעבר .חוץ מזה שמה שאני עוברת היום משחזר גם את העבר. וזה משלש את הקושי .... אבל היום יום שלי מאוד מאוד מורכב ..ואודי מאזן אחיזה במטפלת. מבינה על מה את מדברת זוכרת שהטיפול היה מוציא ממני הצפות מטורפות. היום גם גדלתי וגם המטפלת עובדת לאט לאט לא לדרוך על מוקשים.
כדי להזכיר לעצמי את כלי הטיפול. אני חושבת שאנחנו לא אומרות דברים שונים כל כך. סוריקטה
משתמשת בפורום כדי להזכיר לעצמי כלי טיפול אחר. כל מקום שאני נעזרת בו הוא כלי בפני עצמו. ויש לי עוד מקורות תמיכה. רק שאני מווסתת בניהם כדי לא להעמיס. מנסה להסביר בלי להפיל את עצמי אני היום זקוקה לאחיזה יום יומית אפילו יותר מיום יומית . היום יש סביבי תוקפנות אלימה שבנוסף להיותה מסוכנת ברמת ההווה היא משחזרת אלימות של עבר . מה שמשלש את הקושי... בתוך הכאוס הזה וההתמודדות המטורפת לבד ...אז אודי קצת מאזן לפחות ברמת השיחזור לחלקים ... מקווה שעכשיו יותר הובנתי .😊
ועל כן אני מרגישה כל כך זרה ונהדפת במיוחד כאן. אעצור בינתיים את הנוכחות שלי פה. מה פתאום אני כאן, זו כותרת ובית שלכן. אמתין לשם ונראה כמה יתאים לי להתחבר. אתן כנראה קשורות וזקוקות יותר לאודי - אז אני במחשבות לפנות מקום. היותי מרגיש מחבל לכן. היו שלום
אהובה שלי סוריקטה חיזרי מהר מהר לכאן את שייכת ועוד איך כתבתי לך שאני לא מצליחה להסביר את עצמי בלי קשר לאודי או לטיפול או לזוועות העבר די.... בבקשה אל תעשי לי את זה אני ממש ממש זקוקה לך כאן אוףףף אתך כמה דאגתי לך , עד שראיתי עכשיו את ההודעה הזו ... מתוקה שאת כמה שאנחנו כולנו רגישות , מרגישות כאילו כל האשם עליינו ושאנחנו פוגעות ומפריעות ....ממש קומדייה של טעויות... זה מדהים איך אני הרגשתי אשמה שנפגעת ממני את מרגישה מיותרת חטולית קפצה ומרגישה אולי כתבה משהו לא טוב ... סוריקטה בבקשה , את שייכת לכאן ועוד איך ... אוהבת אותך מאוד מאוד , ומכבדת כל החלטה שלך עם לא טוב לך כאן איתנו ...אז נתגעגע גם אלייך קשות !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ואפילו עוד דבר - אולי בגלל האין-שינה, אני מתבלבלת ומחכה לפגישה עם רופא ידיד הנפש שלי כאילו הוא חוזר מחופש. כשאני נכנסת לשם, לחדר, אז בא הבום של להרגיש כאב. ואם תהיה גיחה קצרה ו'היעלמות' בפורום - זה ממש כואב. מכירים את זה שיוצאים מהבית שיש בו כלב, ואז נזכרים ששכחנו משהו, נכנסים קצר ויוצאים באיזה שלב, בלי שהיינו עם הכלב בחוץ בטיול? ראיתם פעם תגובה של כלב למצב כזה, כמה שיהרוס את הבית? זה קצת מזכיר לי. סוריקטה
זה מה שאודי מתכנן גיחה קצרה אולי בראשון ואחרי זה גיחה קצרה אם בכלל בחמישי .... בהרגשה שלי עדיף הפסקה רצופה .. ממני זה יוציא דברים קשים ...עצוב בערך כמו אותו כלב. .גם אם מבינה שבעל הבית נכנס לרגע ....ודווקא ממקום שחושב עליינו...תוך כדי מאמץ. עצוב
