יצאתי מהבית כולי שמחה ואושר.......
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
שאני לא סגורה ביו 4 קירות של הבית לצאת לנשום להריח.....גם אם זה עשן של כלי תחבורה הכל טוב רק לא להשאר בבית סגורה הגעתי לתחנה .....והיא כבר לא שם חיפשתי בסביבה.....גם לא התחלתי לחפש בכל האזור אין נתקפתי פתאום חרדה חשוך לי בעינים..... והלב....וואי....איזה דופק.... נעצרתי והתחלתי לשאול לאן העבירו את התחנה בסוף מצאתי אותה ונאלצתי לחכות עוד המון זמן כי האוטובוס כבר עבר עבר לי בראש.....שהראש שלי נהיה דפוקקקק מה קרה למה אני מגיבה בצטרה כזו ממתי אני נבהלת מכלום??? התחושה הקשה הזו ליוותה אותי עד שחזרתי הביתה לא מבינה עד עכשיו מה קרה לי ולמה.... אני רגילה לצאת מהבית כל הזמן ומתנהלת עם אוטובוסים בלי בעיות פתאום לא הייתי בטוחה לגבי קו הנסיעה לא בטוחה שהוא מביא אותי ליעד הרצוי לא בטוחה בכלום לא יודעת למה הגבתי כך,,,,,,,,,. לא מבינה ומחר נוסעת לעשות ביופסיה לבלוטת התריס נוסעת לבד.... אין לי מלווה...... מקווה שיעבור בלי תקלות מיתרות עייפתי בחיי אם אשכב עכשיו לנוח הלך עלי גם הלילה הזה לא מבינה מה קורה לי כבר לא מבינה כלוםםםםם חטולית
זה קורה. חרדה. ואולי בגלל הלילה החסר. חתיכת בדיקה את עוברת ולבד. גם זה עצוב. מאד. לידך, סוריקטה
חטולית כמו שאמרה סוריקטה חרדה וקורה בלי קשר לכלום ועם הרבה קשר ללחץ ממחר .. שולחת חיבוק והרבה כוח
תודה בנות אולי אתן צודקות ואני סתם נלחצת למה הראש לא עובד?? למה למה חטולית
נראה לי שככל שנרצה שיעבוד בכוח, ככה הוא פחות ישתף פעולה... באסה סוריקטה
נראה לי שאת.צודקת הלחץ עושה את שלו חטולית
איך עושים בדיקה כזאת בלי מלווה ... אבל אני מבינה. וקראתי, שעל פניו, היא לא אמורה לכאוב, הבדיקה. שיעבור בשלום בריאות לכולנו סוריקטה
את יודעת שאני אישית מעדיפה בדיקות כאלה שמלחיצות אותי לעשות לבד מעדיפה שקט מאשר את הלחץ שהסביבה מקרינה אלי ...
האמת שגם אני מעדיפה להיות לבד מאשר עם מישהו לחוץ כמו בעלי למשל ולא יודעת אם כואב או לא רק מקווה שיגמר מהר ובטוב בהמון אהבה חטולית
מעדיפה לבד, ממש כמוכן. ובמיוחד כאשר המלווה שלי לשלל הבדיקות בילדותי הייתה, אתם יודעים מי... ועדיין איפשהו זה נשמע עצוב. סוריקטה
