חשבתי

במבי, את יודעת איך חשבתי עליך היום? הגעתי למצב מוזר כמו שתיארת פעם של צחוק שלא ברור אם הוא בכי. ממש בלתי מוסבר כזה. הזכיר לי את תיאורייך. להתראות, בנות, סוריקטה

את יודעת סוריקטה ? כשהבחוק הזה יוצא ממני זה מרגיש משהו ללא שליטה.. סוג של פירוק הנפש.. מאוד לא אוהבת כשזה קורה לי.. פעמים רבות זה קורה איכשהו בפגישה ראשונה עם אמא צביה לאחר חופשה שלה.. כשאני מגיעה לאחר החופשה אני מתקשה להסתכל עליה ואז פתאום מרגיש לי כזה כמו צחוקים באף (עד כמה שזה נשמע הזוי) ואז פתאום פרץ של צחוק שמתגבר עוד ועוד והופך לבכי ללא שליטה בקולי קולות עד שנרגע.. כשנרגע זה מרגיש כמו אחרי הקאה... משונה... לגבי אודי.. לא יכולתי לכתוב לו... לא יכולתי לדבר איתו... משונה... התנהלות בדיוק כפי שקורה לי עם אמא צביה.. כל כך דאגתי לו אז כשלא סגר בחמישי ואז העלה בראשון ולא כתב לנו כלום ועוד עכשיו עם כל הנסיעות שלו... זה מטורף שאני מרגישה אליו כמו לאמא צביה... תערובת חזקה של אהבה,דאגה,כעס, עלבון,תחושת נטישה ודחיה.. מרגיש לי שהוא דחה את כולנו.... ואני כל כך ,כל כך אוהבת אותו ...כמו את אמא צביה.. וזה פשוט הזוי כי אם אפגוש אותו ברחוב הוא אפילו לא יידע שאני זו במבי... ואני מקווה שהוא יחזור בריא ושלם.. מאוד דואגת לו.. ואני גם כועסת עליו על זה.. שאני דואגת לו ואין לי מנוחה... הזוי... זה הרי קשרים וירטואליים.. וכל כך אמיתיים... גם בפורום.. ממש ממש איכפת לי ..מרגיש כמו לאחיות.. הזוי איך שקשרים וירטואליים מרגישים כל כך אמיתי...הזוי... ורוני מתוקה, אני יודעת שאת נכנסת לפורום הזה.. אם את קוראת ..בבקשה תשמיעי קול.. את יקרה לי... במבי.

הי במבי, הדבר הזה שיצא ממני, אולי הוא תוצאה של השימוש בתרופה החדשה שאני מנסה לשינה ולא עובדת, או של הגמילה, או שניהם. זה קורה לי אך ורק כשאני לבד וסגורה בבית. אף לא פעם בפגישות הטיפוליות או בחוץ. וכל מה שאני מספרת עליו, כמעט ולעולם אינו קורה בשידור חי, אלא אני מספרת עליו. וגם מבחינה גופנית - כשאני מרגישה רע מאד ומספרת על זה תוך כדי. לא רואים עליי. צריך להאמין לי. אז ההתפרצות המשונה הרגשית התרחשה בבדידות של סופ"ש, שאז כמעט אין לי קשר עם אנשים ואני עם עצמי והמחשבות שלי, ממש כמו עכשיו, שאני מדברת עם עצמי בראש, אבל כן יש שם מישהו שקורא בצד השני. אבל זה בלי להוציא מילים מהפה. גרוע מזה הוא מצב דומה למה שאת מתארת והוא גם היעדר יכולת לכתוב את זה. המחשבות כלואות בראש, או שאפילו לא יודעים מה המחשבות, או אפילו לא זוכרים חלומות. משהו תוקפני כנראה מתחבא שם. לפחות מהמוכר לי, כשיש שתיקה יש משהו שמאד כועס, כנראה. כתבתי למטפל מה קורה. וביקשתי עזרה ואפילו רשמתי הצילו. אולי פעם ראשונה אבר. סוריקטה

מכירה אף מכירה את המקומות האלה קשים ,קשים ביותר כשהמחשבות בראש לא ניתנות לדיבור אני כותבת כמו בטראנס מה שהם אומרים אני כותבת .. הללי מה שיוצא על המקלדת אני נוהגת לשלוח ישר למטפלת בלי לקרוא כי זה כל כך נורא ואז אפשר לעבוד על זה יחד בטיפול . וכן יש בזה הרבה תוקפנות בוקר מוקדם משהו שיהיה יום קל

הי אביב, אשרי המחשב ואשרי המקלדת ואשרי האינטרנט. כלים של היום שעוזרים לנו (בשימוש מושכל מן הסתם). שמרי גם את על עצמך. בהחלט שיהיה יום קל. אנסה לנתב אותו לשם. שלך, סוריקטה

זה די קשה אז רק אם את בטוחה שיש לך את הכוחות ותישמרי עלייך דואגת לך ולדעתי שוב כשטוב לנו כוחות ההרס מרימים ראש בצורות שונות .... אתך

ולכן בימים כאלה אני נוקטת משנה זהירות ולא משתמשת בכלים מסוכנים, למשל, או מבצעת פעולות שיש בהן הסתברות מסוימת לתאונה או פציעה. סוריקטה

כל כך מבינה.. וטוב שאת שומרת ואת יודעת אני ואת לא עלה בנו כעס מול הנסיעה של אודי אישית הייתי חייבת בשבילי וגם בשביל הקבוצה לאזן להכניס אלמנטים של בטחון .. אבל בשקט שלי עם עצמי עלו קולות אחרים ...של לא נחזור שיסבול שאף אחד לא יחזור ואז נראה איך הוא מסתדר עם הפורום הריק שלו ...כעס ילדותי למדי אבל קיים ויקרה תנסי לאכול משהו לפני שאת יוצאת הבוקר שיהיה אנרגיה בגוף כי נראה לי שגם לא ישנת כמעט ..

אכלתי. אכלתי כמה פרוסות לחם עם ריבה וגם שעועית שחורה שבישלתי (!) אתמול (מה לעשות, על הבוקר ככה השתגעתי לי) וגם שתי כוסות קפה נטול. זה לגמרי אוכל. יאללה, מתחיל שבוע. אמשיך כשיסתדר. סוריקטה

יופי שמחה שככה אנסה להכנס היום ... יום קצת מורכב . נושמת וזוכרת את היש בחיי

בוקר טוב במבי מצטרפת אליכן מאוחר..... מתוקה להרגשתי .....אין שוני ברגשות אמיתיים בין אם זה וירטואלי או פנים מול..... בשני המצבים יש רגשות והם צפים ועולים בצורה הכי טיבעית שרק יכולה להיות אז כן.....יש מצב של תלות כי.... אייך אפשר לא לדאוג לא לכעוס לא להתאכזב מאנשים שיש לנו צפיות כלפיהם תארת מאוד אמיתי את הבחוק..... זה באמת מרגיש....כי יש שם רגש אמיתי ויש את ה....הלוואי ש.... וכל השאר כי אוהבים כי אכפת כי ........ כל הסיבות שבעולם וכולן נכונות כי הן שלנו...המהות הכי הכי פנימית שבתוכנו ואת מתוקה ונהדרת , הכל טוב, הכל בסדר עם מה שמרגיש לך מי יגיד לך לא להרגיש..... אפ'חד , אז תרגישי ותפרקי כי מותר לך ואם זקוקה לכתף..... מציעה לך כתף..... שיהיה שבוע טוב לכולן חטולית

הי חטולית, את מותק. הבחוק המוזר הזה התחיל אחרי שחתול שלי הסתבך עם שקית נייר. הוא יצא מכלל שליטה ואני הצטרפתי. אחרי שחילצתי אותו. אבל גם קרה השבוע משהו מיוחד. המטפל שלי נתן לי מתנה עם הקדשה. זו פעם ראשונה. נהיה בלאגאנים. סוריקטה

וואווו מתנה מאוד משמעותית כשאני קוראת מה שכתבת על החתול עם שקית הנייר נשמע לי סיטואציה מאוד מצחיקה לא פלא אני עצמי צוחקת מאוד..... חתולה שובבה אבל בטח גם חמודה מאוד.... מה שלום החולה.....( החתולה ) כבר דיברת עם הרופא על ...... חיבוק גדול מתוקה חטולית

ייתכן שהיא משתפרת. היא מתוקה ויפה שלי. סוריקטה

אלופה שאת ....וגם מי שעזר (הרפואה )