עכשיו העזתי לכתוב לו........בזכות ההודעות שהעלה שוב
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אבל אני כועסת עליו ןעליי...על הצורך שלי. על השטות הזו של פינוק. שהרגיל אותי לזה שהוא כאן. לא יןדעת..עצוב לי
מיכ מתוקה בטח יש הסבר הגיוני לזה שהודעות רק עולות ואין תגובה ממנו אולי נסע לחול והתעכב אולי משהו אחר טוב שכתבת טוב שהוצאת וחוץ מלחכות בסבלנות עד שמשהו יענה אין מה לעשות לכולם קשה חיבוק גדול חטולית
תודה יקרה.....אולי מחר נקבל הסבר
שמעי, מיכל, כשהחלקיות כל כך גדולה עבור ההרגשה שלנו - אנחנו מעוצבנים. סופר מעוצבנים. למה שלא נהיה?! כנראה שבכלל לא מדובר בפינוק אלא במשהו בסיסי, שלימדו אותנו שהוא מותרות או שחיתות, והוא בכלל לא. וביננו - מי אמר שמידי פעם אסור להתפנק? (וכן, אני סוג של מזוכיסטית, אתם יודעים, אני יודעת לדבר, והפינוקים שאני מסכימה לתת לעצמי מאד מוגבלים ושמורים לתחומים מאד מסויימים - למשל, נעליים טובות, או שעון, או טלפון) לא יצאתי למסע אופניים, לא למלון ולא לחו"ל, ולא לבריכה, ואפילו לא למרחק הגדול משישה קילומטר מהבית. ייתכן שכל זה עדיין גדול עליי. סוריקטה שלא ישנה. לילה טוב באמצע היום בהליכה.
את כתבת מאוחר מידי וההודעה לא עלתה את יודעת אהובה שהוא לא ניכנס לממשק ההודעות כשהוא בא לענות תיראי אודי בעצמו כתב שהא שומר על עצמו . זה חשוב אני זוכרת שאידה התחילה לקחת מכאן פסקי זמן ארוכים יותר . בגלל העומס שהייתה בו . ואז בצדק היו מי שכעסו עלייה הסוף היה סגירה של המקום. אני יודעת שלא יהיה לנו פשוט ...שבועיים ....שבועיים רצופים .. אבל יש לנו את המקום הזה ...ואני אומרת גם לעצמי זה הזמן שצריך יהיה להתגבר על האישי ולעזור לאודי ולפורום ...להשאר יחד מאוחדים . חיבוק ליום נפלא בואי תהיי איתנו כאן
