בלי שם
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אביב, הי, אני כותבת לך, אבל חששתי ליצור מצב דומה לשם ברגעים רגישים, אז לא בכותרת. כתבתי לך על העץ שמיכל פתחתה אצל אודי ואנ'לא בדיוק זוכרת מה רשמתי, נוכל לראות עם פתיחת המחסום, אבל עכשיו נראה לי שהכי הרגשתי את אביב הולכת ונעלמת (יעני יש קולות שמכווצים אותך עוד ועוד ועוד) ואת מבקשת שיקראו לך. ולכן, ראיתי את ההודעה של מיכל באור מאד חיובי. אני עצמי חשבתי לפתוח הודעה במיוחד עבורך, לכבודך, למענך ורק לך, אבל חששתי שזה בדיוק גם עלול להיות יותר מידי. יפה מיכל שפשוט ביצעת. עבור שתיכן וכולנו. שולחת לכן כולכן לבבות בחזרה. הנראות-היעלמות הזאת כל כך משותפת לנו. סוריקטה
מאי וודאויות של אנשים בודדים... לילה טוב, סוריקטה
אוף את בטח תיכנסי רק מחר דווקא ניכנסתי במשך היום . את מתוקית אמיתית וכן ערב חג ואני. כאן .. רגע שבורחת מכולם וצריכה את הלבד ... היה יום לא פשוט ולא יכולה להסביר פשוט מץמודדת עם יצורים מעולם אחר משלי ...אבל לומדת לא לוותר ... לא חושבת שהרגשתי כיווץ הרגשתי פשוט שלא נוח לי להביא שוב ושוב ושוב את הכאב של הדיכאונית ... חושבת שמגיל 14 לא נתתי לרגשות האלה מקום ...זה קשה הכי קשה השבוע שניסיתי לחשוב על נקודת אור מאותם ימים ולא היה לי כלום ... חיבוק ענק
נראה לי שגם אני במקומך הייתי מחפשת גם לברוח. מאידך, אולי איפשהו כן הייתי רוצה גם להישאר. את יודעת, נקודת אור מאותם ימים (גיל עשרה הארור) הייתה לי. הייתי מאוהבת באיזה בחור זהב, שאולי מעולם לא ידע את זה, ושום דבר לא מומש או נאמר, גם פחדתי שיפגעו בו, כי אני אוהבת אותו. אבל הקיום שלו ברקע היה נקודת אור. משהו מזה אולי ייתן לך כיוון? מאחלת שיתוק לנבלי-העל. אוהבת, סוריקטה
תודה יקרה .חמודה שאת זוכרת כאלה דברים . ואמן על בני הבליעל ....
