ס. אני מכירה המון סוגי הורים...

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

18/05/2018 | 16:55 | מאת: מיכ...

יש הורים שפשוט אחרים לא אומרים להם את האמת, מחייכים ואומרים שהם מקסימים ונהדרים למרות שהם לא!!! מכירה המון טיפוסים. ונפגעתי לא מעט מהעבודה שלי איתם. לא תמיד זה קטע קורבני וכו' לפעמים סיגריה היא רק סיגריה...ואמרה לי פעם המטפלת שלי שאי אפשר שכלם יאהבו אותך או יהיו בסדר איתך. כך לצערינו העולם מתנהל. אני חושבת שבגלל שאת אמיתית ולא מאילו שמלקקים להם אז זה קרה. חג שמח יקירתי. לקחת את זה קשה.. מאמינה שתתגברי..😘🤗

18/05/2018 | 17:33 | מאת: חטוליתוש

צודקת מסכימה איתך בעברי עבדתי כמטפלת לילדים נתקלתי בהם תמיד במצבים לא נעימים רק בגלל שהם גרים באזור יוקרתי,......הדרישות ההזויות שלהן עבור חופן שקלים...... והייתי זקוקה לכסף מאוד מגיעה לעבודה עם שני אוטובוסים וחוזרת עם שניים מקמצנות לא רצו לשלך אפילו נסיעות כשהכסף והכוח ביד שלהם ככה זה מרגיש וככה זה נראה חטולית

18/05/2018 | 18:55 | מאת: ס

יפה אמרתן מיכל וחטולית. בשורה התחתונה יצא שהעיסקה ההיא הייתה פצצות לגבות מבחינתם, וזיפת מבחינתי. אומרים שני צדדים. אז צד אחד אמר די. טיפה מאוחר. אבל אמר בסוף. עכשיו יש תיקון, ובמשרה הבאה, כולה עוד שלושה חודשים, יהיה תיקון נוסף. וגם שם סביר שאגלה טעויות, ומהן, אולי אלמד הלאה. ואביב, כתבתי לך על החתולה - אנחנו שומרים עליה. ממש, אבל ממש לא אבדה התקווה. שולחת אהבתי לכן

18/05/2018 | 19:23 | מאת: ס

בתור אוהבת אמת. ...

18/05/2018 | 19:47 | מאת: אביב

גם אני תמימה וגם אני אוהבת אמת אולי אנחנו דור אחר ואני עדין חושבת שיש בנו משהו מוחלש ואנשים כוחניים יודעים לנצל זאת ואנחנו צריכות ללמוד לשבור את השרשרת ולא לתת יותר לכוחניות הזו מקום . אספר לך תמיד גברים היו מציקים לי במילים במבטים וכאלה .. ובגוף כבר ידעתי לפני שהנה זה מגיע . יום אחד הרגשתי בתור לבנק את ההנה זה מגיע ...לא עשיתי הרבה רק שיניתי את העמידה שלי וסובבתי את הראש הבן אדם נעצר במקום ...שידרתי לו איתי לא מתעסקים זה היה מרגש . לעומת זה באחד הקורסים היה מרצה שקלט את הקרבנות וטירף והשפיל אותי ליד כולם . אנשים מסביב לא קלטו וגם שאמרתי אמרו לי זה בצחוק עד שיום אחד הוא אמר למישהי כן תני לה חיבוק היא עברה התעללות עכשיו ...המרצה פסיכולוג קליני ....ידע יפה מאוד מה הוא עושה באותו רגע שיניתי גישה באתי מאוד אסרטיבית מאוד כוחנית והודעתי לו שבזה זה נפסק אופסססס....הבן אדם עד היום רואה אותי ובורח ... לכן אני אומרת יש משהו באיך שאנחנו באות שאנשים תוקפנים /כוחניים מנצלים אותנו . אוהבת ....וכתבתי לך על החתולה ....בטוחה שתצליחי לטפל בה .. את המלאכית שלה 😊

18/05/2018 | 19:56 | מאת: ס

"עד היום רואה אותי ובורח" נהדר. ובכלל, חייכתי למקרא דברייך :-) מרגש. לא רק בחתולה אני מטפלת. זוכרות את הקשיש עליו סיפרתי? הוא השתקם וחוזר לגור שוב קרוב, כי הוא יודע שיש אותי, וכך הוא מתחבר לחלקים בו שאוהבים אותו. האיש המוזנח והדל הזה זוכה להרגיש נאהב בערוב ימיו. גם זה באמת מרגש. הגיעו תוצאות בדיקת הדם של החתולה (כן, גם לחתולים יש בדיקות כאלה) ומסתמן שחל שיפור יפה.

18/05/2018 | 23:11 | מאת: אביב

לקרוא על נפלאות הריפוי שלך אין כמו אהבה ... וואוו אני שמחה גם על הקשיש וגם על החתולה יפה לך💜

19/05/2018 | 05:58 | מאת: ס

גם בפורומים הנפלאים כאן שתורמים המון (ולעתים יש לי תחושה שהאמירה הזו שלי מעצבנת, אבל מה לעשות יש בזה כנראה אמת מסוימת) - אהבה זה מצוין. אבל לא תמיד מספיק, ולא נכון להיות תלוי רק בזה. לפעמים באמת הפורום נותן משהו מעבר לטיפול, כי הוא לא טיפול ויש כאן אנשים עם חכמת חיים נפלאה ומפעימה משלהם (בדיוק כפי שאת אמרת לי - אנחנו רוצים לחפש משהו קצת אחר ולצאת קצת מהמעגל של רק טיפול, וזה נכון וטוב). ולדעתי, בפורום הזה יש משהו שהוא עוד מעבר למה שקורה במקבילים המנוהלים והמסוננים. אז, כמו שאמרתי, גם החתולה, וגם אותו אדם, עברו במקביל טיפולים רפואיים מורכבים של אנשי מקצוע. הם היו מאושפזים, עברו ניתוחים ובדיקות ועירויים והאחריות הייתה על מי שפועל קונקרטית, הגם אם בקור מסוים. אהבה מצטרפת לזה ואולי נוצרת סינרגיה. חלוקת תפקידים. אוהבת, סוריקטה

19/05/2018 | 09:48 | מאת: אביב

ין לי מושג למה לך כל כך חשוב להדגיש את הטיפול ... ברור לי מעל לכל ספק שטיפול רפואי /נפשי הכרחי וחשוב אבל... האם כל השכנים הזעיקו את כוחות הריפוי בשביל הקשיש על הדשא.. האם כולם נתנו לו נשיקה ואמרו לו שהוא בידיים טובות -נתנו לו בטחון ותקווה האם כולם באו לבקרו עודדו אותו שמעבר לטיפול הרפואי יש גם מי שמחכה לו -תקווה אהבה האם כל האנשים היו משקיעים מכספם מזמנם מאהבתם לחתולה ..... טיפול רפואי /נפשי הוא חשוב ומרפא אבל ללא אהבת חינם ללא תקווה שום טיפול לא יועיל באמת ... אז אפשר להחמיא לך ואת לא חייבת לשים חומות ולהגיד זה לא אני זה הטיפול ....בלעדייך הטיפול בהם היה אחר ...ואולי כמו במקרה של החתולה לא בכלל... ואין בי כעס על דברייך ...וזה בסדר לא להסכים ...אבל בשביל שלם צריך מכלול של דברים שכל אחד מהם נותן חלק ...

19/05/2018 | 09:53 | מאת: א

שהפורומים הם לא מענה במקום טיפול ... גם לא באמת רשת בטחון רשת בטחון צריכה להיות בנוייה גם היא מאנשים אמיתיים במציאות ... הפורום כמי שאני רואה אותו הוא עד והד לדברים שעולים בך לקול הצעקה שלא יוצאת ...כדי שיחזרו אלייך קצת יותר מעובדים ומסודרים... ותוכל לעשות איתם משהו בטיפול. מקווה שיהיה לך יום נעים וטוב ... שלי החל קצת עקום בזכות האנשים הרעים שסביבי אבל גם זה יעבור בזכות אנשי מקצוע ...ואהבת חינם . אתך חיבוק

19/05/2018 | 09:55 | מאת: ס

אני קראתי לאמבולנס (הלוואי וזה היה דשא עם הקשיש ההוא...) ואני הזעקתי וטרינר בשבת, גם לחתולי רחוב, ואני שילמתי מכספי הפרטי, שבקושי יש לי, ואני באתי לבקר, ואני נתתי נשיקה, ואני אמרתי שאני אוהבת, ואני הייתי בקשר יומיומי מתחזק ואפילו מספר פעמים ביום ו - 24/7. רק אני. אני פשוט לומדת להגיד שאני לא כל יכולה. זה נקשר אצלי לפנטזיה לריפוי והצלת אמא. אני באמת לא יכולתי בכלים הדלים שלי. ובעצם אף אחד לא יכול היה, כנראה, כי לא היה שיתוף פעולה. אולי יותר מובן עכשיו.

19/05/2018 | 10:05 | מאת: ס

וגם - יש לי חלק גדול בתחזוק הבניין בו אני גרה (בהתנדבות) וזה מזמין לכאן שכנים נפלאים. לפחות עד עכשיו. לפחות שני שליש מהגרים כאן, בניין משותף, אוהבי בעלי חיים ובקטע של אימוץ מאומנות, או הצלת חיות בר וכד'. ואנחנו כאן סוג של קיבוץ. כולם משתתפים וחולקים עם כולם. מאד ייחודי.

19/05/2018 | 10:13 | מאת: א

יקרה שלי הכי ברור לי ומתחבר לרגשות האשם ... ברור שלא יכולת לא יכולת להציל את אמא לא יכולת לגרום שלא תפגע בך וגם לא יכולת ולא יכולה לעשות יותר מימה שאת עושה.. אצלי זה בא לידי ביטוי שלא מצליחה לוותר על אף אדם שאני מלווה . אנשים אחרים כבר מזמן היו מוותרים .... אני תמיד אומרת לא רוצה שיוותרו עלי ואני לא מוותרת על אחרים . חיבוק אהובה .. לא קלות הם דרכיינו אבל אנחנו אחלה של נשים....

19/05/2018 | 10:17 | מאת: ס

נשיקות