בחיפוש תמידי - טריגר

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

06/12/2006 | 18:07 | מאת: ליז

שוב אחרי פגישה , שוב הנפילה... שוב תחושה מחורבנת שהיא חצי ניחוש וחצי הרגשה שנולדה מהתובנות שמתקבלות לאחר הדברים החדשים שצצים תוך כדי נבירה. החלל הזה, הדבר שיושב כלכך חזק בזיכרון החושי שאין לא שום תמיכה ע"י זיכרון ויזואלי ואולי היה כך ואולי היה כך ויתכן מאוד שלעולם לא תדעי מה היה באמת כי כנראה שהתעלפת.... ונכנסת לטירוף כי גם מה שכן זוכרת מערער אותי מספיק ו........עצוב לי כל כך........ ואולי לא קרה שום דבר מעבר ...אז זה הופך את זה לבסדר????????????? כל היום דומעת וכותבת כאן - כדי לחלוק וכדי לידע שיהיה לי קצת קשה לתמוך בימים הבאים..... אוהבת מכבדת מעריצה אותכן . מחבקת ונכנסת לשקט. ליז.

06/12/2006 | 18:13 | מאת: אני23

ליזוש את נמצאת בטיפול כרגע???? כי אם רע לך אני ממליצה לך ללכת לטיפול את לא חייבת ללכת לפסיכולוגית יש היום הרבה שיטות טיפול חדשניות, שונות שאולי יתאימו לך כמובן אם את רוצה....מרגישה בכאבך אך אינך צריכה לכאוב יש פתרונות והאמיני לי יש חיים אחרי אפילו טובים ביי מאמי נשיקות מקווה שמצבך ישתפר..........

06/12/2006 | 21:10 | מאת: שדה ניר

אלו פתרונות טיפוליים חדשניים את מכירה מעבר לטיפול פסיכולוגי ארוך טווח בשיטה פסיכודינאמית ו/או טיפול פסיכולוגי בשיטה התנהגותית קוגנטיבית ו/או: emdr? אשמח לשמוע ולהתיידע בהצעות יעול יקרה.

07/12/2006 | 14:30 | מאת: ליז

אני מטופלת - תודה. נדמה לי שמצאתי את סוג הטיפול שמתאים לי ובכל זאת החוויות מסעירות ומתישות . אבל מרגישה בידיים טובות. תודה }{

06/12/2006 | 18:30 | מאת: .חתולה

ליזי יקרה מאוד שלי כך עובד התהליך , לא תמיד זוכרים הכל , לפעמים ישנם חללים גדולים של שום דבר , הנבירה עושה את העבודה , וברור שזה לא תמיד קל ,הרגשתי בדיוק כמוך במקרה של אחד הפגיעות שלי , אחת הקשות שבינהן , וכן , בזמן הפגיעה התעלפתי , לא זכרתי מה קרה שם , מעולם לא יכולתי לשחזר את מה שקרה כי לא היה לי זכרון ויזואלי של הפגיעה , אז מה ? זה הפך את הפגיעה לפחות קשה ? גם אני נכנסתי לעטרף כי זה שיגע אותי , ויודעת מה ? כיום אני חיה ממש בשלום גם עם חוסר הזכרון הויזואלי שלי , מי יודע ? אולי זה הציל אותי מלהשתגע ? אל תנסי בכוח להעלות דברים בעוב , אם זה נמצא אי שם בנבכי התת מודע , מתי שהו זה יצוף , ואם לא , גם טוב ,תבכי יפתי כמה שרק תוכלי , זה מרוקן את הלחץ הנפשי , מכבדת את השקט שלך ומקווה שתחזרי במהרה בכל מצב , מחבקת אותך המון ומבינה אותך מעבר למילים שלא נאמרו כאן , מעבר לכאב שלא סיפרתי כאן , חתולה

07/12/2006 | 14:37 | מאת: ליז

את נכס בשבילי... המילים שלך כל כך עוזרות, כל כך מחוברות, ומחברות. מקווה שלא תהינה עוד בנות עם כאלו חוויות אך אם כן.. אם חס וחלילה... מקווה שאז אהיה במקום שלך שאוכל לספר להן איך התגברתי ושזה אפשרי............. תודה - מחבקת חזרה

06/12/2006 | 21:19 | מאת: שדה ניר

זה בסדר גמור נשמה להכנס לבועה רק עם הבבואה שתתגלה לך בה תהיה יותר טובה פחות שקועה בבוץ של עצמה....יותר מטעינה ומרגיעה....בועה מבריאה.... חלק ממנגנון ההגנה של ההשרדות שלנו זה כח ההדחקה או ההכחשה שלנו בתת מודע!!!!!אל תילחמי במנגנונים הללו ששומרים ומגינים עליך!!! הכל יבוא בזמנו ובעתו כאשר תהי מוכנה ומזומנה לכך נפשית ופיסית!!!!! זה תהליך ארוך ומפרך.......והפירוק לגורמים עלול לפרק כאשר מאיצים וממריצים את ההליך הטבעי!!!!!תני לזמן ולתהליך והעיבוד הטיפולי לעשות את שלהם!!!!! פריצת הדרך הטיפולית בוא תבוא והחלק הארי יהא מאחוריך!!!!! אני אתך תדיר: מחבקת, מחזקת, דואגת, תומכת, מברכת ואוהבת. שדה ניר

07/12/2006 | 14:40 | מאת: ליז

מתוך הבועה שולחת לך תודה על החיבוק החיזוק, הדאגה , התמיכה והאהבה תודה לך יקרה .

07/12/2006 | 12:52 | מאת: מותשת

אין לך מושג כמה אני מזדהה איתך, עם כל מילה שכתבת אני איתך באותה סירה באותה נקודה מבינה אותך כמה זה קשה ובלתי נסבל כמה זה יכול לשגע ולהסעיר אהבתי את התגובה של חתולונת שנותנת תקווה גם למשהו קצת אחר שולחת לך חיבוק גדול וחם תרגישי טוב אני

07/12/2006 | 14:42 | מאת: ליז

מצטערת שאיתי באותה הסירה ואכן דבריה של חתולה נותנים המון כח ותיקווה תודה - מחבקת חזרה - ליז

07/12/2006 | 15:30 | מאת:

מצטערת...וגם מבינה.. כל כך קשה עצוב... ובעיקר נשמע מתסכל... מחד... אבל מאידך....את מתקדמת כל כך... דרך ארוכה... ארוכה וקשה.... עליות וירדות... לעיתים יותר וגם פחות... מחזקת אותך ומעריכה ומעריצה... אידה