ס יקרה.

אני מניחה שאת מציצה כאן יש לנו הרבה מהמשותף ואת יודעת עצוב לי אולי זה רק תחושה שלי אבל מרגישה אותך , האמת את שתיינו מרוחקות קצת ...פגועות קצת ...מהססות .. ואולי גם קצת תוקפות זו את זו .. . בקיצור מהלכות על ביצים. אז שתדעי לך אוהבת אותך .. כן מודה שנפגעתי מהרמיזה שנשמעה מדברייך כאילו העירבוב שלי הוא מה שהביא את קוראת לכתיבה שלה .. אבל זה כבר מזמן עבר לדעתי זה משהו אחר ..שקשור למגדר וזהות הכותבים . כך או כך ....רוצה שתדעי שאוהבת אותך מאוד ואת יקרה ונפלאה בעיני ....חיבוק ליום הכי טוב שאפשר . ויש לי עוד הגיגים אלייך אבל אותם אפתח שם ....

אני ערה משלוש בייאוש מסוים ומנסה להשאיר את החתולה שלי בחיים. נדבר,

חיבוק אהובה עם כוחות לחתולה וזה בסדר גם לדבר את הקושי ... אתך כאן אם יעזור 😍

סורי, אני מאד נסערת בגלל הסיפור של החתולה ומוטרדת בגללו הפעם מאד מאד. אני מבינה על הכיוונים השונים שאנחנו לכאורה מושכות אליהם בפורומים. יכולה להבין למה אני מביאה קול מעצבן. אין לי מושג מה העיר את מה שהעיר. אפשר לנסות לשאול. אולי ההשערות שהעליתי (מתוך ניסיון להיכנס לראש הכותבת ולהתבונן בעינייה) שגויות. עדיין תמוה, כי אני הרגשתי שיש הפרדה ברורה בין הנפשות הפועלות וכמו-כן ייחודיות, למרות התיאורים על ערבוב פנימי בנפש האישית. לוקחת קצת אוויר. ימים קשים בנושאי חתולים (קונקרטית או יותר מזה). ס

עזבי זה ממש מאחוריינו וזה הכל ביחד וגם המדייה שמקשה על הבנה ברורה מה שחשוב עכשיו זאת את ואני יותר ממבינה עכשיו את ההדגשה על החוזק שאת מביאה אתך ...אחרת תישברי וזה בסדר להיות בחוזק אבל בכל זאת אני כאן כדי שתוכלי לשחרר קול צעקה וקושי ..... כמה שאת רק צריכה .....חיבוק עוטף ותפילת החלמה לחתולה ... יש לה שם לקטנה נשלח לה רייקי???

שם שהולם את ההיסטוריה שלה (מרובת ההצלות, והקשר לה לאותו קשיש בו אני מטפלת). חיבקתי אותה, את החתולה, עם כל הג'יפה שלה, במיטה שלי. אני יכולה לתת טיפול קונקרטי וגם אהבה כחלק בלתי נפרד. וכנראה שאת צודקת, כשמישהו מרוסק מולי אני לכאורה פועלת בקור ובהפרדה ולעניין. כך גם היה אחרי שמצאתי את הזקן אחרי שנפל מהחלון ונראה כמו גופה. הייתי עניינית, נפרדתי ממנו כשלקחו אותו לבית חולים, נתתי לו נשיקה ואמרתי לו שבאו לעזור לו. עכשיו זה התפקיד שלהם בעיקר ולא אחריות בלעדית שלי. אני דור שני, וכנראה שגם זה חלק מהעניין. לסבתי, ניצולת שואה אף היא, וככל שאני זוכרת, היו תכונות (הישרדותיות אולי) דומות. החוזק הזה בזמן עקה של הסביבה. אולי זה קצת עוזר להבין. אני יודעת שבזמנים של ערעור בפורום אני נוטה לכתוב מאד מוגדר וכאילו מרוחק (וזה לא), החמלה עדיין שם ועוד איך, אבל, כך אני חושבת, צריך גם יותר. יותר מרק להתפלל לאלוהים, ולחבק ולנשק צריך גם רופאים וכלים.

אהובה .. ברור שצריך רופאים וכלים . .אבל בוירטואלי כל מה שאפשר במיוחד שלא באמת יודעים מי האדם זה תמיכה ... הי תני לה שם וירטואלי ...בלי לחשוף ואשלח לך אנרגיות זה לפעמים עוזר וזה כלי יעיל 😊 ובנתיים שולחת לך כוחות ועוד כוחות וחיבוקים עוטפים ...

ובכל זאת, אני דואגת שלא יתנו משקל רב מידי לתמיכה הוירטואלית על חשבון תמיכה מציאותית. מכירה את הנטייה לברוח למקום המידי דימיוני התמזגותי, מכירה אולי את העובדה שאני נוטה להעצים מידי, ולמקום שזה מייצר חרדות אצלי אישית מוגזמות, בגלל שאיני רואה את התמונה שלמה. שם וירטואלי לחתולה, איזה רעיון... חחח... בימבה בשבילך. מצחיק קצת. :-)

ומאוד נכון לכן כתבתי לך באחד המקומות שנפלא ותודה שאנחנו מצליחות לשנות ולתקן . בכדי לשנות צריך לעבוד קשה . לשנות דפוסים ותבניות זה חציבה באבן.... שיהיה סופ"ש קל עם הרבה בריאות ......