מילים

כמה נחמד, השם שלי אפילו לא הופיע כאן אוטומטית... רציתי לנסות. לכוון אתכן לאלטרנטיבה של הכתיבה והדיבור. לא לחנוק בפנים. הסיפור הכי נורא הופך להיות נסבל יותר כשנותנים לו מילים. על המסך, מול מטפל, בקבוצה, אולי בחומר. והכי חשוב? לא להרים ידיים. אם תרמנה ידיים המטפל מהאגדות גם הוא לא יוכל ואולי לא תהיה לו מוטיבציה לעזור לכן. אני כותבת ממקום של מי שעברה התעללות ממושכת שרק טיפול מאוד יקר במשך כמעט 5 שנים העלה על דרך סלולה. החיים לא הפכו להיות חסרי מהמורות אבל המשברים והבעיות פתירים עם מאמץ, עם חיפוש אקטיבי של עזרה, עם נכונות להשקיע. קשה לי לראות שנפגעות עוזבות טיפול טוב "כי הוא יקר" "כי למטפל לא איכפת" חלק גדול מהרגשות האלו מרמז אולי על מה שאנחנו לא מוכנות להעניק לעצמינו? אני מאמינה שההאחזות שלי בעקשנות בטיפול ובחיים גם כשהיו דחפים אחרים היתה חסרת תחליף. אני מאמינה שלמרות שזה נחשב "מקובל" אלא אם כן מדובר במישהו שאין לו מה להציע, כשמחליפים מטפל טוב ומקצועי בגלל משבר מדומה או שניתן לפתור בתוך הטיפול (והיו לי כמה כאלו) גורמים לנסיגה בתהליך ההחלמה. מן הסתם קל לכעוס על המילים האלו אבל חשבתי שחובתי לכתוב אותן. ממקום בריא של אחרי, שזוכר את סיפורי הזוועה אבל לא נשלט על ידם, רק מהמקום הזה אפשר לזרוק גלגל הצלה. מחר בבוקר, על כוס הקפה הראשונה, אני מקווה שיהיו עיניים שיאחזו במילים של סקרלט או'הרה: "מחר יום חדש"

הי לך, היית חסרה . ומילות העידוד תמיד מתקבלות כאן בברכה תודה.

שכה יהיה לי טוב היום רציתי לכתוב הודעה התוהה לשלומך וגורלך ולשלום אהבתך הגדולה!!! פיה יקירה סיפור החלמתך ושיקומך אכן מנחם ומחמם את הלב!!!!!כמי שמכירה אותך וירטואלית כבר שנים ארוכות אני גאה בך על יכולת ההתמדה וההתמודדות שלך!!! בפעם האחרונה ציינת מפורשות שהאהבה החדשה שלך היא זו אשר הוציאה אותך מהטיפול וזרעה בך תקווה והמון נחמה ועוצמה!!! ולפיכך תסכימי עמי כי את אכן פיה מהאגדות יוצאת מן הכלל שלא מעידה על הכלל וממש לא מקרה קלאסי..את חווית 'חוייה מתקנת' עוצמתית במלא הדרה....מדרבנת ומאד מאירה!שהפכה את הקערה על פיה הרבה יותר מן המסע הטיפולי ארוך הטווח שלך! רובנו לדאבוני לא בנות מזל כמוך!!!! תמשיכי לחוש בטוב ולעדכן אותנו מידי פעם במצבך ובהתפתחותך הפנימית, האישית המקצועית וכדומה........ לילה טוב לך פיה יקרה. שדה ניר...