שקט פה היום.......
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
יותר מדי שקט :( זה גורם לי להרגיש עצובה כי הפורום זה הקשר העיקרי שלי עם העולם זה מזכיר לי תקופה מלפני שנתיים תקופה מאוד קצרה אולי של איזה חודשיים - שלושה אז הייתי בטיפול אצל מישהי שלא התחברתי אליה והרגשתי מאוד בודדה אז חיפשתי תמיכה באינטרנט נכנסתי לאיזה פורום ומאותו יום רוב החיים שלי התנהלו מול מסך המחשב הדבר היחידי שעניין אותי זה לדבר עם האנשים בפורום נפתח גם צ'ט בשביל משתתפי הפורום ומהערב לתוך הלילה כל יום בילינו בצ'ט הזה פיתחתי גם קשרים יותר קרובים עם כמה בנות מהפורום והתחלנו לדבר במסנג'ר עד היום אני בקשר עם אותן הבנות ולא רק דרך האינטרנט התקופה ההיא עברה נפתחתי כמעט הפסקתי לדבר במסנג'ר התחלתי להיפגש הרבה עם חברות, לדבר בטלפון כך זה במשך שנה וחצי בערך ועכשיו אני מוצאת את עצמי שוב כמעט מנותקת מכל העולם אם יוצא לי לדבר עם חברות, אז רק דרך המחשב כמעט כל שעות הפנאי אני תקועה מול המחשב כשקמה בבוקר לפני העבודה ומאז שחוזרת מעבודה עד שהולכת לישון בעיקר אני עם עצמי קוראת בפורום, בבלוגים של חברות, בודקת מיילים לפעמים כותבת בעצמי משהו או מגיבה למישהי מדי פעם מדברת במסנג'ר, אבל זה די נדיר לא מבינה איך הגעתי שוב למצב הזה למה קברתי את עצמי שוב מול מסך המחשב נראה לי די עצוב :(
הי חמודה .. עצוב ה............. אז חשבתי לרגע להמשיך ליבש אותך- כדי לגרום לך לצאת מהכסא ,לחפש חברות במקום אחר ..... ואז נהיתי אגואיסטית ואמרתי לעצמי : אם שחף תלך מכאן הלך הפורום. ואז אני אצטרך לקום מהכסא ולחפש חברות במקום אחר..... מממממממממממממממ.............. לא מתאים לי, SO PLEAS STAY ובמקביל לאט לאט תתחילי גם קצת לצאת, קצת להנות בחברת אנשים אמיתים, בצבע ורוד או חום ... רק לא כחול מטאלי. לילה טוב -ממני , ליז
גרמת לי לחייך חיוך רחב :)))))))))))))))))))))))))))))))) ואולי עוד מיד אתחיל לצאת אבל לפחות אני צריכה לחזור להתקשר לחברות שלי בתור התחלה בימים האלה גיליתי שאני מרגישה ממש מאושרת כשהחברות שלי מתקשרות אלי ואנחנו מדברות קצת איכשהו ב-3 ימים אחרונים, 3 חברות התקשרו אלי אחרי תקופה ארוכה שלא דיברתי עם אף אחת מהן אז אני צריכה לעשות את זה גם בעצמי, כי זה עושה לי טוב, גורם לי להרגיש יותר חייה ונושמת
שחף, את מזכירה לי את עצמי. אבל אני חושבת, שזו רק תקופה.. של ניתוק מכולם.. של להיות לבד, לחשוב... אל תשכחי שאת קמה מאוד מוקדם ללכת לעבודה, לא קלה בכלל... שזה גומר אותך נפשית ובעיקר פיזית. ואת מגיעה הביתה, מותשת ועייפה.. ואין לך כח לכלום.... וגם לא לצאת מהבית ולפגוש חברות... אני יכולה להבטיח לך, שהתקופה הזו תעבור לה, אל תתייאשי. מאחלת לך יומטוב שלך, בובה.
בוביתתתתתת כיף לראות אותך כאן, גונבת זמן מסך בעבודה וחייבת לסגור... אז רק רציתי להנות מהרגע הנדיר ומקווה שנראה אותך יותר ביייי חייבת לסגור. אוהבתך כבר אמרתי???????????????
את צודקת כנראה שזאת וזה יעבור אבל אני יודעת גם שכשחשבתי שאני רוצה לעבוד במשרה מלאה רציתי להרגיש שאני מתקדמת ולא שאני הולכת אחורה אז התקדמתי מבחינת העבודה הוכחתי לעצמי שאני יכולה לעבוד במשרה מלאה אבל הוכחתי לעצמי גם שאני בקושי עומדת בעומס הזה וגם לא יכולה להתפנות לשום דבר אחר חוץ מהעבודה למעשה אני לא חייה בכלל :( אני מתה מהלכת.........
עצוב באמת לשמוע..... שרוב הדיאלוגים והתמיכההיום רק דרך הנט... את חושבת שזה בידייך לשנות זאת? יש מקום להיות ולהפתח כמו בעבר....לא מזמן? לפגוש חברות לצאת... לצור קשרים... מה את.... יכולה לעשות? אתך אידה
אני מניחה שיכולה אם אמצא את האנרגיות לכך אם אחליט שזה מה שהכי חשוב לי עכשיו הבעיה היא גם שרוב החברות עסוקות מאוד או רחוקות מאוד אז זה גם יוצר קצת בעיה קודם אני צריכה לפחות להרגיל את עצמי להתקשר אליהן כי זה קצת יותר פשוט
