זהו, נהייתי חולה :((((
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
הבטן שלי ברוגז איתי וגם יש לי קצת חום וחולשה וקצת כאב ראש הסתלקתי היום באמצע היום מהעבודה ומחר אני בבית ואני יכולה לנווווווווווווווווווווחחחחחחחחחחחחחחחח מהעבודה הזאת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! האמת שזה ממש מתאים לי לא מסוגלת יותר עייפה מדיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
היי חומד מצטערת לשמוע שאת חולה , יש עכשיו שפעת באוויר אולי נדבקת החלמה מהירה מקסימה שלי , מקווה שתרגישי טוב ובאמת תנצלי מחר את היום למנוחה טוטאלית , אולי כל מה שאת מרגישה בתקופה האחרונה גם גורם לך להרגיש חולה , ואין מי שלא יסכים למנוחה מעבודה , גמני הייתי רוצה חופשת מחלה רק כדי לנוח , חיבוקים חמים מהלב יקרה שלי ( כתבתי לך גם למטה , אם בא לך להציץ ) חתולה
נראה לי אני מוכנה להיות חולה עוד הרבה זמן, רק לא לחזור לעבודה הזאת אבל מתכוונת אחרי מחר כבר להבריא :)
קודם כל החלמה מהירה! קראתי מה כתבת למטה..... חשבתי שבמידה מסוימת בעצם אנחנו תמיד לבד.... לא יודעת איך אצלך, אבל למדתי שלפעמים אני זו שיוצרת את הלבד הזה, אני זו שמתרחקת, אני זו שעסוקה בעולם שלי ולא כל כך מתעניינת בעולמם של אחרים ואז הם מרגישים שאני לא איתם וכמובן אני מרגישה שהם לא איתי. במשך השנים, לאחר לילות כה רבים של תחושת הבדידות, עם ולמרות המשפחה הנהדרת המקיפה אותי, הבנתי שהאנשים סביבי לא יכולים להעניק לי באמת את מה שאני צריכה ואין זה אומר שלא איכפת להם ממני או שאיני חשובה להם או שאינם אוהבים אותי. זה רק אומר שהם לא יודעים (לפעמים כי לא אמרתי ולפעמים כי בעצמי לא ידעתי) או לא יכולים לתת את מה שאני רוצה או צריכה. אבל אם לאט לאט אלמד לקבל את מה שהם כן יכולים לתת, אם אזהה במעשים הקטנים שהם עושים את האיכפתיות, הנתינה ותשומת הלב, ארגיש אחרת לגמרי עם עצמי וביחסים ההדדיים. למשל: בעלי ואני רבנו וחיכיתי שהוא יבוא להתנצל, הוא תמיד אשם כידוע... הוא לא התנצל, אבל למחרת קם והכין לי ארוחת בוקר מיוחדת. לרגע כעסתי: איך הוא מעז?! מעביר אותה כאילו כלום לא קרה! לא מתייחס בכלל לכאב שלי?! לעלבון ולפגיעה שלי?! אבל אז הצלחתי לתפוס את עצמי (שנים של עבודה - אצלך זה ייקח פחות, כי אני בכיתת החריגים...) ואמרתי לעצמי: את לא רואה שזו הדרך שלו לומר שהוא מצטער?! את לא רואה שזו הדרך שלו לומר לך שהוא כן רוצה שתהיו ביחסים טובים ובקרבתך?! את לא רואה שזו הדרך בה נוח לו יותר להתבטא?! אולי הוא לא יכול לומר במילים, אז הוא מנסה במעשים, בהתאם ליכולתו באותו רגע. ברגע שהבנתי את זה יכולתי לקבל את מה שהוא יכול לתת, והרגשתי השתפרה, כמובן. עוד דבר חשוב שלמדתי הוא שמה שאני רוצה לקבל מאחרים עלי קודם כל לתת ... ובעיקר מבלי לצפות לתמורה. הדברים כבר מתחילים להתגלגל אחרת כאשר אני מוכנה "להיות" עם מישהו אחר, להיות אמפטית עם מישהו אחר ולהעניק לאחר תשומת לב. אנו לא יכולות לשנות את האחרים, רק את התנהגותנו אנו ואת המשקפיים בהם אנו מסתכלות על העולם. חיבוק לכולן
תודה דברי הכוחמה שלך תמיד מועילים :) רק לא תמיד ניתנים לישום ברגעי משבר :( כלומר, מה שאני רוצה להגיד הוא, שלא תמיד הדבר ההגיוני הוא הדבר ששולט על הרגשות ולפעמים כשהכל שחור, אז לא משנה מה את יודעת מבחינה הגיונית, את עדיין תמשיכי לראות את הכל בצורה שלילית ולא תראי מוצא אז מבחינת ההיגיון את בהחלט צודקת, אבל אם היית אומרת לי משהו כזה ביום שישי (כשכתבתי את ההודעה והייתי שבורה לחלוטין) זה מה זה לא היה מועיל לי. כי לא הייתי מסוגלת להסתכל על המצב בצורה הגיונית
כמה שאת צודקת בכל מה שאמרת , וכמה אני אוהבת לקרא מה שאת כותבת , כמה את אשה חכמה ונבונה , יש מה ללמוד ממך , חתולה
ואת איתנו.... תרגישי טוב יקירה.... ותנוחי היטב... תאגרי כוחות... ו...אני שולחת לך שוקו חם להתאוששות....שוקו או נס?? יום טוה אידה
מתי ראית אותי שותה שוקו באמצע היום?! שוקו זה לפני השינה והאמת שאני שותה אותו קר ולא חם :)
בטח גם השפיע על סוף השבוע הסוער במיוחד כשהגוף בישל את המחלה ונחלש ונחלש. אז קודם כל בריאות ואח"כ הכל יסתדר יקרה. ליז
אני קצת מתאוששת מחר כבר אלך לעבודה מקווה שגם את היום יותר טוב