זהו החלטתי אני מתפטרת מהעבודה,אין לי כח לעצמי

לאנשים ,ולעולם הזההההההההההההההההההההההההההההההההההה דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

טעות גדולה מאוד. רק בגלל שכואב ורע לך, את חושבת על זה.. ביום שהחושך הזה יעלם לך, את תתחרטי על טעות שעשית - בלי שיקול דעת בכלל.. מה גם, שהעבודה מחזיקה אותך .. נותנת לך כוח להמשיך... אל תתפטרי. את תעשי את טעות חייך .. באמת. לא כדי לך, אני מקווה שתקשיבי למה שאני כותבת לך, אחרת באמת תתחרטי על זה. אני יודעת ! ! ! ! את סובלת, אני קוראת בהודעה שלך, ואני יודעת שקשה לך מאוד אבל בדיוק בגלל זה .. בגלל המקום הנמוך והכואב שאת שרויה בו עכשיו, את לא צריכה להרים ידיים. העבודה היא חיינו. (אבל לא בשבילנו.. חחח סתם סתם) שלך, בובה.

היה לי היום יום פרודוקטיבי, אפקטיבי קסום ומקסים גיליתי את הצד הטוב, הרחום והמואר של החיים!!!!! גיליתי סביבי משפחה תומכת שאותי כורכת באהבה וים חברים אמיתיים ומפרגנים! ועורכת דין מקצועית ומדהימה שמסדרת לי את כל העניינים!!!! ומרקורד שלי: אל תרימי ידיים נשמה!אל תעזבי את העבודה!זה נקודת אל-חזור! ותקחי בחשבון שתמיד תהיה לך האופציה לשבור את הכלים ואת כל הכללים ולהתפטר! אך לאחר מעשה לא תהא לך ההזדמנות לתקן ולחזור לעבודה שבסך הכל מאתגרת ומותאמת לך!סוף מעשה במחשבה תחילה! עמך תדיר שדה ניר

גלוש, לא יודעת מה להגיד, לא מכירה מספיק... רק מבקשת שלא תעשי את זה עכשיו - כשאת נסערת. זו צריכה להיות החלטה שנעשית בראש צלול. מקווה שיהיו לך כוחות לעבור את המשבר, ואז........ תשקלי , תעשי רשימת מאזן לכאן ולכאן , היתרונות והחסרונות רק כך להחליט , בעזרת הראש. יש דברים שממש לא כדאי לתת לרגש להשתלט עליהם מחבקת ומחזקת- ליז

מה שלןמך היום? מקווה שנרגעת קצת וחזרת בך מההחלטה חיבוק אני

קחי פסק זמן כדי לחזור לעצמך... יקרה אל תתרקי את כל הדלתות, חבל.... אל תוותרי על מקור ההכנסה שלך, תחשבי על השכירות ועל כל מה שמסביב.... תתחזקי ותחזרי לחיים במהרה. דואגת ליאור

לקחתי פסק זמן מהעבודה אני עייפה מאוד מהחיים

רוץ ילד רוץ אל תעצור לשאול המראה לא משקרת אתה כבר ילד גדול חלומות נמסים שבשמש אל תתן לזה לקרות חלומות נקרבים בגשם אל תתן לזה לקרות רוץ ילד חלומות נמסים... היום הם ימי שרב מוצא את עצמי לבד הריקנות והרעב הזאב והצייד השוטר והגנב רוץ ילד רוץ אל תעצור לשאול...

גלגלוש מקסימה כמה חבל , אני חושבת שדווקא עבודה היא זו שכן מחזיקה אותך על הרגלים, היא זו שעוזרת ונותנת לך את האוויר לנשימה שאת כה זקוקה לה , אבל אם כבר החלטת , מי אני שאגיד אחרת ,בכל מקרה , תנסי חעשות עם עצמך משהו מועיל , טפלי בעצמך , חפשי איזה טיפול כן מדבר אליך , אל תישארי כך בלי לעשות כלום , זה רק עלול להפיל אותך יותר , והכי חשוב , אל תישארי לבד !!!!!!!!!!! מחבקת חתולה

גל יקרה שוב ההרגשה שלזרוק הכל... שנמאס... שאי אפשר יותר.... אבל אולי מחר תרגישי אחרת? והדברים יראו אחרת... אולי תצליחי לראות את מה שיש לך... אני מקווה שכך שמרי על עצמך... ו"בלי שטויות" איתך אידה