....

היום הבת שלי עשתה הגדלת חזה...היה לי מאוד קשה...כשהיא יצאה מהניתוח ונכנסתי לראות אותה היא הייתה עם מסכת חמצן ואינפוזיה ואיך שהתחלתי לגשת אליה היה לי פתאום התקף חרדה נוראי...התחלתי לרעות..לא יכולתי לנשום..הרגשתי שעוד שניה אני מאבדת את ההכרה...נשענתי על הקיר ועצמתי עיניים כדי להרגע והיה לי פלאשבאק חזק כל כך של היום בו אבא שלי מת בחדר מיון...שניה לפני שקיבל דום לב הוא היה גם עם מסכת חמצן ואינפוזיה..והרגשתי פתאום כזה פחד נוראי שמשהו יקרה לבת שלי...לקח לי המון זמן להרגע..ואני מפחדת מה יהיה כשתבוא הביתה...פוחדת שלא אדע איך לטפל בה..איך להתמודד כשיהיה לה קשה עם הכאבים..אני מרגישה נורא...איזו מין אמא דפוקה אני.... דמעה

קודם כל שמחה שהחוויה הקשה של לראות אותה עם המסכה ועם האינפוזיה כבר מאחורייך ואני בטוחה שאת תדעי איך לטפל בה אומנם לא תוכלי להעלים את הכאבים שלה, אבל כפי שאני מכירה אותך את תהיי כל הזמן שם לידה ובשבילה ואת אמא נהדרת - מאוד אוהבת, תמיד דואגת לבנות שלך, תמיד שם בשבילן ותמיד משתדלת לעשות את ההכי טוב שאת יכולה אני בטוחה שיהיה בסדר ואל תשכחי שאני תמיד כאן בשביל אז.... אם את צריכה משהו...... אל תהססי לפנות אלי טוב?!

היה לך יום גדוש ברגשות ומאוד קשה , גם הזכרונות מחדש מיון , גם החששות לחיי הבת שלך ,תראי כמה את דואגת לה , מה יקרה כשהיא תבוא הביתה ? את פוחדת שלא תדעי איך לטפל בה , אייך להתמודד כשיהיה לה קשה ותסבול כאבים ,ואת עוד שואלת איזה מין אמא אני ??????? כולך רק פחדים וחרדות , למה יקירתי . תגידי לי בבקשה מה עשית כל החיים מיום שנולדה ועד ליום שהלכה לעשות את הניתוח הזה ? גם עכשיו לא ישבת שם בחוץ וחיכית לראות מה איתה ?רק היה לך חסר לשבת לידה בזמן הניתוח ולהחזיק לה את היד , ואני לא בטוחה שאם היו מאפשרים לך אולי גם היית נכנסת לחדר הניתוחים כדי לשמור שלר יכאיבו לה , לפחות לא מעבר שחובה כי אחרי הכל זה ניתוח ,את כל הזמן עושה מה שאמא אמורה לעשות!!!!!! את לא רואה איזו אמא נפלאה את !!!!! את איתן כל הזמן ,וכל הזמן עושה מה שצריך , כן , פשוט כך , אז אולי תמשיכי לסמוך על עצמך ופשוט תמשיכי להיות רק את !!!!!!!!!!! את עושה את זה כל כך טוב , באמת , את מדהימה עם הרגישות שלך , ( לטובה כמובן ) !!!!! יהיה בסדר , מחבקת אותך חתולה

מבינה אותך זה מאד קשה... גם להיות בבית חולים בזמן שהבת עוברת ניתוח גם לראות אותה אחרי כן וגם להתמודד בבית עם הכאבים ואולי עם התוצאה... את בכלל לא אמא דפוקה, את אמא נהדרת אכפתית ומשקיעה דווקא בגלל שאת מודאגת ממה יהיה זה רק מראה לך כמה אכפת לך וכמה את שם בשבילה כל כולך עד הסוף איחולי החלמה מהירה שהחלק הקשה יעבור מהר חיבוק גדול אני

את?! דפוקה...?!?!?! לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא.... מאמי, את מתבלבלת. את, דמעה... ממש לא אמא דפוקה. ההיפך הוא הנכון. אכן עברת יום קשה, ואת צריכה לנוח......... מקווה שכבר חזרת לעצמך, מאותו הזמן שהיית בבית חולים, וראית את בתך סובלת כל כך .. ונזכרת באביך. מאחלת לך רק טוב, ולבתך.. החלמה מהירה.

כל פעם מחדש את מרגשת אותי ביכולת הנתינה, האכפתיות, הדאגה וההשקעה האין סופית שלך בבנותיך!!!במיוחד לאור הרפרטואר הקשה שלך בעבר.... ועל יכולת ההפרדה המוחלטת שלך בין קשייך לקשיי בנותייך! ויכולת ההכלה וההקשבה שלך! וכפי שאני מכירה אותך תעניקי לבתך הטיפול מסור, צמוד ותומך והיא תחלים במהרה!וכולי תקווה שהיא תהא מרוצה מהתוצאה המקווה! מחזיקה לך אצבעות, גאה בך וסומכת עליך, שדה ניר