שיחה אישית בחמש דקות..

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

20/10/2006 | 23:56 | מאת: כנפיים...

עם אבא בארוחת ערב... אני: אז מה... אתה חושב שאני צריכה לדבר איתו? אבא: כמובן. את חייבת את זה לעצמך... אחרת זה ישגע אותך כל החיים (טוב, אולי זה לא מילה במילה.. אבל...) אני: אני חושבת על זה כבר המון זמן... (אבא שוב חוזר על זה שזה ייתן לי שקט... או משהו כזה..) אבל אם הוא יכעס עליי? (לכי תסבירי לו שבעצם את פוחדת שהוא יגיד לך שזה לא בכלל לא נכון ואת סתם ממציאה.... גם ככה היו לו כבר יציאות על זה שאני דמיינתי או משהו... יש לו פיצול אישיות לאבא הזה, אמרתי לכן כבר?) אבא: אז הוא יכעס קצת ויעבור לו... גם אנחנו כעסנו עליו כשהיה בלגאן לפני שנה... בעצם אני כעסתי עליו.. אתם לא כל כך... אני: הוא גם כעס על עצמו.... יש לו רגשי אשמה מאוד חזקים... באופן כללי... זוכר איזה קשר טוב היה לנו פעם? היינו חברים ממש טובים ואז הוא לא ממש הבין מה קרה כשהפסקתי לדבר איתו... אבל לפעמים הייתה לי תחושה שהוא יודע למה.. אבא: באמת? אני: כן... זוכר איך היה לנו קשר כמו שיש לו עם *** (אחותנו הקנה) עכשיו? (לא יכולה לומר שהמחשבה על זה עוברת לי בשלום בראש...) אחרי השיחה הזו דיברתי עם אחי ואמרתי לו שאני מגיעה למרכז השבוע ושיהיה נחמד אם ניפגש שנינו... האמת אני לא כל כך יודעת למה אני מצפה מהשיחה איתו... אני רוצה להסביר לו מה קרה לקשר הטוב שהיה לנו פעם ולומר לו שחשוב לי לשמור על הקשר... אולי לספר לו קצת על ההתמודדות שלי כבר שש שנים מאז שנזכרתי, על התהליך שעברתי והמקום שהגעתי אליו... אני לא רוצה לגרום לו להרגיש אשם או רע עם עצמו... לפעמים יש לי תחושה שהוא צריך לשמוע את זה שאני סולחת לו... נראה לי שהוא מאוד כועס על עצמו... מצד שני, הכל זה רק התחושות שלי.. מה אם הוא בכלל לא זוכר? אם הוא יגיד לי שאני ממציאה ויכעס עליי? איך אני יעמוד מולו ויגיד לו שאני לא ממציאה? ומה אני יעשה אחר כך במצב כזה? אין לי ממש לאן ללכת במרכז אם לא אליו.. חשוב לציין שהשיחה הראשונה (והיחידה בערך) עם אבא על הנושא הייתה כמעט לפני שנה והיו לי המון חששות לפניה.. בסוף ברגע שהרגשתי נכון הלכתי איתו לבית קפה ודיברתי איתו... והתגובה שלו מאוד הפתיעה אותי לטובה... ואמר לי כבר אז שאני צריכה לדבר עם אחי... מאז לא ממש דיברנו על זה ובטח שלא על השיחה שלי עם אחי... עד היום... האמת, שאני די סומכת על עצמי... הדבר שהכי מפחיד אותי זה שהוא יכחיש או משהו ואז אני אצטרך גם להתמודד עם זה וכל ההשלכות (אם הוא ידבר עם אישתו או אחים שלנו או לא יודעת מה...) ובתור התחלה אני אצטרך להתמודד עם זה שאני תקועה במרכז עד הבוקר... טוב, נראה כבר מה יהיה... נגיע לגשר נחצה אותו, נקפוץ למים, נזרום... וואט אבר.. אולי סתם ניפגש ונדבר.. ואולי יהיה לי אומץ וזה יהיה הזמן וירגיש נכון להעלות את הנושא... צריכה לחשוב עוד קצת על כמה דברים.... צריכה אומץ.... לילה טוב שיהיה...?

21/10/2006 | 04:59 | מאת: תום

אני חושבת שאת מסוגלת...את מאוד אמיצה... טאני נאניהב בך!! אין ספש שזה יהיה קשב... אבל תמיד תזגרי שהלנפי הוא הרבה יור קשה מהאחרי... הדמיון שלו אוהב להשתולל... בעצם כל המחשבות שיש לך בכיוון הן ההתכוננות שלך לדבר האמיתי, גם אם בסוף תחליטי שמה שיהיה יהיה........ ואל תשכחי את יכולה להתקשר בכל שעה, מבטיחה להיות איתך בכל זה... וכל מה שזה דורש מימני.. (((איתך)))

21/10/2006 | 07:44 | מאת: כאב הלב

תמיד אבל תמיד תקשיבי לליבך ולתחושותייך , תלכי עם ליבך ועם נשמתך רק הם יודעים מה באמת טוב לך! אין ספק שאת בחורה אמיצה מאוד , מה שקרה בינך ולבין אביך זה פשוט גדול ומדהים. אני פה איתך לא משנה מה תבחרי.

21/10/2006 | 20:26 | מאת: .חתולה

אני מאמינה בך ובכוח הנפשי שלך , את לא נשמעת לי כמישהי עם היסוסים רבים , ברור שזה לא קל אבל אני חושבת שמגיע לך לפני כולם ואחרי הכל שתוציאי כבר את מה שאוכל אותך ומכרסם בך בכל פה כבר החוצה , לא חשוב כרגע מה הוא יגיד , אם הוא יכחיש או לא , אם יגיד שאת ממציאה או לא , קודם כל ספרי לו , למרות שאני לא יודעת בכלל על מה מדובר , אך אני מניחה שמדובר בפגיעה בך , ולפי התגובה שלך יתכן והוא פגע בך ? לכן את פןחדת שהוא יכחיש ? יתכן והוא ינהג כך כי לא יזכור ויתכן והוא פוחד בתוך עצמו , פוחד שיטיחו בו אמיתות שלא עומד בהן , מתבייש או כל דבר אחר , אולי באמת אחרי שתדברי איתו תאמרי לו שאת סולחת לו כי נראה לי שאת כבר רוצה להיות אחרי , הכי חשוב שתפעלי לפי תחושת הבטן , היא לא מאכזבת אף פעם , ותעדכני אחרי הפגישה גם אם תהיה קשה , ואני כאן בשבילך להקשיב ולתמוך בך בכל מה שתצטרכי ,בהצלחה!!!!!!! שבוע נפלא לך חתולה

22/10/2006 | 01:56 | מאת: ליז

הי כנפיים, איך הלילה? גם רדוף מחשבות? נשמע לי שיש לך קשר מיוחד עם אביך והידיעה שהוא שם בשבילך בטח נותנת המון כח (כך משתמע לי מהדברים שכתבת , מקווה שקלטתי נכון ). שולחת לך שק דחוס באבקת אומץ - ומקוה שאת לא הולכת לעשות את השיחה הזו לבד לפחות לא את משפט הפתיחה, רק כשתראי שבטוח - תמשיכי לבד. גם חשוב שיהיה איתך מישהו מהסיבה שציינת - שיש אפשרות שאחרי משפט הפתיחה לא תרצי או תוכלי להשאר שם. מצרפת שק של ביטחון, ושק של תמיכה מעורבבת באהבה, ו....... המון הצלחה כמובן . לילה טוב - ליז (צריכה משאית? אז גם משאית שולחת לך).

23/10/2006 | 02:23 | מאת: שדה ניר

מצדיעה לך על האומץ והתעוזה שהוכחת בשיחה הגלויה, הפתוחה והכנה עם אבא שלך! אני תדיר דוגלת באמת!לא בטיוח ולא בטיפוח תחושת בגידה, התעללות או קיפוח!!! עליך נשמה ללכת לפי נטית לבך מה גם שיש לך רוח גבית מאביך ולחשוף בפני אחיך את האמת הכואבת במערומיה...להתעמת עמו מול האמת והכאב שלך בכדי שתוכלו לפתוח דף חדש וחלק. בכדי שהסליחה בינכם תהא הדדית סליחה והבנה ממקום טהור, נבון, מתחשב ונקי!נטול משקעים ובקיעים שיתגלעו בינכם! אשמח לשמוע מה עלה בגורל פגישתכם ובאם חשפת את סודך האינטימי ביותר בפניו. אני לאחר העימות הפרונטאלי עם האנס שלי שהיה עצור הייתי בגג העולם!!!פרקתי ולא התפרקתי!!!האמת דיברה בעד עצמה!!!וניכרו דברי אמת!!!!זעקתי מנהמת לבי ותמצית דם נשמתי!!!וזה בהחלט היווה נדבך נוסף ומשמעותי לתשתית הראיתית כנגדו והאיץ את הגשת כתב האישום והסעיפים שמיוחסים לו! בהצלחה רבה רבה בכל אשר תבחרי כנפיים יקרה.....