אתמול,

כמעט עשיתי את זה, :-( בהתחלה דיברתי עם עזרה ראשונית נפשית באי סי ולא עזר לי התחושה שננעלים על מטרה ולא רואים יותר מעבר לזה ככה הרגשתי שעניבת החנק התהדקה היה לי בראש רק לללכת לים ולעשות את זה לים שגדלתי בו הים שבו אני אסגור את המעגל ה15 לאקטובר היה הטריגר העיקרי ועוד קשיים שהתווספו בזמן האחרון התארגנתי ויצאתי לכיוון האוטובוס שכנה שלי ראתה אותי כי הם היו כולם בחוץ שאלה לאן אני הולכת אמרתי לה להתאוורר והם ראו שיצאתי נסערת על סף דמעות הלכתי לתחנת האטובוס ןחיכיתי חצי שעה ולא בא אף אוטובוס כאילו דוקא שאני לא אגיע לים ואז אמרתי לעצמי שאני אחזור הביתה ןאחכה בטח מאוחר יותר יהיה אוטובוס ושבאתי לכניסה היו עדיין כל השכנים שלי ואייך שאחת מהן שאלה מה קורה לי נפתח לי מעיין הדמעות לא רציתי שיראו אותי בוכה אז ברחתי לדירה של הבעלבתית שלי ואז כולם נכנסו והילדים של השכנה ראו אותי בוכה והם שאלו אותי למה אני בוכה הם בני 3, וארבע וקצת ,השאלה הזאת המיסה אותי במקום ואז שכנה שלי ביקשה שישאירו אותנו לבד ודיברה איתי וסיפרה לי על עצמה ושגם היא פעם רצתה להתאבד והיא הרגיעה אותי וביקשה ממני שפעם הבאה שאני ארגיש ככה היא מבקשת ממני לדבר איתה היא אמרה לי שאם היא היתה יודעת שהכוונה שלי לעשות את זה היא היתה רצה אחריי ועוצרת אותי מלעשות את זה היא רצתה שאני אשן אצלם אמרתי לה שזה בסדר ואני מאוששת יותר כנראה שבכל מקום שאני נמצאת יש לי מלאכים שומרים הפחד הוא שברגע אחד כאילו הכל נמחק ורק מנטרה אחת בראש שלא עוזבת

גל יקרה, את מרגישה יותר טוב, כי בכית.. כי הצלחת להתחבר לכאב ולהוציא אותו החוצה. מה שהיה חנוק קודם לכן.. שלא יצא, וגרם לך לכאב עצום עד כדי כך, שהחלטת להשים קץ לחייך. אני יודעת שקשה לך עכשיו. אבל... אל תחפשי דרכים איך למות. כי מוות לא יפתור את מה שקורה איתך. תחפשי דרך לחיות כמה שיותר טוב. אם כל הכוחות שיש לך... ויש בך כוחות. רוצה לשתף אותנו, מה הוביל אותך לשם...? ובכלל.. מה קורה איתך בתקופה האחרונה.. ?! מחבקת ומקווה שהמלאכים ימשיכו לשמור עלייך. בובה.

בתקופה האחרונה אני עוברת התמודדות עם המון דברים ,חלק זיכרונות שעולים מבית אבא חלק קשיים של היום יום,השילוב הזה עם החגים שהיו צפופים,והרגשתי שאני כבר לא יכולה להכיל יותר אפילו את עצמי,כל זה הביא אותי לרצות להתאבד,ביום שבת הרגשתי שאין דרך מוצא והכל סוגר עלי ועם זה התארגנתי ויצאתי וחיכיתי לאוטובוס אבל הוא לא בא ומכאן הכל התגלגל אחרת תודה על החיבוק, מחבקת בחזרה,

ושבת לכאן -לפורום שלנו החמים הנעים והמדהים!!!! ועוד יותר מאושרת שהחלטת לחזור לחיים!!!! והכי הכי עולזת על המלאכית שסייעה בעדך להכיר ולהוקיר את ערך החיים!!!! אם חס וחלילה יצוץ לך שוב מחשבת התאבדות טורדנית ומבהילה את נכנסת לכאן נשמה או כותבת לי למסנג'ר או למייל על מנת שאעשה הכל להוציא אותך מן המצב הנורא!!!! זכרי יקירה: התאבדות הנה פתרון סופי לבעיה זמנית!!! מחבקת ומחזקת אותך על הצעד הלא פשוט של בחירה בחיים! ומאחלת לך שמחשבת התאבדות לא תעבור לה יותר בראשך בחיים!!! אוהבת וכואבת עמך, שדה ניר

ראיתי את הקריאה שקראת לי ולא הצלחתי לכתוב כלום מרוב שהייתי עמוסה רגשית ,ולגבי לשתף ברצון שלי לעשות את זה בפורום או בחיים החיצוניים אני יודעת שזה עושה טריגרים ולכן לא כתבתי או אמרתי כלום וגם באותו הרגע הרגשתי רק לצאת ולעשות את זה ולשים סוף לסבל המתמשך הזה

שמחה שאת כאן ושמחה על כל המלאכי שנמצאים שם בשבילך, מחזקת- ליז

אתמול אמרה לי המנהלת שלי משהו שחשבתי עליו אחר כך שאני מסתכלת למטה ולא מסתכלת על המלאכים שנמצאים לידי ובשבילי ועל כל החיבוק והאהבה שאני מקבלת מסביב

מצטערת לקרוא שכך הרגשת וטוב שהיה מי ששמר עלייך.... אבל את צריכה לזכור שזו לא צריכה להיות אופציה בשבילך...בכלל!!!! אני יודעת שקשה הרבה פעמים ואין כוח להמשיך... אבל שוב...זה לא הפתרון!!!!! את צריכה להיות הראשונה ששומרת על עצמך!!! מקווה שאת יותר טוב שזו לא אופציה!!! איתך אידה

עכשיו אני מאוששת קצת,הגל הסוער עבר,מפחדת מהגל הבא יש רגעים כמו ביום שבת שהרגשתי שזאת הדרך כדי להפסיק לכאוב לסבול ולהרגיש

מה שלומך היום? איך את מרגישה? כנראה שבאמת יש איזה מלאך ששומר עליך ולא נותן לך לעשות שטויות ללא דרך חזרה.. אני מקווה שהיום את קצת יותר טוב שולחת חיבוק גדול וחם איתך אני

היום אני קצת אחרת,גם החגים מאחורי,גם התאריך של אתמול מאחורי, הזויות של החיים פחות דוקרות עכשיו את יודעת אם היו שואלים אותי לפני חמש שנים שהחזקתי את מתן בידים אייך את רואה את עצמך עוד חמש שנים לא האמנתי שזאת תהיה המציאות ההזויה שאני נמצאת בה עכשיו