יוצאת מדעתי
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
השקט הזה משגע אותי!!!!! שונאאאאאתתתתתתתתתתתתת את היום הזה!!!!!!!!!!! דמעה
כן כן אני חוטאת בגדול..כותבת באינטרנט באמצע יום כיפור...אלוהים אמור להמית חוטאות כמוני...לא???. אז קדימה..למה אני עדיין כאן????הרי אני החוטאת הגדולה ביותר שקיימת...לא מבקשת סליחה ולא סולחת...אמא נוראית...אפילו לחברות שלי יש מה להעיר על ה"כישרונות" שלי כאמא...לא רוצה יותר לשמוע אף אחד...לא רוצה לדבר יותר...לא רוצה כלום....נו כבר אלוהים...מחכה לברק מלמעלה שיגיע כבר...מה? מרוב שאני חוטאת גם אתה לא רוצה אותי????. דמעה
אהההההההההההההההההההההההההההההההה ההההההההההההההההההההההההההההההההההה הההההההההההההההההההההההההההההההההההה איזה כיףףףףףףףףף לצרוח בפורום ריק!!!!!!!! יש הד!!!!!! דמעה
זהו, כבר ערב עבר....... וכפי שכבר אמרתי בשנה שעברה לדעתי זה די צבוע לבקש סליחה דווקא ביום כיפור ומה עם שאר ימות השנה? אני מאמינה שלבקש סליחה צריך ברגע שזה נכון לנו שאנחנו מרגישים צורך בכך ולא באיזה יום שנקבע מראש ובקשר ללסלוח....... אני בכלל לא בטוחה שצריך לסלוח לכולם בלי שום תנאי אז לא נראה לי שאם את לא עושה את שני אלה, זה אומר שאלוהים צריך להעניש אותך על כך ובקשר לכל השאר....... את לא תמיד מרגישה ככה...... זה רק מצב רוח רע שנחת עלייך זה יעבור, אני בטוחה תרגישי טוב שחף
חתימה טובה לך יקירתי מקווה שלשנה החדשה תבורכי בבריאות הגוף והנפש שיהיו לך הכוחות להילחם את המלחמות שלך ואל תשימי לב לכל מה שאומרות לך החברות שלך תפעלי לפי תחושת הבטן , היא שקובעת ולא החברות שלך חתולה
היו לי המון ספקות.. לא הגעתי לבית הכנסת אבל ניסיתי להתפלל בבית . ואני אומרת את המשפטים, וחלקם מדברים אלי וחלקם ממש מרגיזים - כי אם הוא הכל יכול אז למה הוא לא מנע ממני את הדבר הזה ... ואז עשיתי שינוי בחשיבה : ניסיתי למצא הסבר למעשיו של אלוהים, ניסיתי להבין את המטרות את הכוונות ... מה טוב יכול לצאת מהתקיפה שעברתי? מכך שגבר תוקף אישה ,כשנער תוקף נערה? כשהמבוגרים מסביב לא קולטים לא לומדים ? כשהנערה ילדה חווה ניתוק ,ודבר לא נשמר חוץ מהכאב שהיא לא מבינה את משמעו... ככה באמצע התפילה ביום הכיפורים פניתי איליו לאלוהים ואמרתי לו: זה הזמן שלך לבקש ממני סליחה... ועצמתי עניי בתפילה ובכוונה וזימנתי אותו . והוא עטף אותי ברוך וברחמים ושם עלי את כפותיו הרכות וביקש סליחה... והסביר לי שהוא רק נותן את החיים ,ונותן את הבחירה , ואין לו ממש שליטה על מה שאנשים בוחרים לעשות עם החיים האלו. והוא אמר לי שהוא מצטער, ושעכשיו כבר אין סכנה ,וביקש שוב סליחה . ואני בעניים דומעות ,כשליבי מתפוצץ מכאב, ונהי - מנסה להנציח את הזיכרון הזה. את החויה, את אלוהים מבקש ממני סליחה. ולמרות האיסור, כותבת שוב ביום כיפור . מספרת את זה כי רוצה להעביר את המסר - את מה שהבנתי בשנתיים האחרונות בתהליכים שאני עושה. אלוהים אם נחליט , שם בשבילינו.. לא בשביל להטיל מורא. לא בשביל להפחיד .. אלא כדי ללוות אותנו ולתמוך , אם רק נצליח לעשות את השינוי בחשיבה. דמעה יקרה נסי לרתום אותו לעזרתך - מניסיון... הברק מהשמיים פשוט לא מגיע. מקווה שהצלחתי להעביר את החוויה שלי ושתקחי ממנה משהוא. מאוד מאוד רוצה בשבילך שיהי כבר טוב יקרה - מחבקת ליז.
מבינה אותך מאד , גם אני התפתלתי כל הלילה וכל הבוקר היום מהשקט וממה שהוא מביא איתו למחשבות... מקווה שהוקל לך חיבוק (אם מותר) מותשת
