פורום חרדות מהריון ולידה - תמיכה

שלום רב אני בת 26 , נשואה שנתיים. עוד לפני החתונה סבלתי מחרדות מאוד קיצוניות אובססיביות (OCD) והוחלט יחד עם פסיכולוג ופסיכיאטר על טיפול תרופתי שממש עוזר (פלוטין 40מ"ג ביום). וכעת ישנן מחשבות על ילד ראשון. אני מאוד אוהבת ילדים ותינוקות, מסתדרת איתם הייטב ומצפה כבר להיות אמא בעצמי. היחסים שלי עם בעלי מצויינים ובנויים על אהבה , כבוד הדדי וויתורים הדדיים. אינני מבינה מדוע בכל פעם שאני שוקלת בכובד ראש את המחשבה להיכנס להריון , יש לי מיני התקף חרדה, אני הריי כל כך רוצה את זה , מדוע הפחד הזה? , כיצד להפחיתו?יכול להיות שזה פחד ממחוייבות???או שזו צורת ביטוי שונה ל OCD ? אני יודעת בביטחון מוחלט שאהיה אמא נהדרת , האם זה טבעי ?מה עושים תודה

ראיתי שכתבת גם אותה הודעה בפורום שלי בתפוז נכון? אכתוב שם (יש שם נשים רבות במצבך! את נורמלית ולא לבד) גם אני פחדתי פחד מוות (תרתי משמע) מהלידה ולא האמנתי שאהיה אמא אבל בעזרת טיפול נכון של פסיכלוג + תרופות, הכנה של הגוף, צבירת ידע ועוד....התגברתי!!!! מבינה אותך לחלוטין, אני גננת במקצועי והמחשבה על לידה פשוט שיתקה אותי! אין קשר לאהבת ילדים רק לפחד מה יהיה לי ,מה יקרה איתי ועם התינוק, פחד מהלא נודע ,מאיבוד שליטה ועוד..... תמיד פה (או בתפוז) איה:-)

כן, כתבתי בתפוז. תודה על התשובה המהירה , אני פשוט לא מצליחה להוציא את זה מהראש, מותר לשאול אילו תרופות קיבלת ?

שלום אני בהריוני השני סוף חודש שני. בהריון הראשון סבלתי מבחילות במשך שלושה חודשים. בהריון הזה החלו הבחילות כרגיל, לפני כשבוע חטפתי וירוס וסבלתי מבחילות מטורפות. אך כעת (משהחלמתי) נעלמו הבחילות, חזר התאבון לאט לאט כמעט לגמרי ואני אפילו מסוגלת לשתות קפה (כשבהריון הראשון רק בחודש רביעי יכלתי להתקרב לקפה). והאמת היא שאני די דואגת... אני כמעט ולא מרגישה שאני בהריון. כבר יומיים שכמעט ואין בחילות.(חוץ מבעיות העיכול הרגילות.) וגם העייפות הגדולה כבר כמעט נעלמה. ואני רק בשבוע 9. האם להגיד תודה לאל ולשתוק? או שאני צריכה לדאוג שמשהו לא מתפתח או לא תקין. מה קורה?

גוד יקרה בטח תקין!!! כל הריון שונה מהשני הלוואי על כולן שהבחילות תעלמנה..... תהני מכל רגע!!! איה

מה הסיכויים לכך והאם הם יורדים כאשר היה חיכוך וגמירה מצד הגבר אך לא חדירה ? האם זה נכון שבשבועות הראשונים להריון יש הפרשה חומה בהירה ? תודה

לא רופאה, ורק מידע אישי: עקרונית אפשר להיכנס להריון בשבוע שאחרי המחזור. אפשר להיכנס להריון במשך כמה ימים לפני הביוץ וביום הביוץ עצמו, כך שתלוי מתי מתרחש אצלך הביוץ , וזה תלוי באורך המחזור שלך. מספיקה טיפונת קטנה של זרע שתחדור לנרתיק, על מנת להיקלט, כך שלא ברור מה בדיוק קרה במקרה שלך..

אני כל יום כאן אבל ראיתי שאת כבר לא כותבת ותארתי לעצמי שאת עסוקה לך ולא רציתי להפריע אני שמחה שאת הראית סימניי חיים ומחכה לב ש ו ר ו ת ממך בעוד יומיים נכון|????????.

היי מה נשמע? האמת שאני כתבת פעם אחרונה (תקראי מתאריך 12.6.2006 22:41)ולא ענית וחשבתי שאת עסוקה ושתכתבי בהמשך..ולא ענית.. לא נורא העיקר שהכל בסדר - דאגתי לך. כן מחר תהיה תשובה.. האמת שמזה לא טוב לי - יש לי כאבים כל הזמן - מאז השאיבה ועד היום.. ונראה לי שגם התקררתי - אז כל החזה כואב לי וזה לא נעים..מקווה שיעבור מהר.. איך את מרגישה ? איך מתקדם לך ?

ילדתי לפני שבועיים בזירוז לידת ואקום עשו לי הרבה תפרים בשל חתך וקרעים כואב לי עדיין כל האזור למטה ואתמול גם שרף לי קצת כשעשיתי פיפי, בנוסף, בזמן יציאות עדיין כואב לי כנראה באזור פי הטבעת 1) כבר עברו שבועיים מהלידה, מתי זה יעבור אני מפחדת שחס וחלילה לא יכאב בקיום יחסי מיון כשיגיע הזמן בע"ה 2) בנוסף, כמה זמן נמשכים הדמומים וההפרשות? 3) כמה זמן אחרי הלידה בערך מקבלים מחזור במידה ולא מניקים? אשמח להתייחסותך לשלושת השאלות תודה רבה

בעקרון אין זה הפורום המתאים אבל אם כבר שאלת ראשית מזל טוב ענקי!!!! 6 שבועות אחרי לידה נחשבים עדין משכב לידה! אסור לקיים יחסי מין וכל גוף האישה עדיין מתאושש בתק' הזאת עדיין יש דימומים 8-9 שבועות אחרי כן בא מחזור אם לא מניקים מקווה שעזרתי איה

שלום, אני עברתי 2 הפלות ספונטניות עקב אי התפתחות של ההריון, פעם אחת לא התפתח בכלל עובר ופעם אחת היה עובר אבל לא היה דופק עדיין ונפל. אנחנו בטיפולי פוריות ומאד מפחדים שאם יהיה לנו הריון אז יפול שוב. מה עושים? האם אפשר לעשות בדיקות התאמה גנטית? איך אפשר לעלות על הבעיה של ההפלות לפני שנכנס שוב להריון ?עשיתי את כל בדיקות הדם והכל היה תקין. בבקשה תעזרו לי, מה עושים-אנחנו מאד לחוצים.

נראה לי שזה מקום לברור אך ורק עם רופאים. שיהיה לכם בהצלחה. צביה רן מטפלת הוליסטית בפרחי באך וברייקי

גלית, הפורום המתאים לשאלות אלו - פורום פריון האשה של פרופ' זיידמן. אם את פונה לפורום חשוב שתצייני את הגיל שלך,, ושל בן הזוג, וגם אם לפני 2 ההפלות היו לך הריונות נוספים. בהצלחה !!

היי רותם - מה שלומך? את יודעת אני אוהבת ת'שם רותם - יש לי אחיינית בשם רותם והיא מדהימה.. איזה נפלא זה יהיה אם יעלמו לנו החרדות אחרי הלידה..? הלוואי.. אני ממש מקווה שהעובר ייתפס - כי לא ממש בא לי לעבור את כל התהליך של ההפריה שוב - הוא ארוך ומתיש - גם פיזית וגם נפשית..לא נעים.. את יודעת אני ממש אוהבת ילדים גם בלי קשר למצבי..כשהייתי בת 10 נולדה האחינית הראשונה שלי ואחריה באו עוד מלא..כך שאני גם טיפלתי בהם ועזרתי לאחים שלי.. אני מפנקת אותם ונותנת להם אהבה ,משחקת וצוחקת איתם..עד היום ולתמיד.. הם כמו הילדים שלי.. לפעמים שאני מרגישה חרדה אני אומרת לעצמי שכשאהיה בהריון - הילד שיהיה בתוכי יעזור לי ויתן לי כח - אני אדבר איתו ואשתף אותו..בטח נשמע דבילי.. תגידי את יודעת מה יש לך ? בן ? בת? מה אתה רוצה..? תכתבי חיבוק קרן

היי קרן תראי כשנכנסתי להריון כל כך נבהלתי , וביקשתי מאלוקים שלפחות ידאג שזו תהיה בת וככה היה יש לי בת .......... ואני מאוד מחכה לראותה אני אומרת לך שהתמיכה מאוד חשובה ואים את קרובה לאמא שלך נפשית זה מאוד יקל עליך מה גם שאחיות ששותפות לבעיה מאוד עוזרות וזה מנסיון אז אני מקווה שאת לא שומרת בבטן אני מבינה את הפחד שלך מההריון ומכול התהליך כי אני בתוך זה אבל אני בטוחה שאת רוצה ילד כי אחרת לא היית עושה את זה אז כנראה שזה יותר חזק מהחרדה עצמה וזה כבר טוב יצר החיים חזק מהכול אני יכולה להעיד שבחודשים הראשונים הייתי בחרדות קשות ואפילו כמעט ושתיתי כדורי הרגעה אבל העדפתי לסבול ולא להכניס את החומר הזה לתינוקת בגוף ואת תראי שגם את תרצי להיות חזקה למען העובר שלך . את יודעת כמה פעמים בכיתי והייתי בהיסטריה מהמחשבה שהיא תצא ואיך אני אסתדר ומה יהיה וחלילה שלא יהיה לי דיכאון אחריי לידה וכאלה אבל זורמים ואני יודעת שיש מלא נשים שחיות בהתקפיי חרדה אבל יש להם גם 3 ילדים בבית וזה מחזק אותי לראות את זה זה אומר שזה אפשרי לא ? תהיי רגועה כי יהיה בסדר אני בטוחה חוץ מזה בקשר לילדים אני חולת ילדים אני מאלו שמזנקות על עגלות ברחוב למראה ילדים אני פשוט מכורה אבל את רואה כשזה מגיע אליי אני בהיסטריה ,אבל אני יעבור את זה , אני נורא רוצה שזה ייגמר כבר ואני פוחדת מאוד שיהיה לי התקף חזק בזמן לידה ואף אחד לא יבין אותי כי יחשבו שזה מהלידה - כרגע זה מה שמטריד אותי . תגידי איך את מסתדרת בלי כדורים? אין התקפים? היו לך התקפים חזקים שמשתקים או קטנטנים כאלו?? אמלי כל התקף לא פחות מיום וחצי -משהו נורא אבל הנה אני חיה ואני אמשיך לחיות וגם את אחותי יהיה טוב תתחזקי מחכה לשמוע ממך

היי חמודה מה שלומך..? אני חייבת לספר לך מה חלמתי - שאני יולדת תאומים בן ובת - ואני רואה רק את הבת והיא כלכך יפה , גוזל קטן ומדהים - בהירת עור וראש מלא שיער שחור (כמו שאני אוהבת..)ועיניים תכולות אפורות והיא מסתכלת עלי ומקבצת את השפתים..ממש היה בא לי לבכות..ואז משהו העיר אותי.. אני יודעת שאנחנו נעבור את זה ובגדול אבל הקושי הוא כל החרדות שלפני..תהיה חזקה ממי , התקדמת כלכך יפה..אני כאן תמיד שתרצי לדבר ולשתף...אמנם בעלך מקסים אבל זה לא כמו לדבר עם מישהו שחווה את אותה ההרגשה ויודע מה עובר עליך.. לפני הצילום רחם שלי הייתי בחרדה איומה כל היום שלפני - בכיתי וחשבתי שאני עומדת למות..וכל מי שעברה צילום רחם והתייעצתי איתה רק הפחידה אותי יותר..והתקשרתי לרופא שהיה אמור לעשות לי ת'צילום ודיברתי איתו..והוא ניסה להרגיע אותי..ממש פדיחה..ועד שלא לקחת כדור הרגעה לא נרגעתי.. וכשהגעתי לצילום הרופא תפס לי ת'יד והכניס אותי לחדר והסביר לי מה הולך לקרות והראה לי את המכשיר..ואחרי הצילום הוא צחק איתי (ואני על עצמי) ואמר לי שהתנהגתי יותר יפה מבחורה שלא סובלת מהתקפי חרדה..ואותו הדבר קרה לי בשאיבה - שם פחדתי מההרדה ..אבל גם זה עבר - כי בנינו הכל עובר - ואנחנו צריכות לעבוד על עצמנו - איך להתמודד עם החרדות שלפני...תראי אני כבר שנים סובלת אז למדתי לדבר הרבה עם עצמי כשאני מתחילה להרגישה חרדה - ולפעמים זו חרדה מהחרדה עצמה או מבואו של התקף... לצערי אמא נפטרה לפני פחות משלוש שנים והאחיות לא ממש קרובות אלי פיזית - אני משתפף אותן אבל זה לא ממש מועיל..

היי חמודה מה שלומך..? אני חייבת לספר לך מה חלמתי - שאני יולדת תאומים בן ובת - ואני רואה רק את הבת והיא כלכך יפה , גוזל קטן ומדהים - בהירת עור וראש מלא שיער שחור (כמו שאני אוהבת..)ועיניים תכולות אפורות והיא מסתכלת עלי ומקבצת את השפתים..ממש היה בא לי לבכות..ואז משהו העיר אותי.. אני יודעת שאנחנו נעבור את זה ובגדול אבל הקושי הוא כל החרדות שלפני..תהיה חזקה ממי , התקדמת כלכך יפה..אני כאן תמיד שתרצי לדבר ולשתף...אמנם בעלך מקסים אבל זה לא כמו לדבר עם מישהו שחווה את אותה ההרגשה ויודע מה עובר עליך.. לפני הצילום רחם שלי הייתי בחרדה איומה כל היום שלפני - בכיתי וחשבתי שאני עומדת למות..וכל מי שעברה צילום רחם והתייעצתי איתה רק הפחידה אותי יותר..והתקשרתי לרופא שהיה אמור לעשות לי ת'צילום ודיברתי איתו..והוא ניסה להרגיע אותי..ממש פדיחה..ועד שלא לקחת כדור הרגעה לא נרגעתי.. וכשהגעתי לצילום הרופא תפס לי ת'יד והכניס אותי לחדר והסביר לי מה הולך לקרות והראה לי את המכשיר..ואחרי הצילום הוא צחק איתי (ואני על עצמי) ואמר לי שהתנהגתי יותר יפה מבחורה שלא סובלת מהתקפי חרדה..ואותו הדבר קרה לי בשאיבה - שם פחדתי מההרדה ..אבל גם זה עבר - כי בנינו הכל עובר - ואנחנו צריכות לעבוד על עצמנו - איך להתמודד עם החרדות שלפני...תראי אני כבר שנים סובלת אז למדתי לדבר הרבה עם עצמי כשאני מתחילה להרגישה חרדה - ולפעמים זו חרדה מהחרדה עצמה או מבואו של התקף... לצערי אמא נפטרה לפני פחות משלוש שנים והאחיות לא ממש קרובות אלי פיזית - אני משתפת אותן אבל זה לא ממש מועיל.. כרגע אין לי ממש התקפים - אני הרבה זמן עם הטיפול התרופתי - אז אולי זה עשה משהו אבל יש לי הרבה חרדות ובקלות אני יכולה לחטוף התקף ולפעמים אני לא מצליחה להתמודד וזה תוקף.. בהתחלה היו לי התקפים שלי ימים שלמים וגם בלילה הייתי סובלת עד שהייתי נרדמת ופתאום קופצת מתוך שינה כי הייתי מרגישה שהנשימה נעתקת.. ואז כשהתחלתי לקחת את הטיפול ההתקפים התחילו לרדת בתדירות וגם בעוצמה .. הלוואי שיום אחר זה יעלם - כמו שזה בא פתאום ככה זה ייעלם.. אני אחזיק לך אצבעות בלידה ואתפלל בשבילך ואת תעברי אותה כמו גדולה.. אבל אל תחשבי על זה עכשו - תחשבי רק יום אחד קדימה ככה אולי יהיו לך פחות חרדות..הרי כשזה יגיע את תתמודדי ותקבלי תמיכה מכולם ובעלך יהיה איתך אז יהיה בסדר.. תיהיה חזק יום מקסים תכתבי לי תמיד.

מה שלומך יקירתי..איך עברה לך השבת..? אני בת 29 וההתקפים באו גם לי באמצא החיים מבלי שוב סיבה ממשית-מיד אחרי שהשתחררתי מהצבא..הייתי ילדה נורמלית לחלוטין ולא עברתי טראומות מיוחדות - לפחות לא משהו שאני זוכרת.. איך נגמלת מהסרוקסט - בהדרגה או בבת אחת...?אני נגמלתי בהדרגה וזה גם היה מסובך - היו רגעים שחשבתי שאני משתגעת או רוצה לרצוח מישהו.. גם אני מרגישה הרבה פעמים שאני חרדה מהחרדה עצמה או מהפחד שוב לקבל התקף..זה טוב שאנחנו מודעות לזה אבל לא תמיד זה עוזר זה נורא קשה לצאת מהמחשבות הרעות האלה..נכון..? כן לבעלים שלנו קשה וגם בעלי אדם נפלא והרבה פעמים הוא עוזר לי.. קראתי ספר על השיטה הקוגנטיבית שמטפלת החרדות - זה קצת עזר ונתן לי דרכים להתמודד עם החרדה כשהיא מגיעה.. אני לא לוקחת כרגע טיפול תרופתי ויש לי חרדות אבל אני רוצה לנסות להימנע מהטיפול כמה שאני אחזיק..אני מחכה ל 21.06 - תהיה לי בדיקת דם ואז אדע אם ההחזרה הראשונה הצליחה..ואם יש הריון..אני רוצה שיהיה ומתה מפחד מזה - אוף איזה תסכול. תחזיקי לי אצבעות..ותכתבי. שבוע טוב.. קרן.

קודם כל אני מאחלת לך מאוד שתהיי בהריון למרות החרדות כי את צריכה את זה לדעתי בדיוק כמוני מה גם ששמעתי בהמון מקומות שלידה לפעמים גורמת לשינוי כימי במוח שגורם לחרדות להעלם לחלוטין והריי כדאי שנודה שהכול זה כימיה מהמוח קרן , אז אולי זה יתן לך תקווה כי בי זה הפיח המון תקווה .חוץ מזה אני בטוחה שכשיהיה לנו תינוקות נהיה עסוקות כול כך בהם שהחרדה תקבל מקום משני ולא מרכזי בחיינו כמו היום ולכן אני דיי אופטימית . את הסרוקסט הורדתי מאוד בעדינות אבל זה היה קשה היו לי מיחושים בכול הגוף ,גליי חום וכאבים בראש ולא יכולתי לפתןח עניים יומיים וזה היה קשה מאוד אבל זה אחריי . שתדעי לך שאני נכנסתי להריון ממש בטעות וכשהבטן החלה לצמוח הייתי חרדה רק מהמראה שלה כי פתאום הבנתי שזה קורה (תביני באיזה רמות) אבל היום אני חושבת לפעמים על הילד שבדרך ויש בי אושר מסוים , אני כדיי לעזור לעצמי הסתובבתי המון בחנויות לדבריי תינוקות וזה עשה לי טוב ... הלואי ואת בהריון כי את תצליחי את תראי שאת חזקה ומסוגלת אני בטוחה בזה ... ותכתבי לי מחכה לך רותם

איה שלום. בשבת האחרונה אני וחברי שכבנו.חברי לא גמר בתוכי. אחרי ששכבנו הוא טען שיכול להיות שיצא קצת בפנים.חששתי מאוד שהוא גמר בתוכי ולא היה לי כדורים למניעת הריון. מיד הלכתי למקלחת ודחפתי אצבעות עם סבון לתוך איבר מיני די עמוק ושטפתי... עשיתי זאת פעמיים שלוש. את ה"שיטה" הזו עם הסבון שמעתי פעם מחברה. האם במצב כזה שאני יודעת שהוא גמר בחוץ אבל יכול להיות שיצא קצת בפנים תוך כדי ששכבנו, השיטה הזו ידועה ואף עוזרת . תודה מראש ,עידית.

אינני יודעת עד כמה זה יעיל השטיפה הזאת מה שנכנס פנימה חדר... חלק הסבון בהחלט קוטל אבל לא הכל... כולי תקווה שלא היית בביוץ ושאכן לא יקרה כלום... פעם הבאה שמרי על עצמך! רק עם אמצעי מניעה מחזיקה אצבעות איה

איה שלום רב. אני וחברי קיימנו יחסי מין מלאים עם חדירה . הוא גמר בחוץ. האם יש חשש שבשעת המשגל עצמו לפני שהוא גמר יצאו טיפות זרע שיגרמו להריון בהתחשב שבעוד שבוע בערך אני אמורה לקבל מחזור. אם יש חשש כדאי לקחת פוסטינור??? (לקחתי כבר החודש...). תודה מראש יום טוב.

תגידי, לא יותר פשוט לקחת קצת יותר אחריות? צביה רן מטפלת הוליסטית בפרחי באך וברייקי

איה תנסי לשלוח לכתובת : [email protected] תודה וסליחה על ההטרדה.

מה שלומך - איך את מרגישה היום? אני גם נגמלתי מהסרוקסט כי אמרו לי ביחידת IVF שהוא גורם למומי לב בעובר.. כרגע אני ללא טיפול תרופתי..אין לי התקפים אבל יש לי הרבה חרדות.. אני יודעת שאנחנו חזקות ובסוף אנחנו עוברות הכל - ולפעמים אנחנו מגיבות יותר יפה ומתמודדות יותר טוב מבנות שלא סובלות מהתקפי חרדה..אבל הדבר הקשה הוא עד שאנחנו מגיעות לשלב מסויים - כל החרדות וההתקפים שלפני..ורק מי שסובל מזה יכול להבין - נכון..? טיפול פסיכולוגי - עוד לא ניסיתי - גם כי לא מצאתי מישהו מתאים שאני סומכת עליו ומתחברת אליו וגם כי אני לא ממש מאמינה שזה יעזור - זה אולי יעזור לי להבין מה מקור החרדות - לא? לך זה עוזר..? אני מחזיקה לך אצבעות ואשמח לשמוע ממך שוב.. קרן.

היי תראי אני נגמלתי מהסרוקסט בדיוק מאותה סיבה של מומי הלב וכן הופנתי לאקו לב עוברי והכול תקין ,ישנם תרופות שונות שמתאימות להריון ואני נוטלת היום לוסטראל אך הגמילה הייתה פשוט מזעזעת וסבלתי כמה ימים סבל אמיתי . תראי אני היום בת 27 וחטפתי את החרדות פתאום באמצע החיים בלי שום סיבה לעין והטיפול הפסיכולוגי הי כדיי לברר מהיכן הם הגיעו אלי בכלל להגיד לך שאני יודעת ??? לא אני לא יודעת אני גם לא עושה טיפול פסיכולוגי חופר אלא קוגניטיבי וזה עוזר לי בזמן התקף החרדה להתגבר מעט , אני לא אשקר לך אבל אני היום לא מוכנה לחיות שניה בלי כדורים כי אני בחרדה מהחרדה וזו תופעה קשה וידועה מה שהכי כואב לי זה שלא אוכל להניק את התינוק אחריי הלידה בגלל הכדורים וגם יש מספר עבודות שאומרות שלפעמים התינוק עלול לסבול מתסמיני גמילה בעת היציאה לאויר העולם אבל קרן אני מסתכלת על היתרונות מול החסרונות אני חייבת את הכדורים כדי להיות חזקה זה לא קל וההריון עצמו לא קל אבל אני עושה זאת כי אני רוצה ילד ומשפחה ואין לי ברירה החרדה פרצה לי לחיים מנסה בכול כוחה לשבשם ואני לא אתן לה . אני מקווה שיש לך בעל תומך כי זה מאוד חשוב בעלי פשוט מלאך ותדעי לך שממש לא קל לבעלים הם די סובלים אשמח לשוחח איתך שוב ותתחזקי יקירה

רותם, את כותבת שפתאום באמצע החיים הגיעו החרדות. יכול להיות שהיה איזה טריגר שעורר משקעים שלא היית מודעת אליהם. ואם כבר היית אצל פסיכולוג וכן היית עושה חפירה לעומק, גם היית יכולה לשחרר את החרדות האלה. לפי מה שאת מספרת, את יודעת טכנית מה לעשות כשיש לך התקף חרדה, אבל את עדיין תלויה בתרופות. יכול מאד להיות שעם טיפול מעמיק היית יכולה להיפרד גם מהחרדות וגם מהתרופות. צביה רן מטפלת הוליסטית בפרחי באך וברייקי

אגב ראיתי שכתבת בתפוז חברה שלי שלחה לך שם מסר אישי גם שבת נפלאה איה

איה האי מייל שלי : [email protected] תודה רבה.

היי שולי . תודה על ההתיחסות . את סובלת מהתקפי חרדה - או שהחרדות שלך באו יחד עם ההריון והלידה? הפסיכאטרים בקופת החולים אצלי לא ממש טובים והם גם לא נותנים טיפול שיחתי.. הם הפנו אותי לטיפול תרופתי או/ו טיפול שיחתי אצל פסיכולוג - שגם לא ממש מצא חן בעייני. אני מאוד מודעת למה שקורה לי...ואני כבר שנים עם הבעיה הזו... אני ממש לא יודעת מה לעשות כי אני רוצה הלביא ילד לעולם כשהנפש שלי בריאה ורגועה למרות שאני גם מאמינה שכשזה יבוא אז הכל יעבור ואני אעבור את זה - אבל עם הרבה פחדים. אולי אם אשמע על עוד מקרים כמו שלי זה יעזור לי - קצת.. תודה קרן

גם אני עברתי חרדות רבות לפני ההריון טופלתי הן ע"י כדורים והן ע"י פסיכולוגית היה נהדר השילוב!!! אל תעברי את זה לאט, כן תערבי איש מקצוע, זה חשוב!!!! את לא לבד בקטע הזה תמיד פה איה

אם הופנית לפסיכולוג שלא מצא חן בעינייך, חפשי עד שתמצאי אחד שאליו כן תתחברי. הטיפול בשיחות הוא מאד חשוב, כי כך תביאי להכרה את הגורמים לחרדות אלה. תרופות פסיכיאטריות משתקות את החרדה אבל לא מנקות את הגורמים לה, וזה לא ניתן לריפוי בתרופת קסם (לצערנו). אפשר גם לעשות תהליך דומה עם מטפל מיומן בפרחי באך, ורצוי שיהיה קרוב למקום מגוריך. צביה רן מטפלת הוליסטית בפרחי באך וברייקי

אני בת 29 וסובלת מהתקפי חרדה כבר כמעט תשע שנים.. אני מנסה להיכנס להריון כבר שנתיים - בשנה האחרונה התחלנו טיפולי פוריות ואנחנו לקראת הפריה.. אני נורא חרדה מלהיכנס להריון וללדת.אני משוכנעת שלחרדות שלי יש חלק באי הכניסה שלי להריון ..לא נמצאו בעיות אחרות לא אצלי ולא אצל בעלי..יש לי רצון עז בילדים משלי אבל הנפש שלי חרדה עד מוות מכל התהליך.. הפחד שלי הוא לא ממש מההריון והלידה עצמם אלא יותר מלקבל התקפי חרדה בזמן ההריון והלידה (..אז אני חושבת מה יהיה עליי ועל הילד שבתוכי..?מישהי מבינה את ההרגשה שלי..?) עד עכשו הייתי מטופלת בטיפול תרופתי(פבוקסיל,סרוקסט)ולאחרונה נגמלתי מהכדורים כי ביחידת IVF אמרו לי שהסרוקסט גורם למומי לב של העובר.. מחר עושים לי שאיבה של הביציות לצורך הפריה חוץ גופית ואני נורא מפחדת מההרדה הכללית.. אשמח לשמוע על מקרים דומים לשלי .. נראה לי שרק אז ארגע קצת.. תודה .

קרן, לדעתי את זקוקה לטיפול הכרוך גם בשיחה כמו טיפול פסיכולוגי, דמיון מדורך או בפרחי באך. טיפול שיעזור לך להבין את מקור החרדות וע"י העלאת החרדות למודעות המטפל/ת גם יוכל לעזור לך להתמודד אתן. טיפול תרופתי הוא טוב כשלעצמו, אך אם איננו מלווה בשיחה, אינני בטוחה שהוא מספק. צביה רן מטפלת הוליסטית בפרחי באך וברייקי

לקרן היקרה.רצוי לטפל בשיחות נפש ע''י פיסיכיאטרית קלינית בטיפת חלב או שבבריאות הנפש במקום הקרוב למגורייך.אין לך ממה לחשוש .הריון הוא דבר טיבעי וכן גם הלידה.כל המחשבות של איך ומה יהיה זה סתם שטויות ובסוף הכל עובר .חבל על הבריאות שלך להיתעסק עים זה כל הזמן. אני גם פחדתי מההריון הראשון וכל הזמן הייתי בוכה ולא רוצה להיתעורר בבוקר פשוט דיכאון ופחדים כל הזמן מכל התהליך.עד שבטיפת חלב הצמידו לי שיחות עים פסיכיאטרית שזימנו ממישרד הבריאות.התחלנו בשיחות ואז אני ישקר אים אומר לך שכל הפחדים נעלמו אבלללל פחתו בהרבה.בהצלחה שולי

היי איה . מה שלומך...? דיברנו כבר בעבר - מה שלום הבן? האם את מכירה בנות נוספות במצבי?נראה לי שככל שאשמע על מקרים דומים לשלי ואכיר בנות שאיתן אוכל לדבר על המצב יוקל לי.. אני לא מעוניינת לקחת שוב טיפול תרופתי וטיפול שיחתי הוא קצת בעיה מבחינתי כרגע.. גם כלכלית וגם משום שעוד לא פגשתי את המטפל/ת הנכון. אשמח לשמוע ממך שוב. תודה. קרן.

בטח זוכרת נעלמת לי!!!! תשלחי לי אימייל אני אקשר אותך עם חברה טובה שלי שגם עוברת טיפולי פוריות היא בטוח תעודד אותך (היתה לה כבר שאיבה אחת) יש פורום נפלא בתפוז ששם היא גם פעילה, הבנות מדהימות והוא מאוד עוזר לנתגבר על הפחד והחרדה מהטיפולים יש שם המוןןןןןןןן בנות במצבך!! הנה קישור http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=180 תמיד פה מתוקה!! אנחנו בסדר ,גם אני וגם קסם (אוטוטו בן שנתיים בונבון אמיתי) מאחלת לך שבקרוב מאוד תהיי בהריון והכל יצליח, אמן!!! איה

שלום, אני נמצאת בשבוע 6 להריון, ורציתי לדעת אם מותר לי להתחיל טיפול המאופתי עקב בעיה של בטן נפוחה וכואבת בגלל גזים. ניסיתי לקחת כדורים נגד גזים אך הם לא עוזרים כלל. יש לציין שהבעיה הייתה קיימת גם לפני ההריון, והיא מאוד מפריעה לי ומכבידה עליי. אודה להתייחסותכם.

לדעתי את צריכה לשאול במרכז טרטולוגי, בטלפון 02-6243669 בימים א-ה בשעות 9-15. הריון קל ובריא!

במבי, הומאופט אחראי יתאים לך טיפול להריון. צביה רן מטפלת הוליסטית בפרחי באך וברייקי

שלום איה וכל המשתתפות, אני בת 31. בשבוע 36 להריון. נכנסנו להריון בלי תכנון, כשגיליתי זאת הייתי בהתקף חרדה אבל המשכתי, ואפילו נהניתי רוב הזמן. אבל עכשיו מתקרבים לדבר האמיתי, ואני משותקת מפחד. המחשבות על הלידה ועל הצירים לא נותנות לי מנוח, ועל איך אתפקד בכלל כאם. אני מרגישה פסיכית לגמרי, מי שאני מכירה נלחמו כל כך להיות אמהות, תכננו, מחוברות לילדיהן ואני- אני לא מבינה מה קורה לי. האם מאוחר מידי לעזור לי? האם אתן מכירות מישהו שיכול לעזור ולהרגיע בטווח הזמן הכל כך מצומצם שנשאר לי? אנא תשובתכן, והמון תודה.

רונה, אף פעם לא מאוחר לקבל עזרה. את יכולה לקבל עזרה מפסיכולוג, ממטפל בדמיון מודרך, או ממטפל בפרחי באך. אפשר, לדעתי לעזור לך מאד ורצוי כמה שיותר מוקדם. האם את משתתפת בקורס הכנה ללידה? זה מאד עוזר כשאת יודעת מה צפוי לך. כל טוב ובהצלחה בהתגברות על הפחדים והחששות. צביה רן מטפלת הוליסטית בפרחי באך וברייקי

רונה, יש רבות החוששות כמוך, מכיון שלפני לידה ראשונה, התפקוד כאם הוא באמת משהו לא ברור ולא מוכר , אולי במידה מסויימת חידה.. אבל, כדאי שתדעי, - רבות הנשים שמתחברות לילד ומאוהבות בו מהדקה הראשונה שלו בעולם.. זה משהו שאין מילים מספיק טובות להסביר. זה פשוט טבעי וזה קורה... לגבי הלידה - כדאי לקרוא ולסייר וללמוד בכל צורה שמתאימה לך, על מנת שתדעי יותר. כמי שבעלת סף כאב נמוך ביותר, אם אני עברתי כמה לידות, אז זה בהחלט אפשרי.. לעיתים הייעוץ והעזרה הטובים ביותר יכולים לבוא מחברה טובה, או מכל מי שקרוב אלייך באופן אישי, לעיתים זה יעיל לפחות כמו שיחה עם פסיכולוג.. כך לדעתי לפחות. בהצלחה

לרונה שלום.שמי שולי ואני אימא לשתי בנות מקסימות.כשהייתי בהריון הראשון פחדתי פחד מוות במהלך כל ההריון.ככל שהלידה היתקרבה פחדתי יותר.הלכתי לטיפול בהיתייעצות כמובן לפסיכולוגית דרך טיפת חלב.ששם היו לי שיחות ובין היתר תידרוך והסברה בחדר לידה.כשהחלטתי איפה ללדת ליפני הלידה בבית החולים עצמו הייתה לי שיחה עים ע''וס של בית החולים שהסברתי לה שאני מאוד פוחדת.לפחד זה דבר ידוע בהריון.יש כאלה מפחדות יותר ויש פחות.אבל זה דבר נורמלי לחלוטין.במיוחד שזוהי לידה ראשונה .בבית החולים תמכו בי ועודדו אותי וכשתגיעי לחדר הלידה כל הצוות ירגיע אותך ויתמכו בך.אל תידאגי אים אני ילדתי פעמיים גם את יכולה.קטן עלייך נשמה את תהיי האימא הכי ניפלאה בעולם אני מבטיחה לך.אני יודעת שעכשו את תגידי שאני כבר אחרי ואת לא אז אני לא מבינה את המצוקה שלך .אבל תאמיני לי שזה יעבור בשלום לידה זה דבר הכי יפה שיכול להיות זו חוויה שלא תישכחי לעולם .לטובה כמובן תישתדלי לחשוב על דברים שמחים על הדברים שתיקני לתינוק אך שטטיילי איתו בעגלה.זה כל כך כיף נשמה ואת תיראי שיהי רק טוב ממי.שתהיי לך לידה קלה ותודיעי איך עבר....בהצלחה שולי.

מצטערת על האיחור בתגובה אמרו כבר כמעט הכל לא נותר לי אלא להדגיש בפניך שהתחושה שלך נורמלית!!!! לא מאוחר לכלום אם טוב תחשבי חיובי מחזיקה אצבעות איה

שלום, בעלי ואני קיימנו יחסי מין לא מוגנים אך הוא "גמר בחוץ" כמה דקות לאחר מכן שו קיימנו יחסי מין ושוב הוא גמר בחוץ, אני יודעת שבצינור הזרע שלו עדיין נותרו זרעים פעילים כך שרוב הסיכויים שנכנסתי להריון מהזרעים "שנותרו מאחור" בגלל שבשתי הפעמים הוא גמר בחוץ. שאלתי היא האם בגלל שנכנסתי להריון מהזרעים ה"פחות פעילים" יש סיכוי שהילד יהיה Pפגום" באיזושהי מידה?? סליחה על השאלה אבל החשש מכך ככ משתק בעיקר בגלל שאין לי תמיכה מצד בעלי.

ראשית, עדיין אינך יודעת שאת בהריון. שנית, את יכולה לקנות בבית מרקחת כדורים של "היום שאחרי". רצוי שתקני אותם דבר ראשון מחר בבוקר, ותתייעצי עם הרוקח, תוך מתן הפרטים המדוייקים של תאריך קיום היחסים. צביה רן מטפלת הוליסטית בפרחי באך וברייקי

בעניין שאלתך אודות הזרעים ה"פחות פעילים} - אני חושבת שאת צריכה להפנות את השאלה לרופא, באחד הפורומים הגינקולוגיים המקצועיים., או לרופא שלך כמובן..

אני בהיריון ראשון שלי ועוד מעט לידה , ואני מאוד חוששת מהתקופה שאחרי , מההתארגנות אחרי , הטיפול בילד , השינוי של השיגרה אני גם מרגישה שאני לא סומכת מספיק על בעלי שהוא יתן לי את התמיכה הרגשית שאני אהיה זקוקה לה. אתמול בערב אמרתי לו שיכול להיות שאני אהיה מאוד עצבנית אחרי הלידה ומה הוא יעשה אם זה ייצא עליו. אז הוא ענה שאולי אני כבר צריכה לעבוד על עצמי בקטע הזה. וזה קצת הכעיס אותי התגובה הזו. עוברים עלינו כמה ימים קשים. מן הסתם הלידה שהולכת ומתקרבת שבוע 32, כשדיברנו על דולה הוא אמר שמה זה השטויות האלה שכל מה שהיא יודעת לעשות הוא יכול לעשות לי. סתם מעצבן אותי הגישה שלו.. לעניין אני דווקא מרגישה שאני מתחילה להיות לחוצה מהלידה והיה יכול להתאים לי מישהי בעלת ניסיון שתעזור לי להחליט .. בכל כך הרבה החלטות שיש לעשות. בקיצור ,,,נראה לי שאנחנו קצת לא מסתדרים בימים אלו , מה עושים ? אני מרגישה קצת קטנונית ? וקצת לא מבינה אותו אותי?

דניאלה, האם את ובעלך הולכים לקורס הכנה ללידה? זה מאד יכול לעזור. בנוסף, יש ספר "סודותיה של הלוחשת לתינוקות", יצאה עכשיו גירסה חדשה שהמאחדת את שני הספרים שלה, ושמעתי שהוא מוצלח. אז עכשיו שבוע הספר וכדאי לך לקנות כמה ספרים בנושא לידה וגידול תינוקות. חשוב שתדברי עם בעלך כמה הוא חשוב לך וכמה חשוב לך שהוא יהיה שותף בגידול התינוק, שתרגישי שהוא גם חבר שלך שאותו את יכולה לשתף ברגשותיך, שלפעמים הם לא קלים. בנוסף, אם את באמת מרגישה שקשה לך כדאי להיעזר בעזרה מקצועית כמו פסיכולוג, מטפל הוליסטי בדמיון מודרך, פרחי באך וכו'. הרבה פעמים חוסר הידע גורם לפחדים, אז כדאי בהחלט לקבל אינפורמציה, להיעזר במדריכת הכנה ללידה ועוד. בהצלחה צביה רן מטפלת הוליסטית בפרחי באך וברייקי

סליחה על האיחור בתשובה בעזרת תמיכה ועזרה אחרי הלידה אין סיבה שלא יעבור טוב! אני כן חושבת שדולה זה דבר נהדר ובכלל כל עזרה מבורכת לבעלך כוונות טובות ואולי הוא לא ממש מבין מה בדיוק עובר עליך שתפי אותו יותרותדברו על זה אתם שניכם בסיפור הזה בהצלחה איה

איה שלום- קיבלתי המון עזרה בהריון ראשון בפורום הריון ולידה. תודה. לפני כיומיים נודע לנו (לי ולבעלי ) שאני בהריון. ההריון לא היה ממש מתוכנן (חשבנו שייקח יותר זמן) אבל הוא בהחלט רצוי. היום כל היום סבלתי מתחושת דיכאון , עייפות כמובן, תשישות נפשית וחרדה . הייתי חסרת סבלנות כלפיי בני בן השנה ובכיתי 3 פעמים! האם זה נורמאלי לשלב כזה מוקדם של הריון? אם זה כך אז מה מחכה לי כל ההריון? אני נורא חוששת שלא אצליח להתמודד עם מטלות היום יום ועם ההריון הזה, שלא לדבר על גידול שני ילדים... איך אפשר להתמודד? עם מי אפשר לדבר? דמעות עולות בגרוני אפילו בעת שאני כותבת את ההודעה. מה עושים????

לג'וד שלום, ההריון מלווה בהרבה מצבים רגשיים, ואצלך הוא מלווה בפחדים כבר מהתחלה. את יכולה לבקש יעוץ פסיכולוגי דרך קופת החולים שלך. אני ממליצה לא להקשיב לכל אלה האומרים לך: "זה טבעי, זה עלול לקרות לכל אחת, תפסיקי לפחוד, תרגעי" וכו'. זה שלך ויש מקום להתייחס לפחדים האלה. הם לגיטימיים ומבקשים התייחסות. צביה רן מטפלת הוליסטית בפרחי באך וברייקי

היי ומזל טוב! תראי על כף שההריון רצוי הוא היה לא מתוכנן וככזה הוא בא בהפתעה ולא מתוך בשלות ומוכנות נפשית אי לכך ברור שתהיינה נפילות, שתרגישי מה שאת חשה (אפילו בתת מודע הבלבול והפחד מחלחלים) אני מסכימה עם צביה שצריך לדבר על זה עם מישהו ולהוציא החוצה, לקבל תמיכה וסיוע אבל אל תלחיצי את עצמך שאת לא נורמלית! שזה לא בסדר כי זה כן טבעי ומותר לבכות. ההתפרצות על בנך בן השנה היא חלק מהשינוי הרגשי עם התפרצות ההורמונים ובכלל כל מה שאת עוברת כחלק מההריון המפתיע הזה גם לזה צריך להיות פתרון וכשקשה לך יתו תנוחי מעט ותעזרי בבעל. יהיה טוב!! אשמח לסייע גם כעת תמיד פה איה

שלום לאיה ולכל קוראות הפורום, אני בהריון שלישי , שבוע 30. לפני ההריון סבלתי מחרדות (היפוכונדריה) ולקחתי חצי כדור פאקסט ליום. קצת אחרי שגיליתי ששאני בהריון הפסקתי את הפאקסט ועד היום "טפו טפו טפו" הכל בסדר אבל אני חוששת מה יהיה אחרי הלידה. בנוסף לטיפול התרופתי עברתי גם טיפול אצל פסיכולוגית, טיפול קצר טווח שאני מרגישה שהוא עזר לי אבל אני מפחדת שאחרי הלידה החרדות יחזרו בעוצמה גדולה יותר, האם למישיהי זה קרה? ואם כן איך להתכונן לזה?

שלום ורד אני לא מבינה למה דוקא אחרי הלידה לדעתך החרדות יחזרו את בעצמך מציינת שאת היפוכונדרית ואם את עוברת יפה את ההריון ללא פחד (שזה השלב הכי מפחיד עם הבדיקות וכד....) אז למה לפחד אחרי? תמיד תוכלי לחזור לטיפול תרופתי בכל שלב כנ"ל לטיפול פסיכולוגי

מחזקת את דברי איה. טיפול בפרחי באך, בשילוב עם טיפול פסיכולוגי (או בנפרד) יכול להחליף תרופות, בטרם הן נלקחות. מטפל הוליסטי אחראי, לא יפסיק תרופות שרופא נתן. מציעה לך לקרא חומר על פרחי באך. הם יכולים לטפל בפחדים, בחרדות, בדאגנות יתר, בהיפוכונדיה, בשליטת יתר או בחוסר שליטה ועוד. צביה רן מטפלת הוליסטית בפרחי באך וברייקי

אני בת 33 נשואה ואם לילד בן 3.4 החשש שלי הוא לא מהריון נוסף או לידה אלא יותר ממה שבא אחרי. אני מתכוונת לדימומים הכבדים, החולשה, הדיכאון, התפרים (לכל מה שלא טורחים להכין בכל הספרים והקורסים).ההריון דווקא עבר באופן סביר מבחינה גופנית (למרות כל הדאגות שנגרמו לי עקב ממצאים בסקירת הריון השנייה שהריצו אותי להמון בדיקות). למרות שעברתי גם לידה לא קלה (בוואקום שגרמה לי לרגישות בדרכי השתן). מצד שני כואב לי להשאיר את הבן שלי יחיד ללא אחים/ות. ועקב הגיל שלי אין לי הרבה מדי זמן לתמהמה. אני גם לא לוקחת דברים בקלות.אולי טיפול פסיכולוגי היה עוזר אבל אין לי אפשרות כספית. נעזרתי קצת בעו"ס אחרי הלידה וזה שיפר את המצב בזמנו אבל עכשיו אני עומדת בפני ההתלבטות ואובדת עצות. בכו"מ תודה על ההקשבה אין לי כ"כ איפה לפרוק את הלב ואם למישהי תהיה עיצה אודה לה.

אין לך מושג כמה אני מזדהה מה שקורה אחרי היה יותר קשה מבחינתי מהלידה או כל דבר שקדם לה.... בני רק בן שנתיים ואני ממש לא רואה כרגע באופק תינוק נוסף מה שכן מבינה את התחושה : לא רוצה שישאר לבד" ומניחה שיום אחד זה יגיע אבל יעברו הרבה מים בירדן ויש לי זמן. הרבה עיצות אין לי רק הזדמנות וכן בכל זאת אולי שווה לדבר עם מישהו מקצועי דרך קופ"ח או משהו מסובסד ולא יקר כדי להגיע לשורש הבעיה ומה מכל הדברים שמנית הכי מרתיע אותך... אני חושבת שככל שתבואי יותר מודעת לקושי כך תוכלי להתמודד איתו ואף תוכלי להתגבר על הפחד מילד נוסף וממה שבא אחרי. אל תשכחי כך תמיד אומרים לי שזה כבר לא יהיה חדש לך ותבואי עם כלים שרכשת עד כה. מקווה שסיעתי ולו במעט תמיד פה איה

היי איה. זו שוב אני,שרית. אני בשבוע 41 ובבי"ח איכילוב רוצים שאבצע כבר זירוז לידה. למרות שכבר הגעתי לבית החולים במהלך שבוע שעבר 3 פעמים לביקורת ומעקב. האולטראונד היה מצויין, המוניטור מעולה ואני חשה את תנועות העובר. אז למה לעזאזל להפחיד אותי עם "זירוז"? אי אפשר לחכות עד סוף שבוע לצירים טבעיים? או אפילו רק אז לעשות "זירוז"? מחכה מאוד לתשובתך. שאלתי גם את ד"ר יפת בנוגע לעניין אך הוא טרם ענה לי. תודה איה,משרית.

כבר 41 וואווווווווווו מצ"ב לך קישור שיעזור לך על זירוז ומתי עושים אל תפחדי בעקרון עד 42 לא חובה זירוז http://www.midwives.co.il/Articles/Article.asp?ArticleID=99&CategoryID=77 מחזיקה אצבעות ומאחלת לך לידה הכי טובה שיש אל תשכחי לעדכן כאן אחריה, אשמח לשמוע!!!! איה

שלום מבקש עזרה דחופה!!!! למי יש לפנות בקשר לדיכאון לידה? מבקש תשובה בהקדם לפני שהמצב ידרדר יותר מדי. בתודה מראש דוד

אני לא רופאה ולפי מה שאני מבינה - אם זה דחוף, לדעתי , כדאי שתפנה לרופא המשפחה ו/או לגינקולוג, תנסה להסביר בטלפון את דחיפות העניין ו למי שהתור יהיה מוקדם יותר, אחד מהם יוכל להפנותך על פי הצורך למומחה נוסף.

אם הדיכאון ממש ברמה גבוהה, הייתי מבקשת מקופת החולים הפניה דחופה לפסיכיאטר, וכמו שאתה אומר, זה באמת דחוף, ורצוי לא לשחק עם זה ולא להתמהמה. מאחלת לכם הרבה בריאות והחלמה מהירה

אפשר לפנות לרוםא משפחה יש תרופות שגם הוא מוסמך לתת ואם לא הוא יפנה לפסיכיאטר או לפנות לפסיכיאטר ישירות תלוי בחומרת המצב.

אני נשואה כבר 4 חודשים, לא לוקחת אמצעי מניעה אני ובעלי מחכים להריון הראשון, אבל הוא יותר מממני, אני לא יודעת למה אבל מאז שהתחתנתי אני כאילו מפחדת להיכנס להריון, ורווח לי כל פעם שאני מקבלת מחזור, כאילו אני אומרת (איזה מזל, אבל בעלי מתבעס), אני לא יודעת למה אני מפחדת מזה? אולי כי יש המון בדיקות וגם לפעמים סיכונים והגוף נהיה גדול וקצת מאבד צורה.. בכל אופן אשמח לקבל עזרה.

מאיה יקרה, יכול להיות שאת באמת עדין לא מוכנה להריון, וזה לגמרי בסדר, הרי את עומדת לשאת אותו, וחוץ מזה רק עכשיו התחתנתם, וזה הזמן לבנות ולבסס את הזוגיות. לדעתי, זה לא יהיה נכון להכנס להריון רק כדי לרצות את בעלך. אולי כדאי לשבת שניכם יחד וללבן את העניין. אם צריך, פנו ליעוץ זוגי, זה יכול לעזור מאד. צביה רן מטפלת הוליסטית בפרחי באך וברייקי

שלום! רציתי בבקשה לברר האם ניתן להיכנס להריון ללא חדירה? ז"א אני וחברתי קיימנו יחסי מין ללא חדירה בכלל...ז"א גמרתי בין הרגליים שלה . היא טוענת שכתוצאה מכך היא בהריון...האם הגיוני הדבר? האם יכול להיות שללא חדירה היא תיכנס להריון...והיא עדיין בתולה יש לציין. תודה וסליחה על הבורות. אמיל

שלום אמיל מספיקה טיפת זרע אחת להיקלט להריון אם חברתך היתה בזמן ביוץ (בערך שבועיים לפני מחזור הוסת) זה הזמן שנקלטים להריון. השאלה עד כמה הזרע היה קרוב ואכן נכנס. מחזיקה אצבעות

למשתתפות הפורום שלום, אני בשבוע 32 והופניתי למיון, או יותר נכון למח' יולדות - בשבוע כזה זה כבר יולדות, כדי לעשות מוניטור ליתר ביטחון כך ביקש הרופא היום (יש לי סכרת הריון והרופא לא רוצה לקחת סיכון, למרות שנראה לו שהכל בסדר). אני אלך מחר בבוקר. הבעיה היא שאני חרדה מאד מבתי חולים! אז נכון אין לי ברירה ואאלץ ללדת בבית חולים כי אני מפחדת מאד ללדת בבית וזהו הריוני הראשון, אבל קיוויתי שעד הלידה אוכל להמנע מבית החולים. רציתי לבקש אם מישהי יכולה לספר מנסיונה במה כרוך ביקור כזה במחלקת יולדות, כמה שיותר פרטים יותר טוב, כמה זמן בערך זה לוקח, מה הפרוצדורה וכו'? אני מרגישה שמידע כזה יקל עלי מאד. אני מאיזור חיפה אז אם יש טיפ לאיזה בית חולים ללכת זה גם יעזור. תודה רבה מראש, מור מור

למור שלום רב, פחד לא יעזור כאן, כי בית החולים הוא בלתי נמנע, וכדאי להכירו קצת לפני הלידה. מכיוון שזה הריון ראשון אצלך, מאד מומלץ להצטרף לקורס הכנה ללידה, או אם יש לך אמצעים, לנסות למצוא תומכת לידה, דולה, שתלווה אותך עד ללידה. אם את מאד פוחדת, את יכולה לקחת קצת תמצית רסקיו (תמצית באך) ערב לפני ההליכה לבית החולים. בהצלחה בהתמודדות צביה רן מטפלת בפרחי באך וברייקי

מור, זה בהחלט טבעי לא להתלהב ללכת לבית חולים. אבל את צריכה לחשוב חיובי, להיות אופטימית. את הרי הולכת לבית החולים לא מסיבה של מחלה, אלא על מנת לשלול בעיות בהריון, ובסופו של תהליך לקבל את הדבר הכי מתוק שבעולם - תינוק . הצוות הרפואי בבית החולים נמצא על מנת לבדוק, לעזור, לענות על שאלות, לתת הסברים וכו'. אל תחששי לשאול כל מה שעולה על דעתך, ולבקש שיסבירו לך כל מה שהולכים לבדוק. כמה זמן? - זה תלוי מאד בעומס באותו היום, במספר אנשי הצוות, במקרים דחופים אחרים אם יש וכדומה. בהצלחה!

שלום ! לפני כ-שבוע קיבלתי תוצאות של חלבון עוברי. יחס של גיל (אני בת 34.3)והבדיקה:1:3000. כש עשיתי שקיפות עורפית התוצאה היתה:1:3300 אני שוקלת לעשות מי שפיר,רק הסכנה מפחידה אותי. מה אעשה?

אינני רופאה ובטח לא יכולה לתת לך המצלה מה לעשות במקומך אני יכולה לומר שילדתי הייתי בת 29 היחס אצלי יצא 1:3300 ולא עשיתי מי שפיר הילד תודה לאל בסדר ממליצה להתיעץ עם הרופא שלך. בהצלחה

שלום איה אני בשבוע ה-32 ונמאס לי לשמוע נשים שאומרות שהן רואות את המוות בעיניים בלידה, במיוחד שאני אדם חרדתי. שמעתי שתה פתל עוזר ללידה. מתי צריך להתחיל לקחת?

אני מניחה שאת מתכוונת למוות בגלל הכאב בלידה אז דעי שיש דרכים רבות להתמודד עם כאב!!!!!! הנה קישור נפלא שיעזור לך. http://www.midwives.co.il/Articles/Article.asp?ArticleID=100&CategoryID=77 הכנה טובה של הגוף והנפש עוזרת ויש גם אפידורל (המצאת ה-100) אל תדאגי תה פטל נועד להכנת הרחם וחיזוקו, עושה את הצירים יותר אפקטיבים משבוע 35 כוס אחת 36 2 כוסות 37 3 ומעלה יהיה טוב תמיד פה איה

אל תידאגי ואל תישמעי לאף אחד.תנסי כמה שיותר להיתרחק מישמועות כאלה ואחרות.תיתרכזי בעצמך ובתינוק ותיראי שהכל יעבור בשלום ב''ה.היום יש משככי כאבים כמו אפידורל ועוד ויכול ליהיות שלא תחושי כלל בכאב כמוני למשל.שתי לידות עים אפידורל בכיף.הכאיבים פחותים יותר מיכאבי מחזור.לידה קלה ותקומי בשלום עים ידיים מלאות ממי.בבבהההצצצלללחחהה.

שלום אני בחודש תשיעי והייתי רוצה לנסות ללדת ללא משככי כאבים, אני רק לא יודעת אם זה אפשרי במצבי. אני מפחדת בקיום יחסים מהחדירה ויש לי תגובת כיווץ בלתי רצונית, תגובה זו נוצרה במהלך כמעט שנה כאשר הייתי נשואה טרייה וניסינו לקרוע את קרום הבתולים, פיתחתי את הרפלקס של הכיווץ ולכן רק בהרשמה מלאה קרעו לי את קרום הבתולים האם יש מצב שאוכל ללדת ללא משככי כאבים? מה יקרה אם בטעות אכווץ מהפחד והכאב? איך אפשר להתגבר על פחד זה והכיווץ הבלתי נשלט, אני נשואה כבר שנתיים וחצי? תודה

שלום חני, אינני בקיאה במה שתיארת ולא יודעת מה לענות תנסי לשאול בפורום הריון ולידה. וכמובן להתיעץ עם הרופא שלך שמכיר את גופך טוב יותר בהצלחה איה

שלום, אולי מישהי שמעה על תרופה טבעית (שמוכרים בבית מרקחת) בשם "לידה קל"? שמעתי שזה עזר למישהי בלידה. מחזק רחם וכו'.. מכירות?

חליטת תה פטל עוזרת מאוד אני שתיתי כל סוף ההריון. על מה ששאלת לא שמעתי בהצלחה ולידה קלה

שלום, אני בשבוע ה-30 ואתמול נסעתי באוטובוס כאשר במסלול שלו היו פסי האטה רבים. בעקבות נסיעתו המהירה האוטובוס קפץ וכמובן הקפיץ אותי. הרגשתי לחצים חזקים בבטן שעד עכשיו דיי נמשכים. היכולה נסיעה כזו להזיק לי?

אינני רופאה ועל פניו לא נשמע שיש משהו שאת אמורה להילחץ ממנו אבל על כל ספק ואם חוששת לכי להיבדק קשה בצורה וירטואלית לדעת

היי איה. אני היום בשבוע 38 ושלושה ימים, השתמשתי כבר שבוע ויומיים באפי נו והגעתי לתוצאה של 27 ס"מ. האם זה בסדר? אני מפחדת שהלידה תתפוס אותי לא מוכנה.. תודה שרית

שרית יקרה את ממש הדרך הנכונה אל תדאגי!! בהצלחה ולידה קלה איה

אני מניחה שיש פה בנות שסובלות מסוגים שונים של חרדות ורוצות או מנסות להכנס להריון. אני מיואשת לחלוטין. אחרי הרבה זמן נדבק בי חזק הרצון להכנס להריון. אני כל כך רוצה שזה כואב אבל מה יש בעייה אני לוקחת כבר 4 שנים סרוקסט. עד היום הייתי מרוצה מהכדור עכשיו כבר לא. מאחר ואני רוצה להכנס להריון לפני חודשיים בערך ניסיתי לרדת מהכדור עם עזרה של הפסיכולוגית שלי שיודעת טוב איך מורידים. ירדתי ממש באיטיות ראוייה לציון. שהגעתי לרבע התחילו לי רעידות לא רצוניות מידי פעם בגוף. בתחילה לא ייחסתי חשיבות יתרה לעניין אבל אז כשירדתי לגמרי גם הפכתי לרגישה מידי והרעידות התגברו... הפסיכולוגית שלי ביקשה שאתייעץ עם פסיכיאטר וכך עשיתי יש לציין שרק הרעיון לדבר עם פסיכיאטר והכישלון בהורדה גרמו לי לחרדות שחבל"ז . כמובן שמהחרדות האלה שקעתי לחרדות יותר רציניות ובעצם עד שלא חזרתי חזרה לכדור שלם כמו שאני רגילה הייתי בסרט רציני כמו לפני 5 שנים כשהכל התחיל... הבעייה היא שעכשיו כשאני רוצה להיות בהריון אני לא יכולה כי אני לוקחת סרוקסאט. סביר להניח שאוכל להרויד אותו שוב הפעם בעזרת הפסיכיאטר. אבל לדעתי כרגע אני לא יכולה להוריד מ-10 מ"ג בלי לחוות את התופעות האלה. אז פניתי למכון הטרטולוגי ואמרו לי בידיוק מה הסיכוי לילד עם פגמים בלב. ועכשיו דיברתי שוב עם מישהי משם שאמרה לי שאין סיכוי גדול לתופעות גמילה. ובעצם גם הסיכוים לפגמים בלב לא גדולים. אבל מצד שני וואלה אני לא רוצה שהילד שלי יוולד עם פגם בלב כי אחר כך כל חיי אני יאשים את אצמי וארגיש נורא שלילד שלי יש פגם בלב. הפסיכיאטר שלי לא מוכן לתת לי שום מידע ושולח אותי רק למכון הטרטולוגי. במכון הזה נתנו מידע אבל אמרו שחשיב שאתייעץ עם הרופא המטפל... הוא מבחינתו אמר לי תשארי ככה עוד חודש עם הכדורים לא יקרה כלום אין מה למהר. נו בטח אתה כבר עשית ילדים.... הקיצר אני מרגישה נורא ופוחדת להכנס להריון אבל פוחדת שגם לא אוכל אף פעם... מצטערת על האריכות בדבריי ... אני רק רוצה לדעת אם יש פה עוד כאלה שעברו חוויות דומות ואם יש פה כאלה עם הריון שנוטלות פאקסט. תודה למי שהגיע עד פה אני

שלום לך. אני מציעה לך לדבר עם הפסיכולוגית שלך, אולי היא מכירה גם פסיכולוגיות או מטפלות שיכולות בעזרת טיפולים אנרגטיים לטפל בחרדתיות שלך ואולי גם במחלה. מכיוון שאינני מכירה את המחלה אינני יכולה לתת כל יעוץ. אך טיפול משולב עם פרחי באך עשוי לעזור ואולי בעזרתו יחד עם הפסיכיאטר תוכלי לאט לאט לוותר על התרופה שאת לוקחת. יחד עם זה טיפול בביואנרגיה אולי יכול לפתור את הבעיה. הרבה בריאות צביה רן מטפלת הוליסטית

לפי הdsm מה שנחשב למחלת נפש זה סכיזופרניה או מאניה דיפרסיה. כדאי לשים לב במה מדובר לפני שקוראים למישהו חולה... דבר נוסף כבר כמה שנים שאני הרבה פחות סובלת מהתקפי חרדה בעזרת הכדור אך גם בעזרת שיחות התגברתי . אני מאמינה שבעיקרון יש דרך יותר איטית להוריד את הכדור רק שהיא תקח הרבה יותר זמן ממה שאני רוצה לחכות. אני בת 27 וחצי כבר ואני בהחלט חושבת שהגיע הזמן ... לגבי טיפולים מהסוג שאת עוסקת בהם אני לא יודעת אם אני מאמינה בלב שלם שזה יכול באמת לעזור ... לא שאני נגד חלילה אבל לא יודעת עד כמה מאמינה שזה יעזור לי לחרדות...

יש תרופות נגד חרדה מסוג SSRI (לדוגמה פרוזק) שהוכרו כבטוחות יחסית לשימוש בזמן הריון. אני מציעה לך להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי מעבר לאחת התרופות האלה. במכון הטרטולוגי ידעו לתת לך תשובות לגבי בטיחות של כל אחת מהתרופות האלה. אני מציעה לך להתייעץ גם בפורומים לבריאות הנפש.

נכון יש כדורים אחרים . אבל גם על סרוקסט אמרו לפני חצי שנה שהוא בטוח במאה אחוז. עוד יכולים פתאום למצוא משהו בפרוזק. אין לזה סוף למחקרים ... זה נורא מלחיץ להיות בהריון ולדעת שאת לוחקת כדור שאולי לכי תדעי יעשה משהו לעובר שלך. חשבתי אני אנסה בלי ואם זה לא יילך אז נקח את הסיכון...

אני יודעת, זה אולי נשמע משונה או לא טוב, במיוחד שדומה (מסיבות שאינן ברורות לי) שרובן המכריע של הנשים בהריון מייחלות לבת דווקא וחלקן אף מאוכזבות משנודע להן שזה בן... ובכל זאת, זו הבעיה שלי. זהו הריוני השני. בראשון (עם בן) פרחתי והייתי מאושרת. ההריון הנוכחי, עם בת, קשה לי בצורה בלתי רגילה, הן פיזית והן נפשית. אינני יכולה להשתחרר מיחסי הטראומטיים עם אמא שלי ומצוקתי וחרדותי רק הולכות וגוברות משההריון מתקרב אל סופו. אני דווקא נמצאת בטיפול פסיכולוגי, אבל יחד עם זאת אשמח לקבל פידבקים מאחרות שהיו להן חששות דומים, מאמהות לבנות ומכל מי שיכולה אולי לעזור... תודה...

מורין, את שונה מאמא שלך, ובוודאי יש לך לקחים מהיחסים אתה. הבת שלך איננה את, כך שבהחלט יכולה להיות מערכת יחסים אחרת לחלוטין בין שתיכן. אני מאמינה שאת עובדת עם הפסיכולוגית על הנושא (כמה זמן את כבר בטיפול אתה) ואם את עדיין חרדה, כדאי אולי לעבוד ביתר אינטנסיביות. אבל מה שבעצם חשוב הוא איזה יחסים את תפתחי אתה. אם את יודעת להגדיר מה ביחסך עם אמך "לא עובד" יכול להיות שמראש תוכלי לעשות משהו חדש. הכי חשוב, זה לקבל את בתך באהבה ללא תנאי. בהצלחה צביה רן מטפלת הוליסטית

גם אני בת לאמא עם יחסים מורכבים ולא בריאים. ואני רוצה רק בנים. יחד עם זה אחותי שגדלה באותו הבית עם יחסים מורכבים ולא בריאים פחדה בידיוק כמוך מאותם הדברים. יש לה בת שנייה והיא מאושרת נורא ממנה. היא אומרת שהיא פוחדת אבל טוענת שיש את הכייף עם הבת . נכון הבת עוד קטנטונת אבל לדעתי אנחנו כל כך למדנו מה לא לעשות שאין הרבה סיכוי שתחזרי על אותם דפוסים עם ביתך...

תודה על התגובות. עזרתן ועודדתן אותי מאד...

מורין היקרה אני אם לבת בכורה, ובן שני. אני כל הזמן מרגישה ביחסים המיוחדים שלי מול בתי, זה הרבה יותר מורכב מאשר עם בני אבל זו הזדמנות מדהימה לשנות את עצמי ולתקן דברים. אני לא חושבת שיש מקום יותר אמיתי מאשר מול הילדים שלך להרבות אהבה, ולהשכיח דברים קשים. זה מאוד טוב שאת מודעת לזה שזו יכולה להיות בעיה ואת מתעסקת בזה, יש הרבה פחות סיכויים שתעשי טעויות נוראיות כשאת מודעת. בהצלחה ולידה קלה כרמל

שמי צביה ואני מטפלת הוליסטית בתחום של פרחי באך ורייקי, ויש לי שאלה אליכם ואשמח מאד לתגובותיכם. בעיקרון, תקופת ההריון היא תקופה מאד מרגשת לשני בני הזוג. מצד אחד ציפיה לחדש, תקוות, חלומות, מצד אחר מצבי רוח מתחלפים, שינויים בגוף, התייחסות לשינוי הגוף ולעליה במשקל, שלא לכולם קל אתה. לגבי הגברים, פעמים רבות נגזלת מהם תשומת הלב, כי רוב תשומת הלב מוקדשת לאשה ההרה, ולאחר הלידה לאשה ולתינוק. בקיצור, שאלתי היא: האם לדעתכם טיפול רגשי במשך חודש לפני הלידה וחודש אחרי הלידה הוא דבר שהייתם הולכים אליו. בתודה מראש על תגובותיכם.

אישית הלכתי לטיפול פסיכולוגי במהלך ההריון והוא תרם לי רבות מבחינה נפשית. בנוסף הלכתי לעיסויים וטיפול בחרדות ע"י מגע (שיטת גרינברג) אין לי ספק שכל מה שמוציא מהלחץ, מונע חרדה או ממזער אותה תורם ומומלץ!!! אחרי הלידה הלכתי גם אבל הקושי הנפשי היה קשה ולא הייתי פתוחה כמו לפני. ההתחלה לא היתה פשוטה -טיפול בתינוק ,התאוששות מלידה ,ההורמונים אחרי, חוסר הידיעה מה עושים, איך וכשאין עזרה קשה שבעתיים. מה שאני מנסה לומר שהרעיון כשלעצמו מעולה רק שאני באופן אישי חושבת שחודש אחרי זה לא מתאים וכדי להגיע לטיפול כמה חודשים אחרי כשקצת מתאפסים ואפשר לעשות "עיבוד" של תהליך הלידה ו/או הטראומה אם היתה. נשמח לראותכך כאן ולהעזר:-))) איה

לדעתי, כשיש רצף בטיפול, זה הרבה יותר קל מאשר להפסיק ולהתחיל שוב. כי ברגע שנפתחים רגשית אל מטפל מסויים ומפסיקים את הטיפול, קשה מאד לחזור אליו עם אותה פתיחות לאחר זמן.

שלום רב, אני בת 22 בתולה, חברי ואני מקיימים יחסי מין אך ללא חדירה, ישנן כמה שאלות שנורא מטרידות אותי וגורמות לי ללחץ נוראי וחוסר תפקוד,אשמח אם תוכלו לענות לי עליהן, לפני כמה ימים חברי ואני היינו יחד בג'קוזי, חבר שלי 'הביא ביד' לא בתוך המים,אחרי שהיינו רטובים מהמקלחת, חבר שלי 'גמר' עלי באזור הבטן התחתונה ואני מניחה שמשם זה גם נזל מטה כיוון שהייתי רטובה- שאלתי הראשונה האם יש סיכוי להכנס מכך להריון??? אם הוא היה גומר באזור המין גם אז היה אפשר להכנס להריון??? יש לציין שכדקה לאחר מכן רחצתי את עצמי. לאחר מכן נטלתי את 'פוסטינור 2' אך את הכדור השני לקחתי במרווח של 13 שעות במקום 12- האם יש לזה השפעה כלשהיא?? ושאלה אחרונה- גם בחודש קודם נטלתי פוסטינור כיוון שחששתי מהריון- האם זה יכול לשבש לי את המחזור החודשי?? אני מקווה שתוכלו לענות לי בהקדם ומצטערת אם הלאיתי בשאלות אני פשוט נמצאת במצב נפשי של מתח וחרדות.

צר לי אינני רופאה ולא יודעת בדיוק מה כן ומה לגבי הגלולה שאחרי על פניו לא נראה לי כל חשש להריון ממה שתיארת נא הפני שאלה זאת בפורום הריון ולידה, שם יענה לך ד"ר יפת http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1321 בהצלחה

אני בחודש שביעי. אני חוששת שאולי אני סובלת מדיכאון. יש לי מצבי רוח קיצוניים, אני מרגישה שלא אהיה אמא טובה ושבן זוגי גם לא יהיה אבא טוב. אני נוטה לריב עם בן הזוג שלי. אני מרגישה שלא רק שהוא לא תומך בי, אלא מקשה עלי. אנחנו רבים הרבה, צועקים. לפעמים בא לי למות, או להפסיק את ההריון הזה, כי אני מרגישה שזו טעות איומה ושלא אצליח לתפקיד כאם נורמלית. אמא שלי גם סובלת מדיכאון מזה הרבה שנים, אך אני לא סבלתי עד עתה... למי לפנות? מה לעשות?

מצבי רוח קיצוניים ו/או משתנים זהו דבר שכיח בהריון מי יותר מי פחות כולם חשות בהורמונים המשתנים ועוברות תק' כאלה. החוכמה בכל זה באמת למצוא את האיזון, לא לעבור את הגבול ,לקבל תמיכה מתאימה ועזרה ולחשוב חיובי!!!! הנה הודעה של בחורה מהקומונה שלי בתפוז (באותו נושא) על מרכזים וטיפולים אפשרים זה תקף לחרדות ודכאון כאחד http://www.tapuz.co.il/Communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=5678&msgid=10409453 את תהיי אמא נפלאה! יהיה טוב את תראי אל תלחיצי את עצמך ותחמירי עם עצמך תמיד פה!!! איה:-)

אריאלה יקרה, אפשר בהחלט להתמודד עם מצבים כמו שלך בערת פסיכולוג ו/אופרחי באך. לא תמיד צריך ואפשר לפתור הכל לבד. לפעמים צריך גם עזרה מבחוץ. רצוי לא להזניח. המון הצלחה ובריאות

היי איה. תודה רבה על תגובתך בפורום לגבי שאלתי בנושא האפי-נו. את צרפת בהודעתך קישור לאי מייל שלך,אך לצערי כעבור מספר נסיונות והוא עדיין לא נפתח. אשמח אם תוכלי לכתוב אותו ממש כהודעה. ושוב,תודה רבה. מחכה בכליון עניים למייל שלך. תודה, שרית אה....חג שמח לך ולבני משפחתך ותודה רבה על העזרה הגדולה שאת מעניקה לי.

[email protected] מקווה שיצליח לך חג נפלא חמודה תמיד פה!!! נ.ב .במקום לפתוח הודעה חדשה כתגובה להודעה שלי את יכולה לכתוב פה תגובה בהמשך:-)))

שלום בת 32 לפני 8 חודשים עברתי לידה מאוד קשה בסורוקה בב"ש 1. פחדתי מאוד מהלידה ולכן במהלך 6 החודשים לפני הלידה יצרתי קשרים עם אנשים שעובדים בחדר לידה ע"י לקיחת קורס הכנה ללידה וביצוע בדיקות פרטיות אצלהם. התהליך היה כרוך ב"להיות מאוד נחמדה" כדי שיעזרו לי במהלך הלידה כי בסורוקה התנאים נוראיים. התהליך היה ממש לא נעים. 2. 12 שעות הייתי בלידה רגילה כשהפתיחה המלאה היתה מהירה והתינוק נתקע. שעות של לחיצות והרופא שנתן לי אפידורל (שאותו שכרתי פרטי) אומר לי שאני לא יכולה לקבל יותר. רציתי למות. 3. ניתוח קיסרי בהרדמה מלאה שכשהתעוררתי לא הצלחתי לנשום והאחות צעקה עלי לסתום את הפה כשצעקתי שאני לא נושמת. 4. חמישה ימי אשפוז במקום שהאחיות מתייחסות איך כמטרד. אני מרותקת למיטה ולא והאחיות לא נותנות לישון בלילה. היום אני מאושרת בגלל התינוק הבעיה היא שאני ממש ממש מפחדת מהלידה הבאה. אני כל הזמן חושבת על זה. לפני יומיים ראיתי בחורה בהריון שהולכת לחדר לידה ללדת הרגשתי חנק וכ"כ ריחמתי עליה וכל היום הייתי מדוכאת. עלי לציין שבמהלך הלידה היה רגע שבדקתי מה יש בחדר והאם יש לי אפשרות להתאבד וכשהכניסו אותי לניתוח הייתי בטוחה שאני אמות. מה לדעתכם עלי לעשות תודה גלית

את עדיין לא רחוקה מהלידה שלך ולכן אני ממליצה בחום לא לחשוב על לידה באה כה מהר. במיוחד שעברת טראומה וחויה קשה. עליך לעבור עיבוד של החויה, של מה שעברת ורק אחרי שתעשי את זה (בעזרת איש מקצוע ) תוכלי לפתוח דף חדש ולידה נוספת. אחרת יהיו לך פחדים רבים, משקעים וחרדות. שיהיה חג שמח ומאחלת לך חויה מתקנת בעתיד!!! תמיד פה איה

גלית יקרה, חווית חויה מאד משמעותית ולא קלה, ורצוי להיפתר מהמטען הרגשי הכבד הזה (וזה בהחלט ניתן) לפני הריון נוסף. בהצלחה

לפני שלוש שנים וחודש ילדתי את בני הבכור בלידה איומה שהחלה בזירוז, נמשכה 25 שעות ונגמרה בשלוש שעות קשות ובלידת ואקום ובשעות האחרונות ללא אפידורל ולא מבחירתי.בחדר הלידה היו 5 (!) רופאים ובהם רופא ילדים. כשהכל נגמר המשפט הראשון שאמרתי היה לבעלי "תשכח מילד נוסף". וראי זה פלא - שנתיים וחודשיים אחר כך ילדתי בת מדהימה שבעוד חודש תהיה בת שנה. הרצון לעוד ילדים עוזר להמשיך הלאה וללדת שוב. אני יכולה להגיד לך שלא שכחתי את החוויה ההיא וזוכרת שכאב לי נורא, אבל הזמן שעובר עוזר לראות את הכל בפרופוציה הנכונה. ומה זה שלוש שעות של סיוט מול אושר אדיר יום יומי לאורך כל החיים. תחשבי על זה ככה ותראי שהכל יעבור.

היי איה. מה שלומך? ואיך את עוברת את הימים הסגריריים האלה לרגל חג הפסח? רכשתי מכשיר אפי-נו, אני היום (יום רביעי) בשבוע 35-מתחילה אותו. שמעתי שמומלץ להתחיל בשבוע 37 את התרגול עם המכשיר. ואם אלד בשבוע 38? אז מה ? לא הספקתי להתארגן? ויוצא שסתם שלמתי עבורו כ"כ הרבה כסף לחינם. האם ניתן להתחיל משבוע 36? האם אפשר לתרגל עם המכשיר כל יום? תודה רבה..

התחלתי בשבוע 36 למרות הוראות היצרן ל37-8 מאותן סיבות שאת שואלת (שמא לא אצליח ואספיק להתאמן לפני הלידה) מתאמנים כל יום כ-10 דקות. אם תרצי יש לי קובץ נהדר שהכנתי בזמנו הסבר עם תמונות איך מתפעלים אותו וכד'.... [email protected] שלחי לי מייל ואחזיר לך תגובה עם הקובץ חג נפלא שיהיה!!! איה

המחזור האחרון שלי היה ב-8.2 ב-12.3 הבטא שלי הראתה 48. (באיחור של 4 ימים). ב-14.2 הבטא היתה 195. ב-2/4 (היום) ביצעתי אולטרסאונד - שבוע 7+4 ולא היה דופק. מה הסיכוי שההיריון תקין?

אינני רופאה ואין זה הפורום המתאים אבל אני יודעת שנותנים צאנס עד שבוע 9 לראות התפתחות עובר. עדיין לא אומר כלום אם כי בשלב כזה אמורים לראות. מחזיקה אצבעות!! איה

היי איה. הזמן חולף לו בקצב מהיר ואני כבר בשבוע 33 חודש שמיני !!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הבעיה שלי היא שאני אוכלת ממש טוב, לוקחת כל מיני תוספים שונים והעובר שלי עדיין קטנטון-בשבוע 32 הוא היה במשקל 1642 ג' וזה נראה לי מעט מאוד. כמה כבר הוא עוד יכול לעלות? בקילו נוסף? אני בספק.. מה לעשות??? האם בגלל האוכל שאני אוכלת הוא משמין או לא..? מהחוששת.. שרית.

ברשותי ספר של ד"ר עמוס בר / טלי רוזין ושם נאמר כי בין השבועות 32-37 העובר מעלה כ- 30 גרם ליום (200 גרם בחישוב שבועי). בכל מקרה העיקר שיהיה בריא, תינוק במשקל 2.5 ק"ג זה משקל יפה מאוד... אני ילדתי פג במשקל 1100 , בתחילת שביעי ובואי תראי אותו היום, מי יאמין שנולד כזה קטן. ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!

שלום אני ורד שבוע 31 . כמה דברים : 1. הערכות מקשל אינן מדוייקות . חברה שלי ילדה בת במשקל 3950 כשבהערכת משקל העריכו אותה 3.300 . אז נא לקחת את הדברים בפרופורציה. 2. אומרים שמה שחשוב זה קצה הגדילה של התינוק ולאו דווקא משקלו. שרואים עליה עקבית במשקל . 3. אצלי הוא שקל קילו וחצי לפני שבוע והרופא אמר שהוא בתחום הנורמה . נראה לי שאין מדובר בפער כזה גדול. 4. תמיד טוב להתייעץ עם רופא . שיהיה בהצלחה ובכיף

קראי את הודתה של דניאלה היא תעודד אותך! אל תדאגי יהיה טוב אינני יודעת מה גורם לאי עלית המשקל תבררי עם הרופא שלך והסירי דאגות מליבך!!! תמיד פה שיהיה רק טוב איה

שלום לכולם, עקב חרדות שלי מתהליך הלידה ואחריה אני מתלבטת אם לקחת דולה או מיילדת פרטית. הסביבה טוענת שזה ביזבוז של כסף כי המיילדות בבתי החולים מספיק עוזרות ואמפטיות. האם זה מומלץ? איפה כדאי להתחיל את החיפוש? אשמח לקבל תגובות מניסיון.

אני אישית גם לקחתי דולה בגלל הסיבה שתיארת ומאוד עזרה לי עצם זה שיש איתך מישהי שיודעת מה עושים, שמרגיעה ,שנמצאת איתך כל הזמן!!!!! (המילדת באה ויוצאת כל הזמן ועד הלידה את בדרכ רק עם הבנזוג לבד) עוזר המון ומומלץ בחום שיעבור בקלות!! איה

שלום איה, את יכולה להמליץ לי למי לפנות, האם למרכז דולה?

היי, אני בשבוע 26 ולאחרונה אני סובלת מכאבים ולחצים בבטן התחתונה, גב תחתון ובמפשעות. בפעמים קודמות שזה קרה לי הייתי בחדר מיון ולא מצאו לשמחתי שום ממצא. הבעיה היא כשאותו כאב חוזר(גם כשאני שוכבת ולעיתים באמצע הלילה), אני שוב פעם נלחצת מחדש ומלאת חרדה (האם ללכת שוב למיון או לא) וכך הימים שלי נהרסים. בכל מיקרה אני אובדת עצות כי נשים סביבי לא עברו זאת בכלל במהלך ההריון. האם כאבים אלו נורמליים? אשמח לתשובה

שלום לך. את הבעיה שאת מציגה היא כל כך היתה עבורי מוכרת,כאבי הגב והבטן שבשבועות 26 27 עד 32 ושם זה עוצר. הכאבים היו מתגברים בעיקר בלילה אני זוכרת שהייתי צורחת ובוכה מרוב כאבים. אז הנה לי כמה טיפים בשבילך: רצוי מאוד לישון מיד אחרי מקלחת חמימה. תקני מסופר פארם או כל בית מרקחת כלשהוא בקבוק גומי שאלי מכניסים מים חמים והוא שומר על החום שלהם לפחות שעה,ישנים על הבקבוק הזה על מקום כואב וזה ממש מחולל פלאים. אפשר לקנות גלגלת-מן מוט עם 4 או 3 גלגלים וניתן שבעלך יעשה לך עם זה מסג' וזה מקל מאוד. הכי חשוב אל ייאוש,הכאבים חולפים בתחילת השליש השלישי... יהיה בסדר וקחי הכל בקלות עד כמה שאפשר, המשך הריון קליל שרית

שלום אני בשבוע ה- 30 להריון, התווכחתי היום עם הבוסית שאני לא יכולה להישאר בעבודה מחר מהבוקר עד הלילה, ומאחרי שיצאתי מהעבודה לא יכולתי להפסיק לבכות מעצבים מדדתי לחץ דם ויש לי 140/90 עברו כבר 4 שעות, אני מרגישה רגועה יותר אבל הלחץ דם לא יורד, האם זה בסדר? מה לעשות? תודה

שלום לך ומצטערת על האיחור בתגובה תשללי רעלת הריון לעיתים לחץ הדם הגבוה נובע מכך. וכמובן השתדלי להיות רגועה כמה שניתן!! איה

מי מכיר מי יודע על דרכים רוחניות / ספרים רוחניים להכנה לשלב העיבור ולשלב האימהות ?

אני בשבוע 19 ולאחר שגילינו כי אני נשאית של גושה מהזן הקל , בעלי שהוא חצי אשכנזי וחצי ספרדי נשלח לעשות את הבדיקה הביוכימית. התשובה יצאה שהוא נמצא על גבול הנשאות של הגושה אבל במוטציה שלא מוכרת. שבוע שעבר עשיתי מי שפיר ועכשיו נותר רק לחכות ולראות אם הקטנה נשאית או חולה. אני בדיכאון נוראי, בוכה ולא יכולה להירגע כי התברר לנו כי אם היא חולה אין לנו אפשרות לדעת באיזו רמה ואיך הנשאות שלי מקבלת את המוטציה שלו ז"א רק אחרי הלידה נדע כמה ובאיזה רמה היא חולה (אם היא חולה) ההמתנה פשוט קורעת אותי אני מנסה לתפקד כרגיל אבל פתאום אני מתחילה לבכות ולא יכולה להפסיק אני כלכך מודאגת, תמיד אמרתי שאם לי יהיה ילד חולה אני אפסיק את ההריון כי אני מעדיפה שהוא לא יסבול כל החיים בגללי...אבל כשזה מגיע למציאות שאני עכשיו חווה זה לא פשוט כמו שחשבתי במיוחד שאני בשבוע מתקדם.. אשמח לעזרה ועידוד (בעלי כזה מקסים אני רואה איך הוא נקרע מבפנים ומנסה להיות חזק בשבילי)

ממש פורום פורה מה אני אגיד...

אני קוראת אותך ולא יודעת מה לומר איך מעודדים? איך מראים את האור? אני יודעת שההמתנה הורגת ממתח ומדכאת שמא חלילה העובר נשא אבל את חייבת לנסות לחשוב חיובי!! יתכן כמו שאמרת שאין כלום והעובר בסדר |חמסה| כשתגיעי לגשר תחצי אותו כלומר רק אחרי שתקבלו את התוצאות תוכלו להחליט לפה או לשם אבל למה מעכשיו כבר להספיד/לקטול/להיות בדכאון וכד'.... שוב אני יודעת כמה זה קשה אבל תנסי לראות את האור! אשמח לעדכון ולהמשיך לחזק תמיד פה!! איה אגב לגבי התגובות, הפורום הזה מתעסק בחרדות מהריון ולידה לא ממש במה שהצגת אם כי מדובר על פחד קשה לתמוך כשאתה לא נמצא או היית במצב זהה.... אישית גם לא נאלצתי להתמודד עם סיטואציה כזאת אבל אני יודעת מהי המתנה לתוצאות ועד כמה זה קשה במיוחד שיש חשש כה גדול תהיי חזקה!!!