חרדה איומה

שלום איה וכל המשתתפות, אני בת 31. בשבוע 36 להריון. נכנסנו להריון בלי תכנון, כשגיליתי זאת הייתי בהתקף חרדה אבל המשכתי, ואפילו נהניתי רוב הזמן. אבל עכשיו מתקרבים לדבר האמיתי, ואני משותקת מפחד. המחשבות על הלידה ועל הצירים לא נותנות לי מנוח, ועל איך אתפקד בכלל כאם. אני מרגישה פסיכית לגמרי, מי שאני מכירה נלחמו כל כך להיות אמהות, תכננו, מחוברות לילדיהן ואני- אני לא מבינה מה קורה לי. האם מאוחר מידי לעזור לי? האם אתן מכירות מישהו שיכול לעזור ולהרגיע בטווח הזמן הכל כך מצומצם שנשאר לי? אנא תשובתכן, והמון תודה.

רונה, אף פעם לא מאוחר לקבל עזרה. את יכולה לקבל עזרה מפסיכולוג, ממטפל בדמיון מודרך, או ממטפל בפרחי באך. אפשר, לדעתי לעזור לך מאד ורצוי כמה שיותר מוקדם. האם את משתתפת בקורס הכנה ללידה? זה מאד עוזר כשאת יודעת מה צפוי לך. כל טוב ובהצלחה בהתגברות על הפחדים והחששות. צביה רן מטפלת הוליסטית בפרחי באך וברייקי

רונה, יש רבות החוששות כמוך, מכיון שלפני לידה ראשונה, התפקוד כאם הוא באמת משהו לא ברור ולא מוכר , אולי במידה מסויימת חידה.. אבל, כדאי שתדעי, - רבות הנשים שמתחברות לילד ומאוהבות בו מהדקה הראשונה שלו בעולם.. זה משהו שאין מילים מספיק טובות להסביר. זה פשוט טבעי וזה קורה... לגבי הלידה - כדאי לקרוא ולסייר וללמוד בכל צורה שמתאימה לך, על מנת שתדעי יותר. כמי שבעלת סף כאב נמוך ביותר, אם אני עברתי כמה לידות, אז זה בהחלט אפשרי.. לעיתים הייעוץ והעזרה הטובים ביותר יכולים לבוא מחברה טובה, או מכל מי שקרוב אלייך באופן אישי, לעיתים זה יעיל לפחות כמו שיחה עם פסיכולוג.. כך לדעתי לפחות. בהצלחה

לרונה שלום.שמי שולי ואני אימא לשתי בנות מקסימות.כשהייתי בהריון הראשון פחדתי פחד מוות במהלך כל ההריון.ככל שהלידה היתקרבה פחדתי יותר.הלכתי לטיפול בהיתייעצות כמובן לפסיכולוגית דרך טיפת חלב.ששם היו לי שיחות ובין היתר תידרוך והסברה בחדר לידה.כשהחלטתי איפה ללדת ליפני הלידה בבית החולים עצמו הייתה לי שיחה עים ע''וס של בית החולים שהסברתי לה שאני מאוד פוחדת.לפחד זה דבר ידוע בהריון.יש כאלה מפחדות יותר ויש פחות.אבל זה דבר נורמלי לחלוטין.במיוחד שזוהי לידה ראשונה .בבית החולים תמכו בי ועודדו אותי וכשתגיעי לחדר הלידה כל הצוות ירגיע אותך ויתמכו בך.אל תידאגי אים אני ילדתי פעמיים גם את יכולה.קטן עלייך נשמה את תהיי האימא הכי ניפלאה בעולם אני מבטיחה לך.אני יודעת שעכשו את תגידי שאני כבר אחרי ואת לא אז אני לא מבינה את המצוקה שלך .אבל תאמיני לי שזה יעבור בשלום לידה זה דבר הכי יפה שיכול להיות זו חוויה שלא תישכחי לעולם .לטובה כמובן תישתדלי לחשוב על דברים שמחים על הדברים שתיקני לתינוק אך שטטיילי איתו בעגלה.זה כל כך כיף נשמה ואת תיראי שיהי רק טוב ממי.שתהיי לך לידה קלה ותודיעי איך עבר....בהצלחה שולי.

מצטערת על האיחור בתגובה אמרו כבר כמעט הכל לא נותר לי אלא להדגיש בפניך שהתחושה שלך נורמלית!!!! לא מאוחר לכלום אם טוב תחשבי חיובי מחזיקה אצבעות איה