פוחד לפתח ציפיות

שלום, אחרי שנתיים של טיפולי פוריות וIVF בשעה טובה לפני מספר שבועות נכנסנו להריון (אני הבעל). אנחנו עכשיו בשבוע 9, בצענו בדיקה לפני שבוע וחצי אצל הרופא, ראו ושמעו דופק, וגודל העובר היה תקין. עכשיו אנחנו ממתינים לבדיקת שקיפות בעוד 3 שבועות (מה שנראה כמו נצח...), אח"כ למעקב אצל הרופא ואז לסקירה ראשונית. אני תמיד הייתי החרדתי מבין שנינו, ולאור העובדה שאישתי היא זו שבהריון טוב שכך... אני כן מתעדכן באינטרנט על מה צריך ומה יכול לקרות ומשתדל לשמור על אישתי שתקרא כמה שפחות ולספר לה רק מה שצריך(עם כל הסיפורים הלא נעימים שקיימים). עד כה, ברוך השם, הכל תקין (פרט לתופעות רגילות של חולשה, עייפות ומעט בחילות), הבעיה היא שאני חושש לפתח ציפיות גבוהות שתמיד הכל יהיה בסדר (בעיקר כי התאכזבנו מהנסיונות כניסה להריון לא מעט פעמים), ואני בשמחה לא שלמה, ודיי משדר גם לאישתי לנהוג כך. תמיד חשבתי שכסוף סוף נקלט נשמח מאד, אבל אני מרגיש שאני עכשיו עוצר קצת את השמחה כדי להיות מחוברים למציאות ולהבין שיש עוד דרך ארוכה ויכולים לקרות הרבה דברים.... כשהיא מדברת על תאריך הלידה המשוער ומה יש באותה תקופה אני תמיד אומר שנתקדם צעד צעד, ולא נקדים את המאוחר, בדיוק כדי לא לפתח את הציפיות הללו. האם לדעתך כדאי לשמור על אישתי ב"צמר גפן" ולא יותר מדי לפתח ציפיות, או לא לחשוב על זה בכלל ו"להנות מהרגע"? תודה וסליחה על האורך

שלום רוני ותודה על הפתיחות. חששות אחרי כל כך הרבה אכזבות הם טבעיים, עד שהם מתחילים לנהל אותך, ואני מבינה שזה מה שקורה לך. אז קודם כל - עזוב את האינטרנט, יש בו הרבה מידע שחלק גדול ממנו אינו מקצועי. קריאה על אסונות והריונות שלא צלחו רק מחלישה אותך בשעה שקורה אצלך בבית נס. נס אמיתי. אני מאד ממליצה להתעורר אל כל יום ואל מה שהוא מביא. על כל שעה שהכל בסדר הכר תודה ושמח בה. זה הזמן שלך ושל זוגתך לבלות, להינות אחרי תקופה ארוכה של טיפולים. אף אחד מאתנו לא יודע מה ילד יום אבל אנחנו כן יכולים לחיות בהווה, להיות נוכחים בכל דקה ודקה ולשמוח שהכל בסדר. אם יש לך עוד שאלות, אשמח לענות. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il