לפרוק אחרי בוקר של בכי

לי דווקא יש הריון ראשון ומאוד רצוי. עם זאת אני מרגישה פשוט חרא! חיזק אותי לשמוע שאני לא היחידה בלי כוחות לכלום, ממש מפחיד אותי לחשוב מה יהיה בהריונות הבאים כשיהיו לי ילדים קטנים לטפל בהם. אני לא ממש מתכסחת עם בעלי, כי הוא מאוד עדין, אבל רואה עליו שנמאס לו שרוב העבודה בבית נופלת עליו ושהוא חושב שאני מפונקת. אני מתחילה לתהות אם זה לא יותר מהתחושות של ההריון ואם זה דיכאון כי רק בא לי לישון, אין לי כוח לאף אחד ונמאס לי. נמאס מהבחילות, נמאס מההקאות, מהגאזים, מהעיפות ומזה שאני לא מספיקה כלום! והכי הכי -מאנשים שאומרים לי שכולן עוברות את זה ולהפסיק להתלונן

שלום לך, אכן לא פשוט מה שאת עוברת. איך הבדיקות שלך? מה מצב הברזל וההמוגלובין? יתכן מאד שבגלל ההקאות הידלדלו המאגרים. מה הרופא אומר על מצבך? אני ממליצה כרגע להתרכז בהריון הנוכחי. מה יהיה בהריונות הבאים? אף אחד לא יכול לומר והם יכולים להיות שונים לחלוטין. אז בואי נתרכז בהווה. קשה לשניכם. אינני יודעת באיזה שבוע את, אך סביר להניח שלאחר השליש הראשון תרגישי טוב יותר. אם את מרגישה שרגשית את זקוקה לעזרה, פני לטיפול. אשמח לעזור. כל טוב ובהצלחה, צביה רן היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה מטפלת בתהליך "המסע" עפ"י ברנדון בייס http://www.heal-la.co.il 08-9263369