תרשו לי לשתף אותכם ואשמח שתייעצו לי

שלום לכולן, אני בהריון שני ממש בהתחלה, חודש שני, ואני שמחה מאוד על כך. אבל מצד שני אני כ"כ עצובה ואני כל הזמן בוכה לא מוצאת את עצמי. לפני פחות משנה עברנו דירה, אני בעלי וביתי, מעיר הולדתי לעיר הולדתו של בעלי (מרחק של כשעה נסיעה) ומאז לא הצלחתי להשתלב בעבודה יותר משלושה חודשים. בעבודה האחרונה היה כ"כ טוב והייתי בטוחה שזה יימשך "לעד" אבל ביום בהיר אחד המנהל שלי פנה אליי ואמר לי שהוא לא אוהב את הסגנון שלי ולא מתאים לי לעבוד איתי ואני ממש התחננתי אליו ואמרתי לו שאני בהריון אבל הוא היה נחרץ בעמדתו, לצערי. אני מרגישה לבד כ"כ אני מרגישה שבעלי מאוכזב ממני למרות שהוא אומר שלא וחמותי "ירדה" עליי שנכנסתי להריון והוסיפה עוד להרגשתי הרעה. אמא שלי לא יכולה לעזור לי כי היא איבדה את זכרונה כליל לפני כשנה וחצי עקב דום לב. הבת שלי אמרה לי היום בבוקר לפני כניסתה לגן: " אמא תפסיקי לבכות כבר"... אני לא רוצה לבכות לידה אבל אני כבר לא מתאפקת כל פעם שאני עם בעלי אני מוכרחה לדבר ואז יוצאות הדמעות. זה פשוט תקופה רעה אני לא מצליחה להבין את עצמי. ולא מצליחה לפרנס את משפחתי כראוי ועכשיו בכלל אף אחד לא יקבל אותי לעבודה בשל הריוני. מה עושים???????????????????? סליחה על המכתב הארוך אשמח לקבל תשובה.

שלום מיטל, אני מקוה שהשיתוף הזה הקל עליך במקצת. באמת, אוסף של נסיבות לא קלות. נראה לי שאת מאוכזבת מעצמך ואת משליכה זאת על בעלך. דברי אתו, ספרי לו איך את מרגישה, ותשאלי אותו איך הוא מרגיש. אל תנחשי. ניחושים אף פעם לא הביאו אף אחד לשום מקום טוב. לגבי חמותך - זה עניינה? ילד נוסף זו החלטה שלך ושל בעלך. חשוב לבדוק למה את מרגישה כל כך אחראית לפרנסת המשפחה? האם קשה לחיות מהמשכורת של בעלך? נסי לבדוק מה את כן יכולה לעשות כדי להשתכר: אולי לקחת כמה ילדים ל"צהרון" - ארוחת צהרים ושמירה על ילדים נוספים עד שההורים חוזרים מהעבודה. אני עשיתי זאת כשילדי היו קטנים. את יכולה לטפל בתינוק. תהיי יצירתית: תראי מה את כן יכולה לעשות במקום מה אינך יכולה לעשות. אשמח אם תשתפי אותנו בהחלטותיך ובמעשיך. כל טוב, צביה רן - היא-לה - מרכז טיפולים משלימים מטפלת בנשים הרות עם קשיים רגשיים באמצעות תמציות באך ורייקי www.heal-la.co.il 08-9263369

צביה שלום, תודה רבה על תשובתך הכנה. אני אשתמש בעצותייך. את צודקת זה יכול להיות פתרון לא רע. אבל אני בוכה כל הזמן , דבר שלא מאפיין אותי ולא משקף אותי. אני לבד. ואני מרגישה שאני מזיקה לתינוק שברחמי בגלל המצב רוח הזה. בכל אופן אני מפחדת להכנס לדכאון. תודה בכל אופן.

אני רוצה לשתף אותך במשהו קצת דומה שקרה לי, ואני מאד מזדהה עם תחושותייך, אני בהריון ויש לי תינוק עוד מעט בן שנה. הפסקתי את עבודתי עקב ההריון החדש והטיפול בתינוק שלי בבית. התקבלתי לעבודה חדשה וסגרתי עם חמתי שהיא תטפל בתינוק שלנו, היא אמרה שתעשה זאת אבל לא התכוונה לכך באמת, והיא אישה שמאד אוהבת לדאוג רק לעצמה וללכת לקאנטרי כל יום, ובקיצור היא דפקה לי ברז. היום אני לא מדברת איתה ובעלי עדיין חושב שהיא יכולה לשמור על התינוק שלנו לבד. והיא לא כי אין לה בטחון לטפל בו. בכל אופן, בעלי לא אהב את הרעיון שהוא לבדו יפרנס ומידי פעם זרק לעברי מילים פוגעות כמו "את לא מביאה כסף הביתה", ואני הייתי בוכה ונפגעת. חיפשתי דרכים לטפל בתינוקות דרך חיפוש באתרי אינטרנט, לא הצלחתי למצוא עדיין, וזה רעיון טוב מה שהציעו לך, אבל צריך מאוד לדחוף בנושא ואפילו לשים מודעות שלך. בסופו של דבר הוא התרגל לעניין ואין מה לעשות, הוא רצה בהריון הזה לא פחות ממני אז צריך לשאת בתוצאות. זה כואב שילדתך נוכחת למשבר אבל היא גם מבינה שלאמא יש רגשות ולא תמיד היא עושה הכל בשלמות וזה בסדר גם שהיא תראה שאת אנושית ולא כל הזמן סופר-וומן. בהצלחה.

ראשית, וזה העיקר, - אני מאחלת לך הריון בריא ותקין, שהכל יעבור בשלום, ותרגישי טוב. רק לומר משהו בקשר להתייחסות לחמותך - ללא היכרות אתך ואתה, ורק באופן כללי : תעשו טובה לסבתות וככל האפשר אל תצפו מהן להיות מטפלות באופן קבוע לתינוקות או ילדים קטנים. סבתא צריכה להיות סבתא ולא המטפלת הראשית. גם סבתא שכרגע לא מבוגרת מדי, ובריאה למדי, זכותה לדאוג לעצמה ולהנות ולבלות כל זמן שהיא יכולה. היא גידלה את ילדיה, עשתה את שלה בהיותה צעירה. מרבית הסבתות, לא מתאיםלהן או קשה להן מדי לטפל יום יום בתינוק. זה כבר לא הגיל המתאים, ואת תוכלי להבין זאת רק כאשר תהיי בגיל של הסבתות ואני מניחה שזה יהיה בעוד 20,30 שנה לפחות. אני בהחלט מבינה שקשה עד בלתי אפשרי לצעירה להבין זאת. שיהיה לך בהצלחה ועם המון בריאות

ברור לך שזה לא חוקי, נכון? את יכולה לתבוע. אם זה לא יעזור לך למצוא עבודה חדשה, לפחות קצת צדק שיהיה כאן.