מפחדת להרות

שלום לכן.אני נשואה כמעט 9 שנים,בת 29.עד היום דחיתי את נושא ההריון,ועכשיו בעלי מאיים לפרק את הקשר.אני מבינה אותו וכל כך לא נעים לי,ואני מפחדת...גם כי אני אוהבת אותו,וגם כי מה הרווחתי בזה?אם אני אתחתן שוב,אני אצטרך עדיין להרות..אני מפחדת מהבדיקות,בדיקות דם,שמשהו ישתבש,שאני לא ארגיש טוב,מהאחריות לטפל ביצור שחייב אותי ל20 שנה הקרובות,שזה ישאב את כולי ולא יהיה לי זמן לכלום,שיהיה לי לא נוח עם הבטן,שאני אצטרך לדאוג כל הזמן,מהלידה מהכאבים,שאח"כ צריך ללדת לו אחים,שאנשים כל הזמן יתרכזו בי ובאיך אני מרגישה,שהעולם רע ואני מביאה יצור לעולם רע,ושאם יקרה לו משהו אני לא אעמוד בזה....מה עושים??

לפני ההריון הראשון עוד טרם נישאתי כמעט ואיבדתי את בעלי לעתיד מאותן סיבות שלך אמרתי לו שאני לא אהיה אמא ,שאני יותר מידי פוחדת מכדי להביא ילדים לעולם ושנשקול אם פונדקאית. הסוף- ילד ילד אוטוטו בן 3 ואני בהריון שני חודש 7 מבחינתי קרה לי נס האמנם? שכן עשיתי מעשה והחלטתי לטפל בעצמי, ללכת לטיפול (פסיכולוגי, תרופתי ועוד....) ישנן דרכים את לא לבד! אני מזמינה אותך להצטרף גם לקומונה שלי בתפוז http://www.tapuz.co.il/communa/usercommuna.asp?communaid=5678 יש שם לא מעט נשים עם אותו סיפור כמו שלך אחת מהן, שהפכה חברה טובה ילדה לא מזמן והתחילה בדיוק כמוך!!! אני בטוחה שכולנו נהיה שם בשבילך ויגיע יום שתצחקי על הכל חג שמח איה

היי איה... ומה הכי עזר לך?כבר הייתי אצל פסיכולוגית וזה לא עזר,ביקשתי מפסיכיאטרית טיפול תרופתי,אך היא לא הסכימה ואמרה שבמקרה שלי,אני זקוקה לטיפול קוגנטיבי,שאליו לא הלכתי כי לא מצאתי מטפל...האם את לוקחת כדורים?האם זה עוזר?איך הצלחת להגיע להחלטה להרות?אני מנסה כל פעם לפני קיום יחסים ללכת על זה ובסוף משתפנת(אני לא לוקחת גלולות)