מה באמת קורה אחרי לידה?

שלום, צביה ואיה, ברצוני להתייעץ איתכן. בחודשים האחרונים יש בי רצון אז לנסות להיכנס להריון. איני יודעת מהיכן זה נובע, האם מהעובדה שגיסותי ילדו, או שמספר חברותי בהריון. מדי פעם אני מנסה להבין מה עמדת בעלי לגבי הריון, והוא בכל פעם דוחה את הענין. אני חושבת שהוא מפחד מהשינוי שיקרה בחיינו עם הולדת תינוק. מה יקרה בחיי המין שלנו, האם כל הזמן יהיה רעש של בכי. איני יודעת באמת מה קורה בין בני הזוג לאחר לידה. אולי מישהי מכן מוכנה לספר/לשתף? עד כמה זה קשה? האם כדאי לחכות עם זה (או שאח"כ נצטער על הזמן שהתבזבז..)? תודה רבה ויום נעים.

לא רשמת בני כמה אתם. עם הגיל הפריון יורד. יש אומרים שמגיל 30 ואילך יורד בהדרגה, ומגיל 35 עוד יותר, יש האומרים שהשיא הוא בגיל 25... שעון ביולוגי היה לפני מאות ואלפי שנים וקיים גם היום. גם עם הרפואה המודרנית.. מלבד הבאת ילד לעולם, גם לגידולו דרושים כוחות, ובגיל צעיר זה פחות קשה. בשלות להיות הורה - נכון שהזמן עושה את שלו, אבל יותר מכך עצם הולדת ילד והצורך והאחריות לטיפול בו, מביאה אתה בד"כ בשלות כזאת. מה קורה בין בני זוג אחרי לידה - כאשר הקשר בריא לפני כן, בד"כ ממשיך להיות טוב גם לאחר מכן. תינוק לא צריך להפריע לכך. להפך, הוא מביא אושר שאין אפשרות לתארו במילים. חיי המין ? - כאשר הכל תקין, הם חוזרים לאט לאט למסלולם.. התקופה הראשונה של טיפול בתינוק, כאשר לא יודעים כלום והכל חדש, בוודאי שזה לא קל, אבל זה טבעי ולומדים עם הזמן ובעזרת אחרים. בהצלחה !

שלום עמית, אכן קיבלת תשובה מאד יפה מאיריס. רצוי מאד להבין או להרגיש מאין הצורך שלך לילד. כרגע זה נראה כמו לחץ סביבתי, וזו סיבה לא מספיק טובה. הסיבה הנכונה להבאת ילד לעולם הוא לבני זוג ליצור יצירה משותפת המעידה על אהבתם זה לזו. איריס שאלה שאלה נכונה: בני כמה אתם. אני מוסיפה: כמה זמן אתם בזוגיות? רצוי להבין למה בן זוגך אינו רוצה בילדים. חשוב שהוא ירצה בכך לפחות כמוך. הרבה נישואין נופלים על רקע שרק אחד מבני הזוג רוצה ילדים. ואכן, החיים משתנים כשיש ילד, ועוד לפני זה, בזמן ההיריון. הם מקבלים פן נוסף, שיכול להיות מאד יפה, אם מוכנים אליו ובאמת רוצים אותו. כמובן שיש שינוי גדול מזוג למשפחה, משניים לשלושה. אך כשמקבלים זאת באהבה זה גורם לאושר גדול. אני חושבת שכדאי לכם לקרא קצת ספרים על הפיכה מזוג למשפחה. אני לא מכירה ספרים כאלה, אך אני בטוחה שיש. עוד דבר שכדאי לשקול, אם את רואה התנגדות אצל בן זוגך הוא ללכת ליעוץ זוגי אצל פסיכולוג או עובד סוציאלי קליני, כדי שתוכלי בעזרת "איש ביניים" להבין את הקשיים העומדים ביניכם. כל טוב ובהצלחה, ונשמח לעזור בהמשך צביה רן מטפלת הוליסטית מוסמכת בפרחי באך וברייקי

יכולה להעיד רק על עצמי שהיה לי מאוד קשה אחרי הלידה וגם לבעל הזוגיות גם עברה טלטלה וקשייםאבל הטעות שלנו היתה שלא הכנו את עצמינו מספיק ל"מזה תינוק" ולא היתה לי עזרה. החיים משתנים ללא ספק אבל בגדול רק לטובה ואין דבר יותר טוב שקרה לי בחיים מאשר לידתו של בני היום כמעט 3 שנים אחרי אני מביטה לאחור ומבינה את הקושי אני יכולה רק לומר וליעץ שאם שניכם לא מוכנים ב100% אז תחכו מעט ילד זו אחריות רצינית וצריך מוכנות להביאו לעולם. אל תחששי זה אכן האושר הכי גדול וגם עם ישנם קשיים, הוא שווה הכל!!!!

איה שלום, בהתייחס לדברייך: נכון שהכל אינדיבידואלי, אבל... החיים הם מסלול שבכל שלב בו יכולים להיות קשיים, לצד דברים יפים, אחרת יהיה משעמם:-) לדעתי, אין דבר כזה מוכנות ב-100% אצל כל אחד לחוד ו/או אצל שני בני זוג ביחד. נכון שחשוב שיהיה קשר טוב ובריא ואוהב בין בני הזוג. מנסיוני האישי - לא הרגשתי שום מוכנות ואפילו לא רצון מיוחד בכלל, מכיוון שלא ידעתי מה זה באמת.. בן הזוג מאד רצה והיה מוכן הרבה יותר ממני. אני יכולה להעיד שה"מוכנות" המלאה יותר יכולה להגיע ביחד עם התינוק. וגם זה, לעיתים בהדרגה, לאט לאט.. במקרה האישי שלי - אם הייתי מחכה למוכנות שלי של 100% , הייתי נשארת אולי עד היום בלי... (יש לי 3..) אבל אין להסיק מסקנה ממקרה פרטי לשואלת "עמית" ועוד בלי להכיר ... איריס