לא ברור ,לא בטוח..

הי, אני בת 31 נשואה שנה לבעל אהוב ואוהב. כל כך טוב לנו יחד ולבד וטרם הגענו למצב בו ממש רוצים ילד (האם זה מגיע בכלל?) פוחדים לאבד חופש, זוגיות וכל מה שאנחנו רואים בסביבה. אנחנו לא ילדים והגיל מלחיץ ובאיזשהו מקום החלטתי שבחודשים הקרובים - זהו, עושים את זה! זו החלטה שבאה ממעט לחץ ופחד מהול בציפייה, לא מצורך עז!! העניין הוא כזה: התברר לנו שבעוד 10 חודשים בדיוק בעלי יהיה בחופשה של 3 חודשים עד תחילת עבודה חדשה. זה אומר שאם אלד בתקופה זו אז יהיה לנו מצב נדיר ומדהים בו נהיה יחד עם התינוק בתקופת חייו הראשונה. זו הזדמנות פז לכל הגורמים ! אבל...זה אומר שצריך להכנס להריון ע כ ש י ו , ולא עוד כמה חודשים כמו שרציתי . זה מרגיש מצד אחד מבטיח ומצד שני מאד קר ושכלתני ולכן אולי אפיולו טיפשי. באמת שלא יודעת. האם נראה לכן שכדאי לחכות עד שארצה "יותר" בעוד כמה חודשים , או שנתחיל עכשיו בגלל החופש של הבעל?? ולגבי "זה ייקח לכם זמן-תתחילו עכשיו" ייתכן שנכון אבל מנסיון אני מאד פוריה וכבר הריתי פעמיים ועשיתי הפלה כי הייתי לא נשואה ולא התאים לי. תודה-סורי על האורך

יעל, עניתי לך בפורום השני. מאחלת לכם החלטות מוצלחות צביה רן מטפלת הוליסטית מוסמכת בפרחי באך וברייקי

שלום יעל, ממרומי שנתיים וחצי של הורות אני יכולה לומר לך שילד זאת אחריות! ילד מביאים לעולם כשמוכנים ילד זאת השקעה ילד זה אושר גדול והרבה רגעים של תסכול וכאב בצדם. ילד זה עוד הרבה דברים אבל הכי חשוב אין דרך חזרה ולכן צריכים לדעתי להיות בשלים ובאמת מוכנים. כתבת שאת פוריה ועדיין את לא ממש יכולה לדעת אם תקלטי מיד כשתנסי ,אולי יקח לכם זמן? אולי כל התכנון הנפלא של 2 הורים יחד בשלושה חודשי חופש לא יצא לפועל כמו שתיכננתם? השיקול להרות צריך להיות מוכנות נפשית של שניכם ובעיקר שלך (הריון, לידה, אמהות ועוד....) את מוכנה? את רוצה? וכן, הצורך העז הזה מגיע! מה שתחליטו שיהיה בהצלחה! איה