הפכתי להיות אמא לפני כ- 4 חודשים

לתינוק כל-כך מתוק ומתחשב.. אבל קשה לי כ"כ אני ממש בדיכאון אני מרגישה אמא נוראית.. וגרועה.. אני צריכה לשמוח שיש לי בעל מקסים, משפחה תומכת ותינוק כ"כ נוח... הוא ישן כמעט לילה שלם, הוא שמח ומתוק ובכלל לא בכייני.. אבל בזמן האחרון אני לא מצליחה להרגיע אותו כמו בעבר.. כאילו איבדתי את חושי האמהות שלי.. או שהם מעולם לא היו לי.. הדיכאון הזה התחיל לי מאז ההריון אני מרגישה כ"כ לבד.. אין לי חיי חברה ואני כל היום סגורה בבית.. אני מרגישה שגזלו ממני את חיי לפני ההריון והלידה הייתי אדם פעיל.. עכשיו אני לא יכולה לעשות כלום.. האמהות לא מאפשרת לי.. אני מוגבלת.. לא עובדת ותקועה בבית.. אני מרגישה כמו פרח נבול.. אני כלואה ורע לי!!! ואף אחד לא מבין אותי.. כולם חושבי שהריון ואמהות זה דבר נפלא.. ולא שום דבר אחר!! מה אני יכולה לעשות? לפני מספר שבועות התחלתי טיפול פסיכולוגי..

האם אינך רואה שיפור עם הטיפול הפסיכולוגי? מנסיוני כמטפלת, פרחי באך יכולים מאד לעזור ולהעצים את הטיפול הפסיכולוגי. אם תאמרי לי את מקום מגוריך, יכול להיות שאוכל להמליץ לך על מטפל מתאים, אפשר גם במייל. צביה רן מטפלת הוליסטית בפרחי באך וברייקי

את כותבת שיש לך בעל מקסים ומשפחה תומכת שתפי אותם ובעיקר אותו תנסי לעשות דברים בשבילך עצמך! תצאי קצת מהבית עם חברות לבד (הבעל ישמור על הילד) תשני את השיגרה שבה את חשה כבולה ונבולה וכך ייטב לך טיפול פסיכולוגי עוזר אבל לא מיידי וחשוב שאת תתאוורי קצת ותנשמי אויר לפני שתתמוטטי. זכרי כשאת לחוצה וחשה כך התינוק מרגיש אותך ולכן את לא מצליחה להרגיע מי כמוני יודעת כמה זה מתסכל כשכל העולם היה מצליח להרגיע את הילד שחלי ורק בידים שלי היה בוכה וצורח. למה? כי הוא קלט את הלחץ שלי, הם מאוד רגישים לזה!!!! כשאת תרגישי שוב נוח עם עצמך, פורחת וזורחת הוא התינוק שלך ישמח ויהיה רגוע איתך בהצלחה!!! איה