בעיה

אלמוג שלום כתבתי לך פעם על בתי בת ה10 שהיא לקוית למידה, ועל בני בן ה19 שגם הוא לקוי בצורה חמורה. כל שנות לימודיו תמכנו בו בעזרה ע"י מורות מתקנות מכל הסוגים, ובשלב מסוים גם עם טיפול פסיכולוגי, כאשר הבנו שיש לו גם בעיות רגשיות. כתוצאה מהלקות, יש לו גם לקות חברתית, שנים הוא היה הילד שמחוץ לחברה, היה אפילו ילד בשכונה שלנו וגם בביה"ס שהיה מרביץ לו ומתעלל בו, והוא פחד ממנו, והיה בורח ממנו, מתלונן ללא הרף בביה"ס עליו, ואפילו בוכה.לפני שנה הוא גילה את מכון הכושר, והבין שאם יתאמן הרבה, יהיו לו שרירים וגם כוח. ואכן, זה מה שהוא עשה , הוא פתח שרירים בעיקר בידיים, ואיתם הגיע גם החוסן הגופני. אבל כשהוא הבין שיש לו כלי הרתעה, נפתח אצלו גם משהו רגשי והוא הפך עצבני יותר, צועק יותר ולא מוותר. ניסינו לוותר לו בבית, לא להכנס איתו לעימותים בעיקר בנוגע לתיכון, הוא רצה להפסיק ללמוד, ואנחנו משכנו או תו רק ע"מ שישיג לפחות את תעודת גמר ביה"ס. עכשיו הו א בצבא, בטירונות, ואיזה קושי אדיר יש לו. הוא הסתבך כבר 3 פעמים עם משפטים, ריתוק וכלא, הוא מתחצף , צועק על המפקדים ולא מוכן לקבל משמעת ומסגרת. אני מספרת לך את כל זה, מכיון שאני חושבת שטעיתי לגביו, ואולי אני עושה טעות עם בתי הקטנה. כאשר היה לו קשה ללמוד, הוא לא היה יכיול לקרוא חומר ולהבין אותו, בגלל דיסלקציה קשה, הייתי יושבת איתו, מקריאה לו ומנסה ללמד אותו דרך הערוץ השמיעתי, וכשהיו לו מטלות אחרות, שידעתי שקשה לו הייתי עושה לו את העבודה. הוא מעולם לא שעה שעורים לבד, ובשנים האחרונות בכלל לא הכין אותם.אבל כלפעם שהסתבך, מיד הייתי מתקשרת למורות שלו, או למנהלת והייתי מישרת עבורו את ההידורים. טעות, נכון? עכשיו הוא קבל את המסר שהוא לא צריך אף פעם להתאמץ, הוא קצת יילל, ויבכה, או לחילופין יצעק,ומישהו אחר יעשה עבורו את נעבודה, כאילו לא סיפקתי לו את הכלים לעצמאות והתמודוות עם קשיים, בגלל שכל כך גוננתי עליו. ועכשיו אני חוזרת לקטנה, גם לה קשה, גם היא לא נוגעת בשעורי הבית, עד שאני מגיעה ויושבת לידה, ועוזרת לה.מה לעשות? אם אמשיך בדרך הזאת, אני עלולה להגיע איתה לאותו המצב כמו עם בני הגדול? איך מעבירים לה את המסר שהיא חייבת להתמודד לבד, וביחד עם זאת לא לנטוש אותה לבד? היא בתור למרכז לשפור הלמידה, אך התור ארוך ואינני יודעת מתי היא תוכל להתקבל? אני מריכה עצה ממך איך לנהוג? לקחת מורה להוראה מתקנת באופו פרטי ויומיומי על מנת שתעשה איתה שעורים, זהו עול כלכלי אדיר, לקחת נערה מהתיכון, אני לא יודעת אם היא תוכל להסביר לה את החומר בצורה נכונה, כי יש לה לקויות, אז מה עושים?

סימה צהריים טובים, הבעייה אכן קשה. מצד אחד בהחלט לא נכון להרגיל את הילדה לפעול אך ורק איתך או בעזרתך, כך שלמעשה האחריות היא עלייך. חשוב מאוד להעביר מסר ברור כי שיעורי הבית והעבודות אינן שלך או באחריותך. עם זאת לא ניתן לעשות זאת בבת אחת על מנת לא להבהיל את הילדה ולגרום לה התנגדות לעשייה והתמודדות בהמשך. אני יודעת כי סיוע מבחוץ יקר, אך הוא הפיתרון הטוב ביותר. את כאם גם כבעלת הניסיון והידע הרבים ביותר אינך יכולה לסייע לטווח ארוך לביתך. הילדה צריכה ללמוד לסמוך על עצמה ולייצג את קשייה מול המורים , החברים וגם מולך בעצמה. זהו תהליך לא פשוט אך הכרחי, שאם לא יתקיים כעת יהיה צורך לקיימו במהלך השנים הבאות מה שלא יהפוך אותו לקל יותר בלשון המעטה. אין כאן תשובות חד משמעיות. אין כל הוכחה או קשר ישיר בין התנהגותו של בנך כעת בתהליך ההתמודדות עם קשייו הרגשיים וההסתגלותיים לבין תפקודך בעבר. כך גם אין מתכון לבניית התנהגות דומה בעתיד עם הבת. אין מקום להשוואה. אנשים שונים הם בעלי רגישויות ונקודות חוזק שונות. יתכן מאוד כי דוקא היא תעמוד איתנה היכן שנפל הראשון ולהפך. בנוגע לבנך, איני יודעת היכן עומדים הברים וכיצד הם מטופלים, אך בכל מקרה אני מציעה את עזרתי. אולי שיחה עם אדם חיצוני בפגישה או אפילו באמצעות הטלפון עשוייה לפתוח ערוצים נוספים, ולו רק משום שהחשש למעורבות לטובת אחד הצדדים אינו משתנה במשוואה זו. על כל פנים את מוזמנת ליצור עמי קשר אשתדל לסייע כל שאוכל. בברכה אלמוג