ADHD

היי אני בחורה בסוף שנות העשרים לחיי. למדתי תחום טיפולי ומשם היכרותי עם נושא ADHD בין השאר. אני סובלת מחרדה קלה ומטופלת. כעת לאחר סיום לימודי אני מתלבטת לגבי הכיוון המקצועי שוב. מוצאת את עצמי מתקשה להתחיל דברים- לקרוא, סידורים או כל דבר. הייתי תלמידה טובה ובתיכון גם כן תלמידה טובה אם כי מעיפה פתקים בשיעורים ומוצאת את עצמי מגיל צעיר ניגשת למורה מדי פעם בסוף השיעור- "אני לא מבינה ". אני יכולה לראות סרט ולהרגיש מרוכזת אבל אם תבקשי ממני אח"כ לסכם אותו אני אתקשה .גם לא אזכור פרטים בעלילה. את התואר עשיתי עם קשיים. קושי לשבת ללמוד. קמה אחרי 10 דקות לשעתיים הפסקה. אומרים לי שאני חכמה ומוכשרת מאד ואני גם מרגישה ככה . מצד שני, אני נופלת על דברים קטנים ועבודה חדשה מלחיצה אותי תמיד בגלל שאני חוששת לפשל והקושי ללמוד ולזכור דברים חדשים. שאלתי היא האם יש טעם לללכת לאבחון ADHD ? או שהדבר נובע מחרדה כל שהיא, למרות שוב, שאני זוכרת קשיים מסוימים עם כמות חומר לימוד מסיבית והתארגנות בעבודות ברמה מסוימת גם בתיכון ובחטיבה. מצאתי שיש מעט פסיכולוגים שמכירים טוב טוב את נושא ADHD . וזה עצוב. (אני מתעתדת לעסוק בתחום).אשמח לשמוע דעות והמלצות לסוגי עזרה שונים.

לילה טוב, תיאורייך בהחלט נשמעים כביטויי הפרעת קשב. אני ממליצה בחום על אבחון קשב וריכוז ובחינת טיפול להתמודדות עם הפרעות אלה. יתכן מאוד שיכולותייך הלימודיות יבואו לידי ביטוי ברמות שעדיין לא היכרת. בהצלחה אלמוג